ועדת הכנסת לצדק חלוקתי ושוויון חברתי, התכנסה (יום ב', 20.11.17) לדיון בסוגיית "הטרדות מיניות בפריפריה - מניעה טיפול ואכיפה".
בראשית הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ
מיקי זוהר (הליכוד): "המסקנה ממני יצאתי בדיונים קודמים בנושא, היא שיש מנטליות מסוימת שגורמת לחלק מהמגזר הערבי לא להבין מה היא הטרדה מינית ומה היא לא הטרדה מינית. צריך להגדיר את השיח כדי למנוע הטרדות. לא מבין מה פשר הכעס של חברי הכנסת הערבים על דיון שכזה? הזמנו לדיון את ארגון להב"ה ויד לאחים, שני ארגונים שעושים עבודה חשובה במיגור התופעה של הטרדות מיניות וחטיפות נשים. הפכו אותם לאויבי העם. אם מאפשרים לארגונים בוגדניים כמו בצלם, שוברים שתיקה ועדאלה לדבר, אז איך אפשרי שימנעו גם מהם לדבר, הדמוקרטיה הולכת רק לצד השמאלני של המפה? אין לארגונים הללו זכות ביטוי"?
סנ"צ איילת אורנשטיין רמ"ד נפגעי עבירה במשטרת ישראל הסבירה כי המשטרה בוחנת כל תלונה וכל חשד ונותנת קשב רב לכל תלונה. "אנו קוראים לכל נפגעת להגיש תלונה. התבקשנו לבחון נתוני שלושת השנים האחרונות, ומהם עולה כי לא ניתן לומר שיש יותר הטרדות מצד לא יהודים".
משה מרציאנו סגן המשנה לעניינים פליליים בפרקליטות המדינה טען כי אין לפרקליטות שום נתון המפלח אשמים לפי דת, גזע או לאום. "כולם שווים לפני החוק". לדבריו בשנת 2016 פילוח של מספר כתבי אישום שהוגשו במחוז ירושלים בגין הטרדות מיניות היה נמוך ביחס לערים אחרות בארץ.
ליזה ניקולאיצ'וק מנכ"לית מרכז סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית (מסל"מ) בדרום: "האם יש פרופיל לנפגעת? לא. היא יכולה להיות יהודייה או ערבייה. הפוגע יכול להיות חבר כנסת, ערבי או יהודי. האם קל לנו לעשות קלסתרון למישהו שנראה כערבי? אנחנו מוכרים בגדים ונעליים כדי להשיג סיוע וסבסוד לטיפול שלנו. נורא קל לקחת משהו נקודתי ולהציג על הכלל. הפגיעה המינית היא מחלה של חברה. אם אתה מדבר על פריפריה אני מזמינה אותך לראות באיזה תקציבים אנחנו עובדים".
עורך הדין אורי נרוב מהתנועה הרפורמית, טען במהלך הדיון כי לא נכון להכליל את כל החברה הערבית בדיון אחד. "השיח שלך מעודד שנאה. לא אמרתי שהטענות לא נכונות. רק שההקשר לא ראוי. הוזמנו נציגי ארגון להב"ה שרוצים להעיף ולהדיר את הערבים מהחברה הישראלית. בואו תציגו נתונים שמדברים על תופעה רחבת היקף אבל להגיד שכל הערבים מתאפיינים במצב הזה זאת אמירה גזענית".
ח"כ זוהר ביקש מהמשטרה לדעת האם בערים מעורבות יש יותר הטרדות ביחס לערים מקבילות בארץ. לילי הלפרין ממרכז אמת לסובלנות אמרה כי אם היו מאפיינים את הדיון על-פי נתונים הייתה לה יכולת להגיב. "אני לא רוצה דוגמאות. אני רוצה מחקר. לא הגיעה אלי מעולם תלונה על הטרדה מינית מצד ערבים. צר לי אם אלה התופעות אבל אתם מביאים תחושות ולא ממצאים". ח"כ זוהר השיב לה כי פנה למשטרה בבקשת נתונים רלוונטיים ולא העבירו נתונים. "ראשי רשויות מדווחים לנו גם על נתונים זהים"
.
ח"כ
יוליה מלינובסקי (
ישראל ביתנו), סיפרה כי קיימה דיון דומה בוועדה למעמד האישה לפני שנה. "הייתי שם לבד עם כל הרשימה המשותפת בדיוק בנושא קו התפר בערים מעורבות. אתם יודעים שיש בית ספר ששתי ניידות שומרות על התלמידות שלו כי ערבים עושים מול התלמידות את הצרכים שלהם. זה קורה פה בירושלים, אם זאת לא הטרדה אז מהי הטרדה? סטודנטיות עוברות באוניברסיטה העברית הטרדה על בסיס קבוע. אדוני היו"ר אגלה לך דברים חדשים, האוניברסיטאות מסתירות את זה".
ח"כ מלינובסקי טענה כי ניתן לטפל בבעיה רק כאשר מכירים בה. "בתרבות המוסלמית יש גאווה להטריד אישה", צעקה חברת הכנסת, "אם אתם מכחישים את זה אתם חיים במגדל השן. בכל מלחמה אנסו נשים. תלמדו את ההיסטוריה. זה לא פוליטיקלי קורקט. נשים מבוגרות מוטרדות על. החיות הללו עושים צריכים מול העיניים שלהם. אנחנו כחברה מכחישים רוצים להיות יפי נפש ואנחנו מפקירים את הבנות הללו. זה זועק לשמיים. אנחנו לא אשמים ולא צריכים להיות מותקפת ומפוחדת אז בואו נחנך אותם".
ח"כ זוהר שמע את קריאות הביניים הרבות בדיון ואמר כי הוועדה לא חששה לפתוח את הפצעים הכי קשים בחברה הישראלית והסביר כי היא באה לצמצם פערים בחברה. "אם נשנה את הגישה והמנטליות בתוך החברה הערבית נשפר את החברה כולה. בחברה הערבית קיים מושג רווח שניתן להטריד מינית יהודייה ולא להטריד ערבייה. אם הוא יטריד מינית ערבייה אז האח של המוטרדת למחרת ינסה לרצוח אותו. אצלנו בחברה היהודית יש בעיה של הטרדות מיניות. כולן מדברות על ההטרדות שלהן אז למה לא נותנים לדבר על ההטרדות המיניות של הערבים"?
ח"כ
יהודה גליק (הליכוד): "אני מצטער שאנשים הפכו דיון חשוב מאוד וניסו לפוצץ אותו. אני לא מקבל את הטענה שיש מצווה להטריד אבל מנגד מגיעות אלי סטודנטיות כי הן מפחדות לצאת מחדרן בקמפוס מפחד הטרדות של ערבים. יש הטרדות מיניות בקריית גת וקריית מלאכי משום שבחורים בדואיים מטרידים ילדות בנות העדה האתיופיות והם לא יעזו להטריד בכפרים שלהם כי האבא של הבנות יערוף להם את הראש. יש פה תופעות שאני מבקש מהמשטרה לטפל בהן. צריך לטפל בפניות בקרב כלל האוכלוסייה. למה אסור לדבר על ההטרדות המיניות בקרב הערבים את היהודיות? יש פה תופעה שצריך לטפל. זאת לא אמירה גזענית".
ח"כ
אכרם חסון (כולנו), טען בדיון כי צריך לארגן את כל הארגונים והכוחות להילחם בתופעת ההטרדות. "אחינו היהודים מנסים לטפל בתופעה אבל במגזר הערבי אין מודעות. באה אלי בחורה מוסלמית שהמנהל שלה הטריד אותה וסגרו את התיק והתנכלו לה, היא רצתה להתאבד ופניתי לכל הגורמים אבל בסופו של דבר סגרו את התיק. אישה ערבייה צריכה לשלם מחיר מאוד כבד כי אין מי שיטפל. יש אי-צדק שנעשה עם המגזר הערבי. כל ערבי שמטריד אישה יהודייה מקומו בכלא. צריך לטפל ולמגר את התופעות הללו, איפה האחריות? זה דיון על כבודה של האישה הישראלית".
שרה לורקט, נותנת עדות על הטרדות מיניות שעברה סיפרה לוועדה: "לצערי אני נמצאת כאן פעם שנייה בדיון כזה אבל אני באה להעיד ולספר על מקרים אישיים שלי, של חברות שלי ואחיות שלי. אני לא שמחה לחשוף את עצמי בצורה כזאת אבל אני רוצה שקולי ישמע. זאת סוגיה שאותה מנסים לא לחשוף אותה ולא לדבר עליה. אלו הטרדות שאני חווה בירושלים מאז שאני ילדה. מדובר על עשרות מקרים של שריקות ועצירות של רכבים שקוראות לנו לעלות לרכב. ועד מקרה בו חברה חוותה אונס על-ידי שלושה ערבים. עם כל הכבוד לאנשים מארגונים כאלה ואחרים אני משתפת אתכם מהשטח וצריך לראות מה המשטרה עושה בעניין הזה במה שאנו חוות ביום יום שלנו. יש פה עניין לאומני של ערבים מול יהודים, יש כאן אקט אנטישמי. זה סוג של פיגוע. צריך לשים סוף לדבר הזה".
שרה הלפר מארגון יד לאחים טענה: "אנחנו גוף שמטפל בתופעה לאחר שדברים קורים. הטרדות מיניות קורות בכל מקום אבל יש הרבה אמת בטענה שעל הבנות שלנו אין מי שישמור. זה קורה המון עם נהגי אוטובוס. במקומות של קו התפר יש בנות שהן טרף קל. זה קיים בכל מקום אבל מוכפל לאין ערוך באזורי התפר. זאת דרך נוספת שלהם להכות בנו".
ספיר חכמון רכזת תחום למניעת הטרדות מיניות במסל"מ (המרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות) הודתה כי בשביל לתאר תופעה חברתית לא אפשרי לקבל נתונים מהמשטרה או הפרקליטות. "התופעה הזאת קיימת אני יכולה להגיד זאת. מרכז הסיוע בנגב נלחם בתופעה באמצעות הסברה ואנחנו רוצים להתמודד אתה ומבקשים תקציבים. ההתנגדות שלנו לדיון הייתה באופן הצגת התופעה כמשהו מגמתי. אני כתושבת באר שבע אומרת שהיא קיימת. השיח חשוב אבל החברה חולה באופן כללי".
נועם וילדר מקדמת מדיניות בתג מאיר (ארגון ישראלי הממומן בידי קרן מוריה, הפדרציה של ניו-יורק, קרן איימס ו
הקרן החדשה לישראל): "איש לא שלח אותי לכאן. כתבתי את דברי לבד ואני חייבת להגיד שמתהפכת לי הבטן בתור אישה. אני גם סטודנטית וחווה הטרדות מיניות על בסיס קבוע. הצגת התופעה כאילו כל המטרידים הם בהכרח ערבים וכי המוטרדות הן יהודיות מאוד בעייתי".
ח"כ זוהר סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה בראשותו התכנסה לדיון על-מנת להציף את תופעת ההטרדות המניות של נשים ונערות יהודיות על-ידי ערבים באזורי הפריפריה. "תופעה זה אינה מצויה על סדר היום הציבורי ואינה מטופלת כראוי על-ידי גורמי הטיפול. הוועדה למדה כי אותן נשים ונערות אינן מצויות בתוך הסטטיסטיקה הכללית של ההטרדות משום שהן חוששות מאוד מעצם החשיפה והמודעות לרמת הטיפול".
"הוועדה דורשת מהשר לביטחון פנים להורות למשטרה לבחון תופעה זו באופן יסודי ומעמיק תוך פילוח הנתונים על-פי ערים ובין הפריפריה והמרכז. הוועדה תפנה לשר החינוך ותקרא לפעול להגברת ההסברה על תופעת ההטרדה המינית בבתי ספר במגזר הערבי".
