ניצולת השואה רות בונדי, שהפכה לחוקרת בולטת של שואת יהודי צ'כוסלובקיה, הלכה לעולמה (14.11.17) בגיל 94.
בונדי נולדה בפראג ולאחר כיבוש צ'כיה על-ידי הגרמנים ב-1939, עבדה כפועלת חקלאית. היא נכלאה בגטו טרזין ובדצמבר 1943 גורשה למחנה אושוויץ-בירקנאו, שם טיפלה בילדים בגיל הרך שנשלחו לאחר מכן אל מותם. ביולי 1944 הועברה למחנות עבודה שונים באזור המבורג. עם שחרורה באביב 1945 במחנה ברגן בלזן, שקלה רות 35 קילו וחלתה בטיפוס הבהרות. הוריה נרצחו בשואה.
לאחר שחרורה, שבה רות לפראג. עם הקמת המדינה הצטרפה לגח"ל (גיוס חוץ-לארץ) ועלתה לישראל. בארץ השתלבה בונדי בתחומי העיתונות, הכתיבה והתרגום. היא עבדה 30 שנה בתחום העיתונות בישראל ובין ספריה קובץ מחקרים העוסקים בתולדות יהדות צ'כיה וכן ארבע ביוגרפיות: "אדלשטיין נגד הזמן" (על יעקב אדלשטיין, זקן היהודים בגטו טרזין); "השליח - חייו ומותו של אנצו סרני" (עליו הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית); "פליקס - פנחס רוזן וזמנו" ו"שיבא - רופא לכל אדם" (על ד"ר חיים שיבא).
בונדי נמנית עם מייסדי בית טרזין בגבעת חיים איחוד. היא פרסמה מחקרים היסטוריים וזכתה בפרסים רבים, ובין היתר הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס סוקולוב לעיתונות וכן זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. יד ושם העניק לה את פרס בוכמן לחקר השואה וכן זכתה גם בפרס שרת החינוך והאמנויות על תרגום "שירתתי את מלך אנגליה" מצ'כית. כמו-כן תרגמה בונדי מעל 30 יצירות מהספרות הצ'כית.
בשנת 2002 נשאה בונדי את דבר נציג הניצולים בעצרת הממלכתית ביד ושם, ןבשנת 2009 הייתה מבין ששת ניצולי השואה שלחצו את ידו של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בעת ביקורו ביד ושם בונדי הייתה נשואה לעיתונאי רפאל בשן. בתם היא העיתונאית טל בשן, ולה נכד ונכדה.
