אין חשד סביר נגד נתניהו בפרשת הצוללות

"אין חשד סביר נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשת הצוללות". כך שב ומבהיר (28.11.17) פרקליט המדינה, שי ניצן, בכנס הפרקליטות באילת. ניצן אמר: "הגיע אלינו חומר מסוים, בחנו אותו וחשבנו שיש לפתוח בחקירה והודענו את זה. השאלה היא האם החקירה היא נגד ראש הממשלה, והתשובה היא: לא, כי לא נמצא חשד סביר נגדו. גם היום היועץ המשפטי לא הורה על פתיחת חקירה כנגד ראש הממשלה, כי אין חומר כזה. אם נסבור שצריך בפרשה כזו או אחרת לגבות עדות מראש הממשלה - נעשה זאת". על פרשת המתנות אמר ניצן: "זה תיק לא פשוט. יש כאן שאלות ראייתיות שתפקידנו לברר אותן. חקירות שנערכות מעבר לים, זה דבר מורכב שאי-אפשר צ'יק צ'ק לגמור, אחרת זו תהיה מעילה בתפקידנו. אני לא אוהב לתת הערכות זמן, כי אף פעם אי-אפשר לדעת. רה"מ נחקר כבר שש פעמים. זה אומר שהיה מה לשאול אותו שש פעמים. הוא עדיין מתוכנן להיחקר. כל עוד יהיו שאלות - הוא ייחקר. "אני מעריך שתוך זמן לא רב יחסית, המשטרה תסיים את עבודתה ותעביר לנו את עמדתה, ואז הפרקליטות תצטרך להיכנס לפעולה. ננסה לסיים כמה שיותר מהר. כמה אנחנו מאמינים שמצב שבו יש ראש ממשלה שנתון בחקירה זה לא אידיאלי, אבל לא לסיים מהר על חשבון חקר האמת". ניצן שב ויצא נגד חוק ההמלצות: "זה חוק בעייתי ולטעמנו הוא מיותר. זה חוק שיפגע בעבודת הפרקליטות. לו הייתי מבין את מטרת החוק ואיזה אינטרס ציבורי זה משרת - דיינו. כל עוד היה מדובר על מניעת פרסום של המלצות המשטרה - ניתן לנהל על כך דיון לכאן או לכאן. אבל לבוא עם חוק שאומר שלא רק אסור לפרסם אלא אסור להעביר את עמדת המשטרה - זה מיותר ובעייתי. "החוק רוכך בעקבות עמדתנו ובעקבות שרת המשפטים, אך עדיין, לעצמי אני חושב שעדיין ככל שהחוק מדבר על עצם אי-העברת עמדת המשטרה - הוא בעייתי ולא צריך את זה. אני חושב שהמשטרה היא שותפתנו בנושא אכיפת החוק. בהרבה מקרים אנחנו לא מקבלים את עמדת המשטרה, אבל מה זו ההשתקה הזו? אנחנו צריכים לקבל את הכלים המיטביים כדי למלא את תפקידנו באמונה. אני חושב שזה חוק, גם בנוסחו המרוכך - בעייתי". ניצן הכחיש את הפרסום בערוץ 2, לפיו השחקן משה איבגי יודה בהטרדה מינית ולא יוגש נגדו כתב אישום. הוא שב ואמר, כי אין אמת בפרסום: "הפרקליטות לא הציעה שום הצעה כזו. עורך הדין שלו בא, טען את טענותיו, ואנחנו נקבל החלטה האם לכאורה יש מספיק ראיות להגיש כתב אישום. אני לא יודע מה יתפתח בדבר הזה. אנחנו לוקחים בחשבון בדרך כלל את עמדת המתלוננות, אם כי אנחנו אף פעם לא מחויבים לקבל את עמדתן. בוודאי שאנחנו נותנים משקל לעמדת קורבנות עבירה, כי זה בנפשנו ואלה זכויות ממעלה ראשונה שיש לקחת בחשבון". לדברי ניצן, עד כה המדיניות שלו ושל היועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, הייתה שהמשטרה תוכל לפרסם האם יש תשתית ראייתית אלו. בשני מקרים יוצאי דופן - של פאינה קירשנבאום וסטס מיסז'ניקוב - הם התירו למשטרה לפרסם גם את המלצותיה, "כי אכן זכות הציבור לדעת והיא גוברת על זכות אחרת במקרה זה". ניצן הוסיף: "בהחלט יש תחושה של מתקפות מצד גורמים שונים על מערכת אכיפת החוק כמו המשטרה, הפרקליטות וגורמים אחרים. יש לנו פרקליטים מאוימים שהולכים עם שמירה 24 שעות. יש תחושה של גל ניסיונות חקיקה שמיועד לצמצם את סמכויותינו ולהחליש אותנו. פרקליטות חזקה זה אינטרס של מדינת ישראל, לא שלי. אם אנחנו רוצים להיות מדינה שנלחמת בפשיעה, בשחיתות - אנחנו צריכים פרקליטות חזקה, שיאפשרו לנו לשרת את הציבור באופן מיטבי, ולצערי יש תחושה שיש גלים נגד זה מכיוונים שונים. "שום דבר לא ירתיע אותנו. אנחנו נמשיך להיאבק בשחיתות. אני יכול להראות עשרות תיקים שנפתחו נגד בכירים בשלטון המקומי, השלטון המרכזי, רבנות ועוד בשנים האחרונות. מדינת ישראל אינה מושחתת. מדינה מושחתת היא זו שלא נלחמת בשחיתות. כל עוד יש כאן משטרה ופרקליטות שנלחמות, זו לא מדינה מושחתת וגם לעיתונות תפקיד חשוב בכך".