משפחת קולבר השתמשה במקלטי מס כדי שלא לשלם מיסים על השקעותיה ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל, תוך סיוע פעיל של משפחת ברונפמן - חושפים מסמכי משרד עורכי הדין אפלבי ומשרד רואי החשבון הקנדי אנסבכר, שמפרסם (5.11.17) הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים.
צ'רלס ברונפמן ו
יונתן קולבר היו בעלי השליטה בקונצרן כור בשנות ה-90 וקולבר שימש כיו"ר הקונצרן. אחיינו של צ'רלס,
מתיו ברונפמן, הוא מבעלי בנק דיסקונט וזכיין איקאה בישראל. סטיבן ברונפמן, בנו של צ'רלס, היה מגייס הכספים העיקרי של ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, והכפיל בתוך שנתיים את התרומות למפלגה הליברלית של טרודו.
המסמכים שחושף הקונסורציום מלמדים, כי חברת ההשקעות קלארידג' שבבעלות משפחת ברונפמן (ואשר באמצעותה שלטה בקונצרן כור), סייעה במשך 25 שנה להעביר כספים של משפחת קולבר למקלטי מס. כך הצליחה המשפחה שלא לשלם מיסים על רווחיה בארה"ב, קנדה וישראל. לדברי מומחי מס, ייתכן שחלק מהעברות אלו היוו עבירות על החוק. עורכי דינם של שתי המשפחות מסרו בתגובה, כי אף אחת מהעברות אלו לא נועדה להתחמק מתשלום מס ושהן בוצעו בצורה חוקית לחלוטין.
ליאו קולבר, אביו של יונתן קולבר, היה סנדקו של סטיבן ברונפמן וניהל את חברת ההשקעות הפרטית של משפחתו עוד לפני שסטיבן נולד. בשנת 1983 מינה אותו פייר טרודו - אביו של ג'סטין, שסיים את הקדנציה הארוכה ביותר כראש ממשלת קנדה - לחבר בסנאט המקומי. יורשו, ג'ון טרנר, מינה את קולבר שנה לאחר מכן לאיש הכספים הראשי של המפלגה הליברלית. קולבר טס ברחבי קנדה במטוס הסילון של משפחת ברונפמן וגייס למפלגה מיליוני דולרים.
ליאו ויונתן קולבר העבירו נכסים למקלטי מס, תוך סיוע של משפחת ברונפמן - מגלים המסמכים. בשנת 1991 הקים האב את קרן קולבר באיי קיימן, ומינה את בנו לנאמן שלה. בחודשים הראשונים סייעו הלוואות במיליוני דולרים ממשפחת ברונפמן לממן את פעילות הקרן. את הראשונה העניק צ'רלס ברונפמן במאי 1991: היא הסתכמה ב-9.7 מיליון דולר ושיעור הריבית עליה היה "כפי שהצדדים יקבעו מעת לעת". באמצע שנות ה-90 הסתכמו נכסי קרן קולבר ב-38.5 מיליון דולר ועסקיה היו מעורבים באלו של משפחת ברונפמן.
בשנת 1996 פרסם החשב הכללי של קנדה, דניס דסאו, כי בשנת 1991 הרשו רשויות המס ל"משפחה עשירה" להוציא 2 מיליארד דולר קנדי מהמדינה בלי לשלם מס. שמה של המשפחה לא נחשף, אך כעת מגלים המסמכים שהיו אלה צ'רלס ברונפמן וילדיו, סטיבן ואלן. לאחרונה אמר דסאו, שהוא חשש שעורכי דינה של המשפחה נהנו מ"גישה מיוחדת לפקידי ממשל". במקביל מגלים מסמכים רשמיים, כי עורכי דין שייצגו את ברונפמן לחצו בשנים מאוחרות יותר על הממשלה שלא לפעול נגד מקלטי המס המשמשים את עשירי המדינה.
מתנות לאחות במקום חלוקה מהקרן לאורך השנים העניקה משפחת ברונפמן למשפחת קולבר שורה של הלוואות ללא ריבית – מה שמהווה דגל אדום בעיני רשויות מס רבות, כאיתות לניסיון לבצע העברות כספיות בלא לשלם עליהן מס. בשנת 2004 נדרשה משפחת ברונפמן לגבות ריבית על הלוואה של 4.1 מיליון דולר שהעניקה לקרן קולבר. יועץ ההשקעות של יונתן קולבר, דון חזן, כתב לו, כי ייתכן שיהיה עליו להוציא לקלארידג' חשבון על "תשלום תמורת שירותים" בסכום שיכסה את הריבית שגבו הברונפמנים – כך שהריבית תוחזר לו.
המסמכים מגלים עוד, כי נציגיה של משפחת קולבר חששו שייוותר שובל ניירות שיקשר בין הקרן לבין פעילותה בקנדה – מה שעלול לחייב אותה במס למרות שנרשמה במקלט מס. בשנת 2006 ציין חזן, כי חשבון בסך 81,750 דולר שהוציא לקרן, עלול לקשור אותה לקנדה – ולכן יש להתייחס לתשלום כאל הוצאות אישיות ולא כהוצאות של הקרן. מאוחר יותר רשם משרד אנסבכר את אותו סכום כהחזר של הלוואה שכביכול נתן קולבר לחזן. עורכי דינם של קולבר וברונפמן אמרו בתגובה, כי החשבון שיקף את המהות האמיתית של העסקה.
בשנת 2007 היה על קרן קולבר להתמודד עם בעיה נוספת. לין קולבר-הולידיי, אחותו של יונתן, היא נהנית בקרן – אך מאחר שהיא אזרחית אמריקנית, פעילותה של הקרן משכה את תשומת ליבה של וושינגטון. הפתרון של משרד אפלבי היה פשוט: להסיר את שמה של לין מן הקרן, ולהקים קרן משפחתית שנייה שתטפל ב"שאלות המס העולות או עשויות לעלות" מקרן קולבר. המשרד הבהיר, כי קרן זו תטפל בענייניה של לין, וכי "יונתן יסדר שהיא תקבל מתנות במקום חלוקת כספים מהקרן". עורכי דינם של קולבר וברונפמן אומרים: יונתן רצה לסייע לאחותו, שהיא אמנית וסופרת, ועל-פי החוק – מתנות פטורות ממס. עוד אמרו, כי לאחר 2006 לא היו מתנות ולא הייתה חלוקת כספים מקרן קולבר.
בשנת 2014 השתנתה הטקטיקה. קולבר כתב לחזן: "אנחנו מנהלים שיחות רציניות על עתיד הקרן לאור השינויים בדיני המס בישראל". שנה לאחר מכן הגיע קולבר להסדר עם רשות המיסים הישראלית, שפרטיו לא פורסמו. עורכי הדין אומרים, כי הקרן מעולם לא הייתה חייבת במס בקנדה וכי היא תמיד מילאה את כל דרישות החוק. לדבריו, כאשר קולבר עבר לישראל ב-1991, הומלץ לעולים כמותו להחזיק נכסים בנאמנות, לאור "חוסר הוודאות הפוליטי והכלכלי במזרח התיכון".
