קידום שופטים אינו במרכז השיח

חוק חופש המידע אינו חל על הוועדה לבחירת שופטים ועל ועדת השתיים המייעצת לה בנוגע לקידום שופטי שלום - טוענת (25.10.17) הנהלת בתי המשפט. ועדת השתיים - כיום השופטות בדימוס עדנה ארבל ואורית אפעל-גבאי - מגישה לנשיאת בית המשפט העליון המלצה לגבי שופטי שלום המבקשים קידום למחוזי. ההמלצה מבוססת על קריאת פסקי דין ועל שיחות עם המועמדים ועם שופטים אחרים המכירים אותם (בעיקר נשיאי בתי המשפט ושופטים בערכאת הערעור). ההמלצה יכולה להיות חיובית, כזו שלפיה ראוי שהמועמד ימתין עוד מספר שנים לבחינת מועמדותו, או שרצוי שישתתף בקורס לכתיבת פסקי דין. התנועה למשילות ולדמוקרטיה עתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לחשוף את המלצות ועדת השתיים, והנהלת בתי המשפט מתנגדת לכך. בתגובתה נאמר, כי קיימים שורה של נימוקים להימנעות מחשיפת ההמלצות. לדבריה, חוק חופש המידע אינו חל על הוועדה לבחירת שופטים, ואילו ועדת השתיים היא גוף לא-פורמלי ומייעץ בלבד שחברותיו פועלות בהתנדבות - ולכן אין הוא בגדר רשות ציבורית. עוד אומרת הנהלת בתי המשפט כי כללי השפיטה אוסרים במפורש חשיפת מידע שכזה, שכן הוא עלול לפגוע בפרטיות השופטים ובאפשרות לקבל מידע כן ואמיתי מצידם של הגורמים השונים. פסיקת בית המשפט העליון אישרה חיסיון זה, מודגש. המלצת ועדת השתיים מועברת ליתר חברי הוועדה לבחירת שופטים, ובכך יש פיקוח וביקורת שלהם על ארבל ואפעל-גבאי. הנהלת בתי המשפט מתייחסת בנפרד גם להשלכות פסק דינו של ביהמ"ש העליון, אשר הורה לחשוף בפני העיתונאי רביב דרוקר את שיחותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם בעלי ישראל היום, שלדון אדלסון, ועורכו דאז, עמוס רגב. לטענתה, פסק דין זה לא שינה את נקודת האיזון בעתירתה של התנועה למשילות, שכן קיים הבדל ניכר בין המקרים: "אף אם נקבל את הטענה כי יש לראות בשופטי בתי משפט השלום משום שחקנים בזירה הציבורית, שונה עניינם בתכלית לעניינו של ראש הממשלה, שהוא הגורם השלטוני הבכיר ביותר ובעל סמכויות אסדרה. בדומה, גם אם ניתן לקבל כי קיים עניין ציבורי מסוים במידע על-אודות שופטי בתי משפט השלום שמבקשים להתמנות לכהונה בבית המשפט המחוזי, אין מדובר בנושא המצוי תחת העין הציבורית כמו הקשר בין ראש הממשלה לעיתון ישראל היום, ודאי שאינו נושא לשיח ציבורי אינטנסיבי ומתמשך, ופשיטא כי אין מדובר ביחסים בין גורם מאסדר לבעלי העניין הפועלים בתחום אחריותו. לפיכך, אין האינטרס הציבורי בגילוי המידע מצדיק את הפגיעה בפרטיות". התגובות הוגשו באמצעות עו"ד אחוה ברמן.