ועדת הכלכלה הכינה לקריאה ראשונה (יום ב', 27.11.17) את ההצעה לתקן את חוק התקשורת של ח"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי) וחברות וחברי כנסת נוספים. לפי ההצעה, ספקיות האינטרנט יחויבו להודיע ללקוחות על האפשרויות לחסימת אתרים ותוכן פוגעני ופורנוגרפי גם באמצעות מסרון והודעת דוא"ל. הוועדה דנה בנוסף בהצעת ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), המבקשת לאפשר לספקיות האינטרנט לספק תוכנת סינון אתרים כברירת מחדל וללא תשלום ולתמרץ הספקיות באמצעות תשלום של 30 אגורות לשנה, במשך עשר שנים, עבור כל מנוי שיעשה שימוש בתוכנת סינון. במהלך הדיון אישרה הוועדה למזג את הצעות החוק, אולם טרם אישרה אותן לקריאה ראשונה. ח"כ מועלם רפאלי הסבירה כי ההצעות נועדו "להתמודד עם הרעה החולה ביותר שפשטה בחברה הישראלית - הנזק הבלתי נסבל של חשיפה לפורנוגרפיה". לדבריה, הגיל הממוצע לחשיפה תוכן פורנוגרפי עומד היום בישראל על גיל שמונה. "ילדים בגיל הזה לרוב נחשפים במקרה, אבל רוב הילדים מגיל 12 ומעלה מחפשים באופן יזום תכני פורנו. כבר זכיתי שיקשרו לשמי כתרים כמי שמובילה את זה ש'אירן זה כאן', אבל אני לא מתביישת בזה, ובכוונתי לפעול לכך שאתרי פורנו יהיו סגורים כברירת מחדל ויפתחו למי שמבקש", אמרה. היא הוסיפה כי היא מודעת להתנגדות משרדי המשפטים והתקשורת לכך שברירת המחדל תשונה כך שהאתרים יחסמו ויפתחו רק למי שמבקש, ואמרה: "לא זנחתי את המטרה". ח"כ מיקי זוהר הסביר את הצעתו ואמר כי כמו שכיום ערוצי הפורנו חסומים בטלוויזיה ומאפשרים כניסה רק לאחר הקשת קוד זיהוי, כך צריך להיות גם עם תוכן פורנוגרפי באינטרנט. "אנחנו רואים התגברות תופעות של הטרדות מיניות ושיח לא מכבד בין נשים לגברים, וזה מגיע מתוכן לא הולם ברשת. אין ספק שפורנו מזיק בעיקר לקטינים, והאינטרס המובהק שלי הוא שלקטינים לא תהייה בחירה, בעוד שבגירים יוכלו להגיע לתוכן הזה בקלות", אמר. ח"כ זוהר טען כי לא יהיו רשימות שחורות ואיש לא יצטרך לבקש קוד או הסרת חסימה, ואמר כי אפשר לקבוע קוד קבוע או משתנה מלקוח ללקוח, כמו שש ספרות אחרונות של אמצעי התשלום, כך שהזכות לפרטיות לא תיפגע. "ההצעה תיצור בקרת הורים באינטרנט, לא חסימה ולא סינון", הסביר. עוד הוא ציין כי המדינה מוכנה לממן את זה ולהיטיב עם הספקיות בסכום של 6-10 מיליון שקל בשנה לעשר שנים. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) תמך בהצעות ואמר כי צריך לדאוג לילדים ולמנוע חשיפה לפורנוגרפיה. ח"כ שרן השכל (הליכוד) אמרה מנגד, כי אומנם פורנו הוא דבר רע, מחפיץ נשים, משבש מערכות יחסים ויכול לפגוע בילדים ונערים. אבל נבחרי הציבור לא צריכים לכפות את הערכים שלהם על אנשים אחרים. היא הוסיפה כי במקרה זה האחריות מוטלת על ההורים לחנך את ילדיהם. ח"כ מועלם רפאלי אמרה בתגובה כי אי-אפשר להשאיר הכל לאחריות ההורים. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה, כי השאלה איזה חסימה מבצעת התוכנה ו"האם הממשלה מחוקקת חוק שיסגור את האינטרנט", והציעה להעביר מודעות לאפשרות של סינון חינמי הקיים כיום. ח"כ מועלם רפאלי אמרה בתגובה: "זה פופוליזם זול להגיד שהחוק יסגור את האינטרנט". האנתרופולוג תמיר ליאון, שחוקר את השפעת הטכנולוגיה על ילדים ונוער, אמר כי לרוב החשיפה הראשונה של ילדים לפורנו היא טעות, והוסיף כי למעלה מ-50 אחוזים מילדי כיתה א' מחזיקים במכשיר סלולרי. "לפני מספר שבועות ילד בן 13 לקח ילדה מגן הילדים במושב בו הוא גר, הכניס אותה אליו הביתה ועבר עליה עם סכין- כשחקרו אותו הוא סיפר שהוא ראה את זה בסרט פורנו והיה משועמם", אמר. הוא הוסיף כי ההורים לא עושים הרבה מאוד דברים שהם אמורים לעשות, וצריך לעזור להם לעזור לעצמם. סמנכ"לית קשרי קהילה באיגוד האינטרנט הישראלי, מיטל גרייבר שוורץ, אמרה כי אין חולק שיש בעיה של תוכן פוגעני באינטרנט, אך הבעיה היא בשינוי ברירת המחדל ובתוכנות שעושות חסימת יתר או חסימת חסר. נציג האוצר, עמרי בן-חורין, אישר את הסיכום עם ח"כ זוהר באשר לתשלום לספקיות, אך הוסיף כי התשלום יעשה ככל שהבחירה בסינון תבוצע בצורה וולנטרית מצד הלקוח והוא לא נועד לממן תוכנה חדשה או פרסום והקמה שלה. נציגת משרד התקשורת, עו"ד שקמה שרגא, אמרה כי המשרד שותף לתמיכה על ההגנה על קטינים מפני תוכן פוגעני, אולם הצעת החוק של ח"כ זוהר מציעה לשנות את ברירת המחדל בעניין הסינון והממשלה מתנגדת לכך. נציגת משרד המשפטים, עו"ד אלידור בליטנר, ציינה כי עמדת הממשלה היא שלא להפוך את ברירת המחדל. עם זאת, ח"כ זוהר טען כי הוסר החשש מהפיכת ברירת המחדל. כאמור, הוועדה החליטה למזג את שתי ההצעות בתמיכת חברי הכנסת מועלם רפאלי, זוהר, חאג' יחיא והשכל, כאשר ח"כ זנדברג התנגדה לכך. ח"כ מועלם רפאלי סיכמה ואמרה כי חברי הכנסת יפעלו להגיע לנוסח מוסכם עם המדינה.