ועדת המשנה של הכנסת למאבק בסחר בנשים ובזנות, בראשות ח"כ
עליזה לביא (יש עתיד) דנה (יום ב', 6.11.17) בממצאי דוח מחלקת המדינה האמריקנית בנושא המאבק העולמי בסחר בבני אדם לשנת 2017. הדוח מדרג את ישראל ברמת הדירוג 1 מתוך 3 במאבק כנגד סחר בבני אדם זו השנה הששית ברציפות, לאור המאמצים הרבים שמשקיעות רשויות המדינה במיגור התופעה. עם זאת, מצביע הדוח על מספר נקודות לשיפור בראשן ענישה נמוכה ביחס לחומרת העבירות וקושי בזיהוי נפגעי סחר מקרב המהגרים לישראל מאפריקה דרך סיני ובהתאם היעדר טיפול ראוי בהם.
על-פי נתונים של ארגון "רופאים לזכויות אדם" שהוצגו בדיון, ישנה עלייה משמעותית במספר הנשים העוסקות בזנות מקרב המהגרים ממדינות מאפריקה: בעוד שבשנת 2014, ההערכות דיברו על 40-50 נשים, כיום מדובר על כ-400.
לדברי ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד בארגון, מדובר בכחמישה אחוזים מכלל הנשים מבקשות המקלט מאריתריאה וסודן ששוהות בישראל (כ-7,000 בסך-הכל). עוד לדבריה "רבות מהנשים עברו התעללויות וקשיים נוראיים בדרכן לישראל וטראומה שאינה מטופלת מובילה לעוד נזקים ופגיעות. בנוסף, רבים מהמהגרים והמהגרות מתקשים להחזיר את כספי הכופר ששולמו עבורם בעת שנחטפו בדרכם לישראל וגם זה עלול להוות גורם דחיפה לעיסוק בזנות".
ח"כ
תמר זנדברג (מר"צ), אמרה לגבי הנשים המהגרות מאפריקה: "אחת התופעות הכי אוניברסליות שיש היא שבכל מקום בו יש קבוצה מקופחת ומדוכאת הנשים בתוכה יהיו מועדות לניצול וסחר מיני באופן מוגבר. לצערי כשאנחנו שומעים מהממשלה בנושא הזה זה בדרך כלל רק דברים שמבקשים להרע את התנאים ולא להטיב. צריך להסתכל על האנשים האלה כעל בני אדם וכקורבנות".
מייקל סנודן, יועץ פוליטי לשגרירות ארה"ב בישראל, בירך על שיתוף הפעולה המוצלח בין מחלקת המדינה האמריקנית לרשויות בישראל בכל הנוגע למלחמה בסחר בבני אדם. הוא התייחס לסוגיית הקורבנות מקרב אוכלוסיית המהגרים מאפריקה שמעמדם בישראל אינו מוסדר וכן לסוגיית עובדי הסיעוד הזרים, שעל-פי הדוח אינם נהנים מהגנות המעוגנות בהסכמי עבודה בילטרליים בין המדינות כפי שקיים בענפים אחרים כגון בניין וחקלאות. לדבריו מצב זה מותיר את עובדי הסיעוד חשופים לניצול והתעללות וכן "גם אם בשלב הראשון אופן הניצול אינו נופל בתחומי עיסוקה של ועדת המשנה, אנו למדים מניסיון העבר שקורבנות בסקטור אחד הופכים לעיתים קרובות גם קורבנות בסקטור השני".
עו"ד דינה דומיניץ, מנהלת היחידה למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, עדכנה את הנוכחים כי מאז פרסום הדוח נפתח פיילוט בין משרדי שמיועד לגיבוש ומיפוי צרכים ומנגנון זיהוי של קורבנות מקרב המהגרים שהגיעו לישראל דרך סיני. כמו-כן, לאחרונה עודכנו השאלונים למהגרים, אשר מטרתם לסייע באיתור קורבנות הסחר. כמו-כן, החלה רשות האוכלוסין וההגירה גם ביצוע הכשרות לעובדיה בתחום. כמו-כן, עדכנה עו"ד דומיניץ אודות הנחייה חדשה של פרקליט המדינה הקובעת כי החל ממאי 2017 תחול מדיניות של אי-הענשה על עבירות שהתבצעו על-ידי קורבנות של סחר בבני אדם, כאשר מדובר בעבירות הנוגעות ישירות להיותם קורבנות, כגון עבירה של שהייה בלתי חוקית.
לאור ביקורת שעלתה בדוח אודות מחסור בכוח האדם העוסק בתחום במשטרת ישראל, עדכן נציג המשטרה כי מספר השוטרים המוסמכים לראיין ולפסוק בענייני בקשות לקבלת מעמד של קורבן סחר יעלה בקרוב משוטר אחד לשלושה.
בדיון הוצגו נתונים על-אודות עלייה מדאיגה בתופעה במסגרתה מגיעות לישראל נשים, בעיקר ממזרח אירופה, לצורך עבודה בזנות. על-פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מאז ביטול הצורך בוויזות לתיירים ממזרח אירופה, ישנה עלייה של מאות אחוזים בנכנסים לישראל לצורכי עבודה בזנות ובקשות מקלט. העלייה הדרמטית במספר בקשות המקלט אירעה בין 2015, בה הוגשו 700 בקשות, לבין 2016, בה הוגשו 6680. השנה, עד חודש ספטמבר הוגשו כ-7,400 בקשות.
גם מספר מסורבי הכניסה מקרב התיירים ממדינות אלה נמצא בעלייה מתמדת. על-אף שלא הוצג פילוח מגדרי של מסורבי הכניסה, לוועדה נמסר כי מתחילת השנה נעצרו בכניסה לישראל 137 נשים מאוקראינה בחשד שהגיעו לעסוק בזנות. לדברי מיכל יוספוב, ראש תחום ביקורת ברשות האוכלוסין וההגירה "התופעה קיימת בהיקפים קטנים יותר גם ממדינות נוספות ביניהן גאורגיה, רוסיה ועוד". נציג המשטרה הסביר בדיון כי ישנו קושי לאתר את הגורמים המעורבים בהבאתן של אותן נשים לארץ, שכן לרוב הן מסרבות לשתף פעולה עם התשאול ומבקשות לשוב מיד לארץ מוצאן. בתגובה לדברים אמרה שרון מאיר, יועצת משפטית במשרד התיירות כי "אנחנו מכירים את התופעה ואת עלייתה עקב ביטול צורך בוויזות לתיירים. עם זאת, יש לזכור שמדובר באחוז זניח ביחס לעלייה המבורכת בתיירות הנקייה לישראל ממדינות אלה, שמסתכמת במאות אחוזים ומהווה גלגל כלכלי חשוב למדינת ישראל".
