ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ג', 28.11.17) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, של חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי ואחרים. תשעה ח"כים תמכו בהצעת החוק ושבעה התנגדו.
לפי הצעת החוק לעניין האיסור החוקתי על העברת שטחים מירושלים לגורם זר "יוקפאו" הגבולות הקיימים כיום והאיסור על העברת שטחים יחול על הגבולות הנוכחיים של העיר. לכן, גם על שטחים שיוצאו מהעיר לאחר התיקון לחוק תחול הדרישה לרוב של 80 ח"כים כדי להעבירם לישות זרה למרות שלא יהיו עוד חלק מירושלים ועל שטחים שיצורפו לעיר לאחר התיקון לחוק לא תחול הדרישה לרוב של 80 כדי להעבירם לישות זרה.
בנוסף, הסעיף קובע שכלל השריון ישוריין בעצמו ברוב של 61 ח"כים. המשמעות היא כי יהיו שני "מסלולים" לשינוי האיסור על מסירת שטחים מירושלים- האחד באמצעות חוק יסוד המתקבל ברוב של 80 ח"כים והשני על-ידי תיקון סעיף השריון עצמו ברוב של 61 ולאחר מכן תיקון של סעיף האיסור עצמו ברוב שייקבע בתיקון. יצוין כי חוק יסוד משאל עם ימשיך לחול. בנוסף, מוצע לבטל את הסעיף הקיים כיום בחוק היסוד שקובע את "שטח תחום ירושלים", כך שחוק היסוד לא יכלול התייחסות כלשהי להגדרת "תחום ירושלים" המוניציפלי, וניתן יהיה לערוך שינויים מוניציפליים בדומה לכל רשות מוניציפלית אחרת.
בשנת 2000 תוקן חוק יסוד "ירושלים בירת ישראל", ונוספו לו סעיפים הקובעים כי שטח ירושלים כולל גם את כל השטח שהתווסף לה במלחמת ששת הימים וכי לא תועבר כל סמכות המתייחסת לתחום ירושלים לגוף זר. הסעיף האוסר על מסירת שטחים מירושלים לריבונות זרה משוריין ברוב של 61 ח"כים וסעיף השריון (הנוקשות) עצמו משוריין ברוב רגיל.
לפי הצעת החוק ישונה הרוב הדרוש לשינוי הסעיף האוסר על מסירת שטחים מירושלים לריבונות זרה ל-80 ח"כים וסעיף השריון (נוקשות) ישוריין בעצמו ברוב של 61 ח"כים. בנוסף לאיסור הגורף על העברת שטחי ירושלים.
בשנת 2014 נחקק חוק-יסוד: משאל עם, הקובע שתי חלופות לאשרור החלטת ממשלה בדבר הסכם מדיני (או אקט חד-צדדי) הכולל ויתור על שטח ריבוני ישראלי: האחת, אישור ההסכם ברוב של 61 ח"כים ובנוסף השגת רוב במשאל עם. השנייה, אישור ההסכם ברוב של 80 ח"כים ללא צורך במשאל עם. חוק-יסוד: משאל עם משוריין, כך שלא ניתן לשנותו אלא בחוק יסוד וברוב של 61 ח"כים.
יו"ר הוועדה, ח"כ
ניסן סלומינסקי (
הבית היהודי), אמר בישיבת הוועדה: "החוק נותן פתרון לירושלים, חוק חשוב ומרכזי, אנחנו שומרים על ריבונות ירושלים"
היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי: "החוק נותן הגנה נוספת מעבר לחוק יסוד משאל העם. שריון של 80 על חקיקת יסוד של הכנסת הוא חריג ביותר ברמה העקרונית. ברמה המעשית עם רוב של 61 אפשר לשנות את סעיף השריון וזה נותן אפשרות "לעקוף" את השריון".
ח"כ מוסי רז (מרצ): "אני רוצה לחזור לקונגרס הציוני הראשון שהגדיר ציונות כמימוש זכות ההגדרה העצמית לפי משפט העמים. לפי ההגדרה זו חקיקה אנטי ציונית מובהקת. בסיפוח של ירושלים המזרחית יש רק מדינה אחת שמכירה וזו ישראל. נניח שמתישהו, ראש הממשלה ישיב בחיוב להצעות השלום ולשיבה לגבולות 67, או שיסכים להגיע להסדר בירושלים, תאמרו שלמרות שהעם יתמוך צריך רוב של 80? הרי לא יצרו את המציאות ההזויה הזו, בשטח עם 80 או 61 ח"כים ואתם מבקשים לכבול את ידי הדורות הבאים ולמנוע את הסיכוי לשלום בניגוד לערכי הציונות בצורה לא דמוקרטית עם רוב מיוחס. אתם רועדים מפחד כי אתם יודעים שאתם לא צודקים ושיום אחד העמדה תשתנה".
רונית סלע מהאגודה לזכויות האזרח: "מאז הקמת החומה אנחנו מלוות את השכונות בהן מתגוררים כ-140 אלף תושבי ירושלים. משך עשור הייתה לממשלה כל הזדמנות להשקיע בשכונות והדבר לא נעשה למרות החלטת ממשלה מפורשת כשהוקמה השכונה. זו עבירה על החוק".
עו"ד אשרת מימון מ'עיר עמים': "החוק יצר לראשונה הסכמה רבתי בין הירושלמים מימין ומשמאל שהתיקונים יחרבו את ירושלים. בניגוד לנאמר, הסעיפים מיועדים לאישור תוכנית לניתוק השכונות מסביב לירושלים. זה יוביל לעקירת יותר משליש מתושבי ירושלים באזורים הללו ולא ברור איך זה יטיב את מצבנו. אנחנו צפויים לראות חזרה של מאות ורבבות מהתושבים לתוך ירושלים".
לאחר שנדחו כל ההסתייגויות, 9 ח"כים תמכו בהצעת החוק: היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי, שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), יואב בן צור (
ש"ס),
בני בגין, דויד ביטן, נאווה בוקר (הליכוד),
טלי פלוסקוב (כולנו)
אורי מקלב (
יהדות התורה),
יוליה מלינובסקי (
ישראל ביתנו).
7 ח"כים התנגדו:
לאה פדידה,
מיקי רוזנטל (
המחנה הציוני),
יעל גרמן,
מאיר כהן (יש עתיד),
דב חנין (הרשימה המשותפת), מוסי רז (מרצ).
