עיריות בנו אלפי מ"ר בניגוד לחוק

עיריות בני ברק ורהט ותאגידים עירוניים שבבעלות עיריות הרצליה ואשקלון ביצעו עבירות בנייה או השתמשו בקרקעות ללא היתר כדין. הוועדות המקומיות לא טיפלו בעבירות אלו, ובכך הפלו לטובה את העיריות לעומת עברייני בנייה אחרים - קובע (21.11.17) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח על השלטון המקומי. הרשויות המקומיות שנבדקו הציבו קרוואנים רבים במוסדות חינוך ללא היתר; בייחוד בולטת התופעה בעיריות רהט ובני ברק, אשר הציבו עשרות רבות של מבנים כאלה. מבנים אלו שימשו כיתות לימוד וגני ילדים במשך שנים בלי שהפעלתם אושרה בידי גורמי כבאות והצלה ופיקוד העורף, הנדרשים להבטחת שלומם וביטחונם של הילדים. מאז הקמתו של האצטדיון העירוני בהרצליה בשנת 1986 בנתה בו העירייה תוספות בנייה ב-4,000 מ"ר שלה ללא היתר: היא הרחיבה את אחד היציעים, הוסיפה שני יציעים חדשים ובנתה מבנה הכולל "מגדל", יציע כבוד, תאי שידור ומשרדים - הכל ללא היתר בנייה ומבלי שקיבלה אישורים לבטיחות המבנים. נוסף על כך, מתחת ליציעים הוקמו מבנים רבים, חלקם קרוואנים, גם הם ללא היתר בנייה. הוועדה המקומית לא פעלה במשך השנים למניעת בנייה זו. "משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה רבה לעיריית הרצליה ולוועדה המקומית הרצליה על שבמשך יותר מ-25 שנה הן לא טיפלו בבנייה הלא חוקית באצטדיון. היקף הבנייה הבלתי חוקית רחב מאוד, והבנייה טומנת בחובה אפשרות לכשלים בתחום בטיחות וביטחון הקהל הפוקד את האצטדיון", אומר הדוח. משרד המשפטים מצא 40 מבנים בחוף ימה של הרצליה, שהם באחריות או בשימוש של עיריית הרצליה או החברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה, שנבנו ללא היתר בנייה או בסטייה מהיתר. שטחם הכולל של מבנים אלו עומד על יותר מ-1,800 מ"ר. החברה לפיתוח הרצליה מפעילה זה שלוש שנים את חניון גלגלי הפלדה ללא היתר לשימוש חורג. הוועדה המקומית התעלמה מכל אלו. במתחם עיריית רהט בנתה העירייה בשנות ה-90 אגף חדש בשטח של 300 מ"ר, והוסיפה קומה שלישית לבניין העירייה בשטח של 460 מ"ר, הכל ללא היתר בנייה. כמו-כן הציבה העירייה במתחם הצמוד למבנה העירייה בשנים 2008-2000 חמישה קרוואנים בשטח כולל של 472 מ"ר ללא היתר. בשנת 2007 אושרה תוכנית שקידמה העירייה במטרה להכשיר את הבנייה הבלתי-חוקית במבנה שלה. מאז אישור התוכנית לא הגישה העירייה בקשה להיתר להכשרת הבנייה הנוספת במבנה. הוועדה המקומית לא פעלה במשך השנים לטיפול בבנייה הלא-חוקית במתחם, אף שהיא עצמה שוכנת בבניין העירייה. ביוני 2012 נתנה הוועדה המקומית לעירייה היתר בנייה שלא כדין להקמת בית ספר, שכן תנאי להוצאת היתר בנייה היה הריסת מבנים לא חוקיים על קרקע שיועדה לדרך ולחניה לבית הספר. ההיתר ניתן לאחר שרשות הרישוי אישרה את היתר הבנייה שלא כדין, בהיותו מנוגד להוראות התוכנית. כבר בשנת 2008 ניתנו צווים שיפוטיים להריסת מבנים אלו, אולם הוועדה לא אכפה אותם. החברה הכלכלית לאשקלון החלה בספטמבר 2015 בעבודות בנייה לשיפוץ השוק העירוני, שכללו החלפת התקרה ובניית מעטפת מסביב לשוק בשטח של 3,900 מ"ר, ללא היתר בנייה. החברה סיימה את העבודות והשוק נפתח לקהל הרחב בטרם קיבלה העירייה היתר בנייה, "אישור אכלוס" מהרשות הארצית לכבאות והצלה ו"טופס 4" לחיבור השוק לתשתיות. הוועדה המקומית לא קיימה כל פיקוח בעת שבוצעו העבודות בשוק ללא היתר. עיריית בני ברק בנתה בבניין העירייה תוספת בנייה טרומית שכללה חמישה חדרים וסככת צל במפלס הרביעי והעליון בבניין, בשטח של 150 מ"ר, מבלי שקיבלה לכך היתר מהוועדה המקומית. הוועדה המקומית בני ברק לא פעלה בעניין בנייה זו במשך יותר מ-16 שנים. שפירא מעיר אישית לראש העירייה, חנוך זייברט, אשר בתפקידו זה אחראי לחלק מהבנייה הבלתי חוקית - ובכובעו כיו"ר הוועדה המקומית לא עשה דבר נגדה. שפירא מסכם: "בהעדר אכיפה יש משום מסר שלילי של השלמה שבשתיקה עם פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם החוק ופגיעתן בשלטון החוק קשה שבעתיים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את העובדה שהרשויות המקומיות ותאגידיהן ביצעו עבודות בנייה בלתי חוקיות. "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה התנהלות זו של הוועדות המקומיות, שאפשרו את השימוש הלא-חוקי במבנים במשך שנים ארוכות. הדבר משדר מסר שלילי של השלמה שבשתיקה עם עבירות על החוק, פוגע באמון הציבור בשלטון החוק, ומחליש את כוח ההרתעה כנגד עבריינות בנייה".