ב-1963 מתחיל חיים צור לעבוד ב
קול ישראל. על קבלתו לעבודה בקול ישראל סיפר: "בכיתתי בפקולטה לרפואה היה סטודנט בשם דן מיכאלי, אחיה של
רבקה מיכאלי לימים מנהל בית חולים איכלוב. דן מיכאלי ידע כי חיים עוסק במוזיקה ויעץ לו לנסות מזלו ב"קול ישראל". אחותו של דן מיכאלי השדרנית הידועה רבקה מיכאלי הכירה לו אנשים ב"קול ישראל" וכעבור זמן מה החל חיים צור לעבוד בקול ישראל, תחילה בתפקידים שונים ואחר כך כעורך ומפיק. התקופה הייתה תחילת שנות ה-60. כשלא הייתה טלוויזיה והרדיו היה המלך ובכך למעשה החל הרומן רב השנים של חיים צור עם הרדיו.
במהלך השנים ערך והגיש הן ברשת א' והן ברשת ב' תוכניות כמו "שורשים", "הקול על הכלי" "עדה תעיד" "פנים אל פנים" "מספר הסיפורים, "מור ולבנה"- כשהיסמין פורח, "מאוצר עדות ישראל", עיונים במוזיקה","מוזיקה מעברים" ועוד.
בין השנים 2003-1989 כיהן כמנהל המחלקה לפולקלור ולמוזיקה בקול ישראל סיפר חיים צור: "עם התמנותי לתפקיד החלטנו לשדר בכל שבוע שעה של שירים בשפת הלאדינו. באותה תקופה היו בסך-הכל מוקלטים מעט שירים בלאדינו. דלות מצאי השירים בלאדינו הקשה מאד, ולמעשה זה היה בלתי אפשרי לשוב ולחזור על אותם שירים שוב ושוב". חיים צור פנה לאנשים שכתבו טקסטים בלאדינו שיחברו פזמונים מתחרזים. איש לא היה מוכן לקבל על עצמו לכתוב שירים חדשים בלאדינו.
היחידה שהייתה מוכנה להירתם לנושא הייתה מתילדה כהן סארנו שכתבה מילים לשירים וחיים צור הלחינם, למעשה כיום יש אוצר גדול של שירים בלאדינו שחיים צור ומתילדה כהן-סארנו יצרו, ובכך העשירו את אוצר השירים.
גם בתקופת עבודתו ברדיו לאורך כל השנים לא זנח חיים צור את אהבתו הגדולה לנגינה בכינור. במשך השנים חיים צור הופיע וניגן בכינור באירועים שונים ובקונצרטים בארץ ובעולם ואף מידי פעם כסולן עם תזמורות. בין השאר, הופיע יחד עם הפסנתרן אריה זקס וגם עם בתו איילה - פסנתרנית ובוגרת האקדמיה למוזיקה. צור למד וידע לנגן גם בפסנתר ובכלי נגינה נוספים.