הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, בראשות ח"כ
שלי יחימוביץ' (
המחנה הציוני), התכנסה (יום ב', 13.11.17) לדיון בנושא היערכות רשות הכבאות להתמודדות עם שריפות. מדובר בדיון מהיר לבקשתם של חברי הכנסת
יואל חסון (המחנה הציוני), טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת) ו
נאוה בוקר (הליכוד).
ח"כ טלב אבו עראר, התייחס למצב הקשה במגזר הבדואי בנגב: "השאלה כמה מתחנות הכיבוי הם בחברה הערבית בכלל ובנגב בפרט. בכל הנגב יש תחנה רק ברהט. תראו לי יישוב יהודי עם 18 אלף בני אדם שאין בו תחנת כיבוי? בנגב בדרך כלל, כוחות כיבוי האש מגיעים אחרי השריפה כי התושבים עצמם כבר מכבים אותה".
ח"כ
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): "אנחנו לא צריכים ניעור כל כמה שנים להתעורר ולטפל בנושא. מטרת הדיונים היא ללחוץ על הגורמים שאמורים להעביר תקציב לרשות על-מנת שהיא תגיע למצב אופטימלי. רעיון תחנות המתנדבים הוא רעיון טוב ואפשר להרחיב אותו".
ח"כ
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): "יש את עניין המניעה, החינוך והתודעה. אנחנו יודעים למשל על אחוז הילדים הגבוה בקרב הנפגעים לכן צריך להשקיע המון בחינוך ובהעלאת התודעה".
רב טפסר דדי שמחי נציב כבאות והצלה, ואמר: "לגבי תחנות במגזר הערבי, לצערי בכל שנה יש 17 אנשים שנספים כתוצאה מדליקות, הרוב המוחלט במגזר הערבי. יש לנו תחנה ברהט, אנחנו בונים תחנת מתנדבים בכסייפה, ולפני שבועיים רכשנו מגרש בחורה לצורך הקמת תחנת כיבוי. אנחנו עושים הסברה בבתי הספר, לפני שבועיים לראשונה בהיסטוריה עשינו גם הסברה במזרח ירושלים".
דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם לפני חודשיים הצביע בין היתר על כך שמספר התחנות הקיים כיום קטן במידה ניכרת מהמספר שיידרש לזמן תגובה של עד 7 או 11 דקות. לא זו בלבד, אלא שמספר התחנות הקיימות כיום קטן בכ-27 אחוזים מהדרוש לזמן תגובה של עד 15 דקות, שהוא זמן התגובה המינימלי הארוך ביותר שהוגדר. בנוסף עולה מן הדוח, כי בינואר 2017 היו ברשות הכבאות וההצלה 348 רכבי כיבוי, כלומר אף לא מחצית התקן המלא (716) ורק כ-76 אחוזים מתקן הביניים (455). זאת ועוד, כ-40 רכבי כיבוי אינם נחשבים תקניים (כ-11 אחוזים מכלי הרכב).
דוח
מבקר המדינה בנושא הרשות לכבאות והצלה, הצביע על ליקויים בהבטחת הכשירות המקצועית, הגופנית והבריאותית של לוחמי האש, העדר מיפוי שכר ברשות הכבאות ועוד. יובל חיו ממשרד מבקר המדינה התייחס לדוח ואמר: "קיים קושי בתוך הארגון לחבר בין היותו גוף מבצעי פיקודי לבין ארגון שאמור לנהל אלפי עובדים עם היבטים של שכר, יחסי עבודה, הכשרה, תנאים. עדיין אין חיבור בצורה יציבה בין שני הדברים הללו. זה מאוד בעייתי שזה בא לידי ביטוי בגוף חרום".
ח"כ נאוה בוקר, שאיבדה את בעלה תת-ניצב
ליאור בוקר באסון הכרמל אמרה: "הדוח מצביע על חוסר מוכנות של רשות הכבאות ועל פערים עצומים בין היעדים שהוצבו לה ב2013 לבין המצב בשטח. מאז אסור הכרמל חל שינוי מבורך כולל הקמת טייסת כיבוי, אבל בדוח נחשף שקיים מחסור של אלפיים לוחמי אש, מאות רכבי כיבוי ועשרות תחנות כיבוי. במדינות מתוקנות על כל אלף אזרחים יש כבאי אחד. אצלנו זה על כל ארבעת אלפים.
ח"כ יואל חסון שהדוח נכתב לבקשתו אמר: "מאז אסון הכרמל, הוועדה לביקורת המדינה תוך פיקוח על הממשלה, הובילה לשינויים משמעותיים ולהתקדמות במערך הכבאות. זה לא היה בקלות, היה דוח קשה והרבה מהפוליטיקאים ניסו לברוח מאחריות כדי שהאשמה לא תידבק בהם. עדיין אנחנו בפערים של עשרות אחוזים בנושא כוח האדם ולא כל התקציבים הועברו. הנושא הזה חייב להיות על שולחן הכנסת כל הזמן. אנחנו רוצים לצמצם את הפערים כדי למנוע שריפות ולהציל חיים".
ח"כ
יוליה מלינובסקי (
ישראל ביתנו): "הנכס הכי גדול למערכת זה החומר האנושי. יש לנו פערי שכר אדירים במערך הכבאות, אנשים שעובדים כתף אל כתף ומרווחים פי שלושה. יש אבטלה סמויה במערך הכבאות ואנשים שלא מסוגלים לבצע את תפקידם. נושא גיל הפרישה הוא קריטי. אם אנחנו רוצים כבאות טובה ומקצועית צריך לעשות שינוי ייסודי."
רב טפסר דדי שמחי נציב כבאות והצלה, התייחס לדברים ואמר: "מצבנו סביר ואפילו טוב מינוס, התבצעה רפורמה מדהימה. לראייה מה שקרה בנובמבר 2016. בחמש שנים האחרונות נוספו 900 לוחמי אש, 150 כבאיות, 14 מטוסים. דוח הטכניון נעשה במהירות בתחילת הרפורמה ולא לקח את כל הפרמטרים הרלוונטיים, כמו סוגי המבנים, גובה המבנים, רמת האוכלוסייה, רמת הידע, ועוד. יש עוד הרבה מה לעשות אבל בסך-הכל הרשות ניצלה באופן נכון את התקציב שהיא קיבלה".
"היום חסרים לי בערך 1,300 לוחמי אש. ובכנות גם אם תביאו לי אותם מחר יש לי בעיה לקלוט אותם. אני רוצה להגיע ל3,000 לוחמי אש בשנת 2023. התוכנית הרב שנתית מסתיימת בסוף 2018 ואנחנו מקווים שהאוצר יאשר לנו תוכנית רב שנתית 2019 - 2023. מערך הכבאות חייב להיות גוף ביטחוני על כל המשתמע מכך וזה יפתור חלק גדול מהבעיות".
"הבעיה המרכזית היא תרבות ארגונית ויחסי עבודה ויש אנשים שבורחים מהבעיה הזו. כל השאר פתיר לחלוטין. מה שעוצר את הכל זה תרבות ארגונית ויחסי עבודה. אני מתחייב שאם יטופל מה שכתוב בדוח המבקר ממאי, רמת הכבאות תקפוץ ב20 שנה, כיום אנחנו מיישמים עשרה אחוז בהערכה אופטימית".
יו"ר הוועדה ח"כ שלי יחימוביץ' סיכמה את הדיון ואמרה: "אין ספק שנציבות הכיבוי עברה שינוי דרמטי לטובה, אבל עדיין יש דרך ארוכה לעשות. אני לא מצליחה להבין למה צריך הסכם שלום בניכם לבין הוועד. אין שום סיבה למלחמה, כולם רוצים את טובת הארגון. עניין יחסי העבודה הוא בר פתרון. העובדים זה המשאב שלכם, בלי לוחמי אש מצוינים המערך לא יתפקד. בדיון הבא הוועדה תברר יותר לעומק את סוגיית התקצוב של קווי האש. סוגיית גיל הפרישה היא מאוד משמעותית וצריך לפתור אותה, לוחם אש מעל גיל 60 קשה לו לתפקד וזה בלשון המעטה. סוגיית התר"ש (תוכנית רב שנתית) - ארגון שאחרי לאסונות שעלולים להיות בסדר גודל עצום, לא יכול להתנהל ללא תר"ש וזה חייב להיות כמו בצה"ל".
