קשר השתיקה באוניברסיטאות: ח"כ יחימוביץ' חשפה את שם המרצה החשוד באונס

הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה דיון (יום ב', 13.11.17) בטיפול המוסדות האקדמיים בהטרדות מיניות בתחומם, בעקבות שני דוחות מבקר קשים על המתרחש באוניברסיטאות יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), חשפה את שמו של הדוקטורנט מאוניברסיטת תל אביב החשוד באונס הסטודנטית בר לביא. ח"כ יחימוביץ' ביררה קודם לכן שאין צו איסור פרסום בעניין או מניעה משפטית לומר את שמו. ח״כ יחימוביץ׳: ״בשבוע שעבר התוודענו לסיפורה של בר לביא מאוניברסיטת ת"א שנאנסה על-ידי דוקטורנט, והפכה קורבן נוסף אחרי שהתלוננה. אני רוצה לשלוח לה מכאן חיזוק גדול מאוד על האופן בו חשפה באומץ את סיפורה. אני קוראת לנשיאים ולדיקנים, שרובם גברים מבוגרים, זו 2017! הנהיגו רוח מפקד אחרת. קרה משהו בעולם מאז שאתם הייתם סטודנטים. ואני קוראת לכל אחד מכם לקחת אחריות ולהיות ראש לאריות במאבק החשוב הזה ולא זנב לשועלים". "לא ייתכן שבר לביא נחשפה חשיפה מלאה, על כל הכאב והסבל הכרוכים בכך, ואילו מי שתקף אותה ימשיך ליהנות מחסינות ואנונימיות. מוטב שהסטודנטיות שלומדות אצלו ידעו שבו מדובר", אמרה ח"כ יחימוביץ. "דוחות המבקר הצביעו על טיוח שיטתי שנובע מהרצון לשמור על "יוקרת" המוסד. חוסר טיפול ראוי, העדר עידכון ולימוד של הנושא, וסיטואציה בעייתית ביותר בה בוועדות המשמעת יושב הסגל עצמו, וחברים מחליטים על חברים. הנתונים שמעבירות האוניברסיטאות הם נתונים של תת-דיווח ולא משקפים נאמנה את המצב הקיים בפועל". קרן רפלנסקי אלעד, יועמ"ש אונ' ת"א: "עם הגשת התלונה הורחק החשוד מהמעבדה בו שהתה המתלוננת. דיווחנו באופן מיידי ליועמ"ש לממשלה. קיבלנו הוראה שהאוניברסיטה תחדל מלעסוק בנושא הזה. הדבר נחקר במשטרה והנילון שוחרר ללא תנאים. זה התפקיד והסמכות של המשטרה". אהרון הלינגר, משרד מבקר המדינה: "קיים אחוז מזערי של מתלוננים לעומת כמות הפגיעות בפועל. התמקדנו בתהליכים הקיימים בנושא במוסדות. בדקנו בחינה של טיפול במספר תלונות באוניברסיטה העברית וכן תלונה בבר-אילן, הגענו לממצאים לא טובים אך היה שיפור ושינוי בעקבות הביקורת". מעיין חג'אג', התאחדות הסטודנטים: "חמישה אחוזים מהסטודנטים מדווחים כי נפגעו מינית. הם מציינים כי לא בחרו לפנות ולהתלונן כי לא חשבנו שהסיפור שלהם יקבל טיפול ראוי או הולם. בתואר שני היחסים יותר חופשיים ושם יש סיכון גדול יותר שתוטרדי". ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "שמענו על הוצאת מרצה לחופשה לשנה כזו אחרת והוא חוסר למוסד כל שהוא אחר. אך כשהוא חוזר איש לא יודע לאן הוא חוזר ואם הוא לא חוזר להטריד במוסד אחר. יש להעביר את השם של המטריד כדי שלא יוכל להמשיך בהטרדה. יש לפרסם את שמות המטרידים במוסדות". אפרת יעקב, שנפלה קורבן להטרדות מיניות באוניברסיטה העברית, סיפרה לחברי הוועדה: "סיימתי את לימודי לפני שנה. במהלך סיור לימודי ברומא ב-2013, המרצה הטריד אותי בכמה הזדמנויות - פרופסור מריו שניידר. התברר לי שהיו גם קורבנות נוספים. הגענו עד 17 שנה אחורה. הגעתי להתלונן באוניברסיטה ואחד הדברים שהיו לי קשים זה איך לא עשו שום דבר, איך הקורס המשיך להתנהל. קיבלתי יחס טוב מהנציבות באוניברסיטה אבל היה לי קשה מאוד, לנפגעות קשה לתפקד. הגעתי למרצה שלי ודרכה הועבר כל המידע, לצדי הייתה המרצה והיועמ"שית של האוניברסיטה, שהבינה שיש קושי עם הנציבות והוא נפתר רק לאחר מאבק. לא היה חוק שאפשר להזיז את המרצה מהקמפוס כשאני שם. הפיצויים היו מאוד נמוכים. לכל המתלוננות - לבי אתכן, אני רואה את הקשיים והחסמים. לצאת למאבק ולדבר זה לא פשוט, הרבה פעמים בדרך את מעלה קשיים שלא שמים אליהם לב. הרבה פעמים שאת באה ומדברת תדעי שזה מרתון שיגמר. צרי לעצמך חברה חזקה וגם עזרה נפשית כי צריך את זה. קשר השתיקה באוניברסיטה הוא מאוד קשה". ליאורה שמעוני, משרד מבקר המדינה: "אפרת דיברה בזמן אמת, רבים ורבות אחרים שותקות ולוקח שנים רבות עד שמדברות ושואלים למה התעוררתן רק עכשיו. אך השתיקה היא גם מצד המוסדות עצמם. בדקנו את הטיפול של המוסדות בעבירות משמעת, בין היתר גם בהטרדות מיניות. גם כאשר מתלוננים ומתלוננות על הטרדה מינית, יש איזה ניסיון לסגור דיל בין הצדדים. לא לפגוע במוניטין של האוניברסיטה. היה מקרה באוניברסיטת ת"א, במסגרתו נסגר הסכם מול המטריד שהוא התנצל ולא יתנהג כך יותר, ואם יעשה זאת שוב ינקטו כל אמצעי המשמעת. הוא לא הועמד אפילו לדין משמעתי. לפעמים הוחלט שמרצה יפרוש, יתפטר ובזה הסתיים הטיפול. גם כשמגיעים לבתי הדין למשמעת יש בעיה, שהחברים הם חברי הסגל עצמם, יש להם קושי לשפוט את חבריהם, לפעמים הם תלויים אחד בשני. הצענו להוציא את זה מחוץ לאוניברסיטה. שיהיה בית דין אחד משמעתי לכל המוסדות. כל עוד לא יינתן גיבוי מהותי לתלונות האלה מבחינת כל החברה, לא נגיע למקרים רבים". יועמ"שית אונ' ת"א, קרן רפלנסקי אלעד: "אני מדברת בשם כלל האוניברסיטאות. בבתי הדין למשמעת צורפו נציגי ציבור, שופטי מחוזי בדימוס, פרקליטי מחוז לשעבר. התרנו לבית הדין למשמעת שיקול דעת לפרסם את שם הנילון. באחד התיקים התקשרה המתלוננת והתחננה שלא נפרסם את שמו כי אם נפרסם גם היא תיחשף. ההוראה לפרסם היא חדשה, עכשיו אנחנו מקיימים כמה הליכים במקביל ונראה איך בית הדין ינהג בהוראה הזו. כל פסקי הדין בעמוד הראשון של אתר האוניברסיטה, פעם בשנה מופצים כל פסקי הדין לכל הקמפוס. בעתיד לפי החלטת בית הדין זה יפורסם עם שם הנילון. הליך משמעתי בניגוד להליך פלילי הוא בין המעסיק למועסק, אם הוא מתפטר או פרש, ההליך מוגבל לאחר מכן". רוית קדם נאווי, משרד מבקר המדינה: "מצאנו שהתקנון מפורסם בעברית בלבד במרבית המוסדות, קיימת אחראית אחת בחלק מהמוסדות למרות שיש כמה קמפוסים המרוחקים, לא פרסמו חומרי הסברה בכל שנה, לא קיימו סדנאות למניעת הטרדה מינית או לא דאגו להשתתפות. לא פורסמו תלונות ולא צעדים שננקטו. אחד ההישגים היה שינוי בתקנות, המל"ג אימצו את מרבית ההמלצות לגיבוש תקנון ברור". ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "שהגעתי לוועדה למעמד האישה ובאתי מהאקדמיה והיה לי ברור שאנחנו לוקחים את הנושא לקידום נשים, באו הסטודנטים ואמרו לי קודם טפלו בנושא ההטרדות באקדמיה. יש לי עד היום חברות פצועות בשל הטיפול בתלונותיהם באונ' בר-אילן. השטח זועק וצועק. יחד עם אגודת הסטודנטים הובלנו את התקנות באקדמיה, בשיתוף עם שרת המשפטים דאז ציפי לבני. בעקבות אירוע באונ' ת"א קיבלתי תשובה שהמציאות מורכבת וכואבת, זה ב-2017 אחרי כל ההתפתחויות, הקמנו תקנות וההבנה ברורה ויש הסברה, ומה עשינו? הלכנו אחורה?" עו"ד עומרי גולן, הלשכה משפטית מל"ג: "לא ניתנו למל"ג סמכויות אכיפה לפי חוק לנושא הטרדות מיניות. לכן איננו יכולים להתערב בנושא. זה המצב המשפטי. השאלה מה יכולת האכיפה של המל"ג מבחינה משפטית, יכול להיות שצריך לתקן את החוק. מעבר לזה היינו מעורבים בתקנון החדש ובצעדים נוספים אך באכיפה אין לנו סמכות". יו"ר הוועדה ח"כ יחימוביץ: "אתה יכול להוות מדיניות. שלחו יועמ"ש להגן על האי החלטיות של המל"ג. לא על כל דבר נחוקק חוק. החוק להטרדה מינית קיים מ-98', לפיו כל המוסדות צריכים לנהוג. עכשיו נתקן את החוק כדי שהמל"ג תעשה היום מה שהיא יכולה לעשות עם הכלים שבידיה?!" ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "כאשר אנחנו רואים שמערכת איננה עובדת בצורה המתבקשת בעינינו, צריך לשנות את החוק. החוק צריך לקבוע מנגנון במל"ג שיעסוק בזה. צריך להיות תקנון אחד בכל המוסדות האקדמיים, סטנדרט אחד ברור לכולם". מרים הלר, מנהלת מרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית בת"א: "כל סטודנט וסטודנטית צריכים לעבור סדנה בנושא הטרדה מינית וכמובן שגם הסגל. לצערנו אין חובה כיום על הסגל לעבור הכשרה כזו. גם הממונות במוסדות לא עוברות הכשרה חיצונית". עודד פריד, האגודה לזכויות הלהט"ב: "יש נתונים לגבי הקהילה הגאה ואנחנו רואים את ההתעלמות גם בשטח. נערך סקר ויש נתונים בעייתיים שמדברים על כך ש-26 אחוז מהסטודנטים או הסטודנטיות הגאים חוו הטרדה מינית בשטחי האקדמיה, זה פי 6 וחצי יותר מיתר האוכלוסייה. כמעט 88 אחוזים שהוטרדו או חוו אלימות לא דיווח על המקרים, יותר ממחצית שהתלוננו הפנייה לא טופלה". ח"כ אילן גילאון (מר"צ): "אין לי ציפיות עודפות מהאקדמיה אך יש לי ציפיות נורמטיביות לגמרי. פניתי לשר החינוך בנושא תלונה מסוימת לפני כשנה ולא קרה עם זה הרבה. יש פה מהפכה חברתית, כולנו בלי היוצא מן הכלל, כולל אני, צריכים לצלול לעצמנו ולראות איפה בהתפתחות הזו לא היינו מספיק רגישים. נעשו פה דברים במהלך השנים שנתנו להם גיבוי וצריך לראות איך הדברים האלה יתוקנו כעת".