ג'ובראן: חוק הלאום מיותר

"חוק הלאום מיותר ואני מקווה שהוא לא יעבור". כך אומר (20.11.17) המשנה בדימוס לנשיאת בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן. הוא השיב לשאלת News1 במפגש בוועדת הקשר ביפו של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. ג'ובראן הסביר: "הרי יש לנו את מגילת העצמאות, שם מוגדרת מדינת ישראל. איך חיינו 70 שנה? היו ראשי ממשלה מן הליכוד שנים רבות, ואף אחד מהם לא חשב שזה נחוץ. ואם רוצים חוק לאום - צריך להוסיף מילה קטנה: שוויון. למה זה איננו? צריך לחקוק את חוק יסוד זכויות האדם וחוק יסוד זכויות חברתיות. כיום זכויות האדם מוגנות על-ידי בית המשפט העליון, וחסר לנו אם ביהמ"ש העליון לא יגן על זכויות האדם. "בהצעת חוק הלאום המציאו המצאה חדשה: לתת מעמד מיוחד לשפה הערבית. מה זה אומר? הרי זו שפה רשמית מקדמת דנא, והיא נמצאת כמעט בכל מקום במדינה. למה לפגוע במעמד שלה? למי זה מפריע? חלק ניכר מחברי היהודים מדברים ערבית, הרמב"ם חלק מכתביו כתב בערבית ולא התבייש. זו גם שפה כל כך יפה, וחבל שחברי היהודים לא לומדים אותה מספיק. "אנחנו [הערבים] לומדים עברית כמעט מכיתה א'. את הילדים שלנו שלחנו לגנים יהודיים, והם חזרו עם עברית רהוטה, וישבו בסוכה ואכלו סופגנייה - וחגגו את רמדאן ובחג המולד הזמינו את כולם אלינו הביתה. אותו הדבר הנכדים שלנו: הם הלכו לגן דו-לשוני, והנכד שלי בן השנתיים חזר הביתה ואמר: סבא, היום היה בלגן בגן. הוא הזמין חברים הביתה ודיברו גם עברית וגם ערבית. "צר לי לומר, שבמגרשי הכדורגל משתמשים הרבה בערבית בכל מיני מילים יפות - אבל יש מילים עוד יותר יפות. אם מורידים אות אחת מהמילה 'אחר' נשאר 'אח' - ואנחנו אחים. נלסון מנדלה אמר, שאם אתה מדבר אל האחר בשפה שלך, אתה מדבר לראש שלו; אם אתה מדבר בשפה שלו - אתה מדבר ללב שלו".

"מתקפות מיותרות על העליון"

ג'ובראן סיפר, שכאשר התגורר בעכו - היו לו שכנים יהודים שהזמינו אותו ואת משפחתו לליל הסדר. "הם היו מחכים לדפיקת הדלת מאיתנו ביום האחרון של פסח, כאשר היינו מביאים להם את היוגורט והפיתות". לדעתו, שני העמים חייבים לחיות ביחסים טובים, ואין לקבל את האמירה ש"נגזר עלינו לחיות ביחד". עוד אמר, כי אין כל הבדל בין היחס שמקבלים עורכי דין יהודים וערבים, וכי יש עורכי דין ערבים מעולים ובני המגזר אינם צריכים לחפש עורכי דין בתל אביב. עוד אמר ג'ובראן: "בשנים האחרונות אנחנו עדים למתקפות מיותרות על בית המשפט העליון, כולל מצד פוליטיקאים שעושים את זה כל הזמן. השופטים אינם אויבי העם. אני לא זוכר את עצמי, כאשר אני שותה אספרסו בבוקר, שולח מסרון לציבור בישראל: בואו אלינו. מעולם לא אמרנו את זה. "אם חוק מסוים סותר את עקרונותיו של חוק יסוד, אנחנו חייבים לבטל אותו. ב-25 שנה עשינו את זה רק 20 פעם, ואנחנו תמיד נותנים לכנסת הזדמנות לתקן אותו לפני שאנחנו פוסקים. שופטים מגרמניה ששמעו שביטלנו 20 תיקים, אמרו: אצלנו ביטלו מאות חוקים. ביקורת עלינו היא לגיטימית, אבל לא לפגוע אישית בשופטים".

נזיפה לעורך הדין בלשכה

ג'ובראן הגן על הרענון שנעשה לעדים במשפט פלילי, באומרו שבלעדיו - לא יהיה משפט צדק, שכן הם עלולים שלא לזכור מה אמר בחקירתו לפני שנים אחדות. "סניגור טוב יכול לברור את האמת מן השקר, אבל אין שום אפשרות לבטל את זה", קבע. לדבריו, את מספר הרשעות השווא ניתן לספור על אצבעות של שתי הידיים. הוא דחה את הטענה כאילו שופטי ביהמ"ש העליון מגבשים את דעתם עוד לפני הכניסה לאולם: "קרה שבאתי עם דעה בבוקר, שמעתי את הצדדים ושיניתי את דעתי". הוא הוסיף: "לפעמים עורך דין עשה טעות באולם; לא ביישתי אותו בפני כולם, אלא עשיתי הפסקה, אמרתי למתמחה שיקרא לו ללשכה ונתתי לו מנה, והוא הלך הביתה ובכה. ישבתי ב-1,570 הרכבים ולא ראיתי שמישהו מחברי גער בעורך דין". ג'ובראן סבור, כי שיטת מינוי השופטים בישראל היא פוליטית באופן חלקי בלבד, בעוד בארה"ב היא "סופר פוליטית". זכותם של השרים וחברי הכנסת החברים בוועדה לבחירת שופטים לשקול שיקולים פוליטיים, הוסיף, ו"אין בעיה עם האיכות בא גם שיקול פוליטי. אם לא יהיו הסכמות, הוועדה תהיה משותקת ולא ימונה אף שופט לבית המשפט העליון. חשוב שיהיו שני צדדים ובסוף מגיעים להסכמה". על ארבעת השופטים האחרונים שמונו לעליון - דוד מינץ, ג'ורג' קרא, יוסף אלרון ויעל וילנר - אמר, שהם "שופטים מעולים ואי-אפשר לומר מילה אחת רעה עליהם"; ג'ובראן היה חבר בוועדה שמינתה אותם.

"צריכים להיות שני ערבים בעליון"

ג'ובראן נשאל בידי מדוע לא מונה שופט ערבי נוסף עד לפרישתו. הוא השיב: "אמרתי שאני רוצה לראות בעליון שופט ערבי מוסלמי ושופט ערבי נוצרי". הוא גילה, כי ביקש למנות גם את חאלד כבוב המוסלמי וגם את ג'ורג' קרא הנוצרי. "היה חודש וחצי שאני וקרא ישבנו ביחד, ולא שמתי לב שאבני בית המשפט העליון רעדו. יש מספיק מועמדים ראויים. אני בטוח שיום אחד זה יתממש. אני מאמין שגם השני ייכנס כמה שיותר מהר". בהתייחסו לסחבת במערכת אמר ג'ובראן, כי אין מנוס מכך כאשר 750 שופטים צריכים להתמודד עם 800,000 תיקים בשנה. ביהמ"ש העליון אינו יכול לחפף, הדגיש: "כאשר הייתי שופט מחוזי, ישנתי טוב בלילה, כי ידעתי שאם טעיתי - יש מעלי שלושה שופטים טובים ומנוסים שיתקנו את הטעות. בעליון לא יכולתי לעשות את זה". הפתרון שלו הוא הקמת ערכאת ערעורים בין בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון. לדעת ג'ובראן, אין מקום לכך שבג"ץ ישמע עדים למרות שהוא הערכאה הראשונה והאחרונה. ג'ובראן בירך על ריבוי המגשרים - "כולם בישראל למדו גישור" - ואמר שהחינוך שלא לרוץ להתדיינויות מיותרות צריך להתחיל בבית הספר. "בית המשפט לא פותר סכסוך, כי אם אני פוסק לטובת שכן אחד - השני יחכה לו בפינה. בגישור הם לוחצים ידיים".