חברת החשמל של מזרח ירושלים תובעת מחברת
בזק בינלאומי 56 מיליון שקל. התובעת עוסקת באספקת חשמל במזרח ירושלים וביהודה ושומרון.
בתביעה, שהוגשה (20.11.17) לבית המשפט המחוזי מרכז, נאמר כי בשנים 2008-2007 הקימה התובעת לדברי התובעת בין השנים 2007-2008 היא הקימה על חשבונה קו מתח גבוה בין תחנת הכוח "סווימה" בירדן לבין יריחו. בתוך כבלי ההארקה של קו המתח הגבוה, שילבה התובעת כבל תקשורת באורך 18 ק"מ המכיל 32 סיבים אופטיים המשמשים להעברת מסרי בזק. כבל זה הוא קו תמסורת בינלאומי להעברת DATA לצורכי תקשורת שונים, כגון אינטרנט ושיחות טלפון.
לדברי התובעת, בסמוך להקמת הקו בשנת 2008 ביקשה ממנה ממשלת ירדן לשתף פעולה עם בזק בינלאומי לשם העברת התקשורת בכבל. לטענתה, ארמון ה
מלך הפעיל עליה לחצים כבדים להיענות לבקשתה של בזק בינלאומי לעשות שימוש בכבל התקשורת בתעלה שחפרה, לשם השחלת כבל תקשורת נוסף שיתחבר אל כבל התקשורת שלה ליד גשר עבדאלה, כך שייווצר רצף של כבלי תקשורת מירדן לאירופה, במטרה לחבר את ארמון המלך לתקשורת בינלאומית.
התובעת אומרת, כי היא נענתה לבקשתה זו של בזק בינלאומי, והעניקה לה רשות שימוש בלעדית ומלאה בכבל התקשורת על כל 32 הסיבים האופטיים הכלולים בו, כאשר ממנה עצמה נמנעה כל יכולת שימוש בכבל. הכבל הפך לקו תמסורת מהותי וראשי בין אסיה לאירופה - תעלת סואץ של עולם התקשורת. בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אבי רימון, נאמר כי בזק בינלאומי מפעילה את הכבל מאז 2008 ועד היום.
לדברי התובעת, בזק בינלאומי גרמה לה להאמין, כי השימוש שלה בכבל ובתעלה הוא לצורכי ארמון המלך בלבד, אך בפועל היא עשתה שימוש בכבל לקידום עסקיה הבינלאומיים, תוך ניצול של חולשת התובעת אל מול ארמון המלך הירדני והממשל הישראלי. סכום התביעה הוא דמי שימוש לתשע השנים שעברו, ובית המשפט מתבקש לחייב את בזק בינלאומי לשלמם גם בעתיד. טרם הוגש כתב הגנה.