ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה דיון (יום ב', 27.11.17) בנושא 'רעידות אדמה - חיזוי, התרעה וטכנולוגיות לאיתור לכודים'.
יו"ר הוועדה, ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה) פתח את הדיון: "אנחנו מדברים על 80 אלף מבנים ללא החיזוקים הנכונים בישראל, כאשר רק 2 וחצי אחוזים חוזקו וישנם 5,000 מבני ציבור שדרוש בהם חיזוקים. נתונים מדאיגים כשמדברים על רעידת אדמה חזקה כל 80 עד 100 שנה בישראל. נבקש לתת מבט נכון למערכות כדי לקדמן".
עידו מייסטר, ממפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון, הציג מערכת לאיתור נעדרים בעת רעידות אדמה: "מדובר על מערכת שבשלהי הפיתוח שלה ואמורה להיות מבצעית בחודשים הקרובים. היא פותחה ע"י חברת אלתא והיא מאכנת טלפונים ניידים במיקום מדויק, תוך יצירת תמונת תלת ממד של המיקום. המערכת פועלת בשיתוף עם רחפן שמצלם את מתווה השטח. ההערכה היא שרוב הלכודים מצויים עם טלפון עליהם או לידם, כך ניתן לדעת כמה והיכן הם. נעשו מספר ניסויים מוצלחים. המערכת אינה תלויה ברשת הסלולרית, בתחילת 2018 אמור פיקוד העורף לקבל את המערכת הראשונה".
תת-אלוף (במיל') בצלאל טרייבר, ראש רשות חרום לאומית (רח"ל): "מדינת ישראל נמצאת תחת איום רעידת אדמה, כמו חלק גדול מהעולם, המדינה החליטה לשים מסגרת הערכות שמעמידה את ההתכוננות לאתגר, כולל הרוגים ופצועים אך גם מבנים ועקורים, והליכים אחרים. מדובר על 80 אלף מבנים שנבנו לפני שנת 1980, המכילים מאות אלפי יחידות דיור ללא בנייה עמידה לרעידות אדמה".
ד"ר עמית מושקין, חוקר המכון הגאולוגי: "אנחנו יודעים לחזות איפה צפויות להתרחש גאוגרפית רעידות אדמה, על-פי ההיסטוריה אנחנו יודעים לומר גם באיזו תדירות, מכאן המספרים של כל 80-100 שנה רעידה חזקה בישראל. אנחנו יודעים שהרעידות מתרכזות בשבר הסורי אפריקני והעתק הכרמל, משם תפתח הרעה. יש לנו מערכת התרעה שמותקנת בימים אלה ואמורה לתת מענה של מספר שניות מהרגע שמתחילה הרעידה עד הגעת הגלים ההרסניים ליישובים".
ח"כ
חיים ילין: "כמה שניות יש מההתרעה?"
מושקין: "מדובר על מערכת שנפרסת מאילת עד מטולה, המערכת עובדת על הבדלי המהירות בין התפשטות המערכת הסיסמית ליכולת שלנו לשדר. אנחנו מנסים להרגיש את הרעדה כמה שיותר מהר, לכן זה תלוי קרבה של הישוב. לוקח לטכנולוגיה מס' שניות לאתר וכך גם למערכת שתעביר את ההתרעה, אם תאותר רעידה בים המלח - אז יהיו לנו 6 שניות להזהיר בירושלים, בת"א זה יהיה 20 שניות בשל המרחק. יש לזה חשיבות כי בניין לא נופל מיד, יש עוד 5-10 שניות עד שהוא מאבד יציבות".
בצלאל טרייבר: "מדובר על כשנה מעכשיו עד שתסתיים פריסת המערכת ויתחילו את הבדיקות שלה, אני מעריך שתוך כשנה וחצי המערכת תהייה פעילה בשטח, המערכת של פיקוד העורף תתחבר אליה ותיתן את ההתרעה במקרה הצורך, כפי שקורה עם טילים".
ח"כ מקלב: "הערכת הממשלה הייתה שנה וחצי מ-2012, אנחנו מדברים על עוד שנה וחצי מעכשיו, למה כל כך הרבה זמן?".
מושקין, חוקר המכון הגאולוגי: "הסיבות הן מנהלתיות בעיקרן, היה את מנהל מדעי האדמה והים, שקם והתפרק, יש את המעבר של האגף לסיסמולוגיה לתוך המכון הגאולוגי שעדיין מתעכב, הבעיות לא קלות, הבשורה הטובה היא שאנחנו בונים את המערכת, עד סוף דצמבר יהיו 15 תחנות, המערכת תפרש".
דוד קורח, חברת רשף: "החברה שלנו מתקינה מערכות התרעה מקומיות, היא התקינה במסגרת מכרז ל
רכבת ישראל, מערכת לפני כשנתיים מאילת ועד קריית שמונה ומטולה עם גדר מבצעית מזה כשנה וחצי. הודעת ההתרעה מגיעה תוך שנייה למרכז הקליטה".
ד"ר איתי קורזון, המכון הגאולוגי: "המערכת היא מערכת עיוורת שלא יודעת בדיוק מה היא רואה, היא מהירה אבל היא יכולה להתריע בעצם על הגל השני והשלישי שהוא כבר הגל ההרסני ואז זה כבר מאוחר מידי".
סטלה קול, עיריית רמת גן: "אנחנו עושים שת"פ עם וייז בשעת חרום. הם מיפו את כל העירייה, אנחנו נתנו להם מידע לגבי מקומות בהם אזרחים צריכים להתפנות בחרום. ברגע שיש התרעה, וייז שולחת פוש לכל מי שנמצא באזור רמת גן והם יודעים מה השטח הקרוב אליו הם צריכים להתפנות. יש לנו גם מערכת שיש עליה את כל המידע לגבי מבני הציבור ובתי ספר שצריך לפנות".
ח"כ מקלב: "הדברים ראויים לציון, ייתכן מאוד שניתן לעשות שימוש במערכות האלה, ייתכן שהן יכולות להשתלב במערכות של פיקוד העורף".
טרייבר, רח"ל: "אני חושב שאתה טועה, פיקוד העורף מקיים עם המשרדים תוכנית עבודה מסודרת מול הרשויות המקומיות, להכנת מרחב העורף כולו, על-פי סדר עדיפויות לאומי, כולל מערכות הפצה לרשויות ולאזרחים. לא בטוח שהרכבת ועיריית רמת גמרו את הכנותיהם לחרום ומה שנשאר להם זה לפתח מערכות. פיקוד העורף מכין תוכניות לאומיות, לא ייתכן שתושב יקבל התרעה בחרום שעירייה רוצה לפנות אותו ופיקוד העורף ייתן התרעה אחרת, זה לא סביר. אני שומע לראשונה על המערכת של רמת גן".
ח"כ מקלב: "אני תוהה אם המערכות האלה מזיקות אז אולי הסנכרון שלכם לא טוב, מה עשיתם בעניין הזה? האם עשיתם כל מה שצריך אצלכם כדי לבקר אחרים? אני רואה בזה לקיחת אחריות מצדם, בינתיים אתם אלה שלא עומדים בקצב של החלטות הממשלה. אני רואה וואקום בשל חוסר פעולה".
אריה מור, מנהל אגף ביטחון, משרד החינוך: "חיזוי זה דבר טוב אך אם היו כל המבנים חזקים אז לא היה צריך מערכות התרעה. לקחנו יועצים מיוחדים, מופו 1,600 מבנים במערכת החינוך שנבנו לפני 1980 בתקן הישן שלא עמיד ברעידות אדמה, מופו 600 מבנים שבצורך ראשוני. 40 מבנים בשלבים מתקדמים של החיזוק, 16 נהרסו והם נבנים מחדש, בתכנון 100 בתי ספר נוספים והותנע ההליך לגבי עוד 142. אנחנו בתהליך מסודר של 242 בתי ספר, 60 הסתיימו ו100 בשלבים שונים".
לגבי מערכות התרעה מקומיות ציין מור כי הותקנו עד היום כ-2,900 מערכות התרעה הנותנות התרעה קצרה יותר מהמערכת הארצית, כאשר 1,490 מערכות הותקנו בבתי ספר שנבנו לפני שנת 1980, לדבריו הכוונה לסיים את ההתקנה בכל 5,000 המוסדות בארץ.
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "תם ולא נשלם, אני מקווה לעשות עוד ישיבה עם מרווח זמן לא גדול מידי. יש לקדם שתופי פעולה בין הגופים השונים. רח"ל אמור לרכז את התחום והוא שומע כעת על דברים שנעשים. אני לא יודע מי צריך ליזום פנייה למי אך יש גופים פרטיים שפועלים ומקדמים צעדים ויש לעשות הליך של סנכרון על-מנת לתעל את הדברים ומצד שני לוודא שלא יהיו כפילויות ובלבול חלילה בזמן אמת. אנו מקווים בנוסף שמערכת ההתרעה תהפוך מבצעית בעתיד הקרוב".
במהלך הדיון הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב על הקמת ועדת משנה לבחינה ואסדרה של פעילות רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים בראשות ח"כ חיים ילין, כאשר יהיו חברים בה הח"כים
יואב קיש ו
יעל כהן פארן. אישור הקמת הוועדה התקבל פה אחד.
