הוועדה לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן קיימה (יום ד', 29.11.17) דיון המשך בהצעת חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה. יושב-ראש הוועדה ח"כ
נורית קורן עדכנה בפתח הדיון כי נוסח החוק תוקן כדי להקל על משפחות כך ששר הבריאות יוכל בצו לקבוע על עוד מדינות שהחוק יהיה תקף לגביהן. "התיקון לא יאפשר ניצול לרעה", טענה קורן. "הפניות ממדינות נוספות - זה מיעוט שבמיעוט, כללנו בהגדרה כמעט את כולן. זה יעזור למנוע אפליה כלפי משפחות של חטופים ממדינות נוספות".
עו"ד דן מרזוק, היועץ המשפטי לוועדה, אמר כי החוק נועד בראש ובראשונה למשפחות שנוגעות לפרשה. "ניתן לאבחן את הרלוונטיות של אותן משפחות הקשורות לפרשה. המטרה בחוק הייתה לייחד פרוצדורה שאיתן המשפחות יכולות לפנות לבית המשפט. יכול להיות שיהיו משפחות בשוליים והן לא כתובות בהגדרה 'מזרח ובלקן' ולכן רצינו להשאיר את החוק עם אפשרות לשר הבריאות להתיר גם להן לקבל את הזכויות לפתיחת הקבר".
עו"ד ליאת יעקובוביץ' ממשרד המשפטים, ששמעה את הבקשה לתיקון, טענה כי למשרדה אין עמדה סדורה בעניין. "אין לנו מושג מאיפה החששות. זה מהלך לא טריוויאלי. אנו נשמח לקבל יותר מידע סביב איזה צורך יש צורך להוסיף עוד משפחות".
היו"ר קורן השיבה כי יש עוד משפחות ממדינות אחרות שנתנו עדות, ולא רוצים למנוע מהן את האפשרות לשימוש בחוק. "יש פה תוספת של עלות תקציבית ומשרדי יצטרך לתת על כך את הדעת", אמרה עו"ד יעקובוביץ'.
עו"ד מאיר ברודר מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות הוסיף: "אנחנו גם מסתייגים מההרחבה הזאת. השאלה הייתה מראש האם אנחנו הולכים לחוק רוחבי או מייחדים חוק לילדי תימן, מזרח והבלקן והחלטנו ללכת על מסלול של חוק ייחודי ואנו חייבים לומר שבחוק אנחנו עושים הרבה הקלות וגמישויות מהמסלול הרגיל, ואופציה של הרחבה של השר להוספת מדינות נוספות תגרום לציר עוקף למסלול הרגיל".
לדבריו, יש למשפחות אפשרות לפנות למסלול רגיל וחוקי לפתיחת קברים. "אנחנו מדברים על שר הבריאות שאין לו רלוונטיות לתחום העיסוק בפרשה. אין לו את הכלים ואי-אפשר אחרי זה להשאיר את הסמכויות לשר הבריאות. הטענה שתיחסם הדרך לא נכונה, אולי היא יותר ארוכה או יותר מורכבת ואם הוחלט על חוק ייחודי אי-אפשר להרחיב אותו".
עו"ד מרזוק התעקש ואמר כי הוועדה יודעת שיש מספר בודד של מקרים שעלולים להופיע, וזאת לא הרחבה משמעותית, שמאפשרת לשר באותם מקרים בודדים אפשרות להשתמש בהליך מקל ומתוקצב על-ידי המדינה. "יש לו יתרונות רבים מבחינת המשפחה", טען מרזוק ורמז: "אנחנו לא קובעים חוק רוחבי שיחול על כל הקברים, דבר שיכולנו לעשות". וברודר השיב: "אני חושש שזה יגרום להרבה משפחות נוספות לפנות לבית המשפט ויהיו גחמות. ינסו לחפש איזה קשר וזה מדרון מאוד חלקלק של פתיחת קברים. לשר הבריאות אין שיקול דעת בנושא".
רחמים עדן, יו"ר הוועד להנצחת ילדי תימן, קטע את הדיון ושאל: אם הולכים לפתוח קברים יש דגימות דנ"א מההורים שעומדים למות? "אי-אפשר להשאיר את לקיחת המידע הגנטי בידי המעבדות הפרטיות. הייתה התאמה בבדיקות ופתאום חלה נסיגה. הנושא הזה היה צריך להיסגר מלפני שנה. המדינה צריכה להקים בנק גנטי כי לא יהיה למה להשוות. ההורים כבר בני 90 והם לא יחיו כשהחוק יהיה רלוונטי".
בהמשך הדיון העלה מרזוק את הסוגיה השנייה שיצרה מחלוקת והיא על סעיף 3.א.2, סעיף שקובע את תנאי הסף שרק אם הם מתקיימים ניתן לפנות לבית משפט ואז ניתן להורות לפתוח את הקבר. "התקיימו דיונים על הצורך ל'ספק ממשי' כדי לפנות לבית משפט והרף ירד בהמשך ל'ספק סביר'".
קורן אמרה כי התיקון מבקש להוריד גם את המילה "סביר" משום שצריך להוריד את הסף כדי להקל עוד יותר על המשפחות בהגשת המשפחות. "המילה 'סביר' מעלה את הרף ואני כיו"ר הוועדה רוצה להוריד את הרף". עו"ד יעקובוביץ' השיבה כי שיקול הדעת להוריד את המילה סביר נמצא ברשות הוועדה. "למרות זאת ההמלצה שלנו שיהיה "ספק סביר"'.
אוחנה נטש הדיון: "הפרצה תקרא לגנב"
ח"כ
אמיר אוחנה אמר כי יש שתי אוכלוסיות שהחוק מדבר אליהן: "אחת היא המשפחות, אבל יש אוכלוסייה נוספת שמתעלמים מקיומה ואלו אנשים שינסו לרכוב על העגלה שלא בצדק. ברגע שמורידים את המילה סביר אני חושב שהתרגום המעשי של זה יהיה להקל על הטרמפיסטים. כשיהיה כסף יבואו הטרמפיסטים. את מטילה נטל על המדינה. אני מדבר על הרמאים. אתם לא חוששים שהפרצה תקרא לגנב?"
קורן הסבירה לו אוחנה כי הוועדה דנה רבות בסוגיה, והמטרה העיקרית היא להקל ולאפשר לכל משפחה עם ספק לפנות לבית המשפט. עו"ד עובדיה ויזל סנקרי מהמשרד לשירותי דת טען בתגובה לדברים כי אם מאפשרים כל ספק, אז העמדה ההלכתית והסכמת הרבנות לחוק תהיה שואפת לאפס".
עו"ד רחל דותן מפורום משפחות החטופים פנתה אף היא לאוחנה וחזרה בפניו על הטענה כי הנושא נידון כבר מספר פעמים. ח"כ אוחנה קם בתגובה ואמר: "אז אני מבין שאני מיותר פה" ועזב את הדיון.
בתגובה לדברי נציג המשרד לשירותי דת, סיפרה ח"כ קורן כי בעקבות ישיבת
כבוד המת שהתקיימה בשבוע שעבר "דעתם של כל הרבנים כולל הרב הראשי נחה עליהם". עו"ד סנקרי טען מנגד כי יום למחרת לישיבה קיבל הנחיות אחרות.
קורן כעסה על הדברים ואמרה כי זה החוק הראשון במדינת ישראל שמגובה הלכתית אבל לשופט יש שיקול דעת. "ההלכה לא מכתיבה לי את החוק. אני מתחילה להצטער שנתתי להם דריסת רגל. אם אתם רוצים שאני אכריז שכל הסיפור הזה פשע ואז אעבור דרך המשטרה. הגיע הזמן לתת את כל התשובות להגיד למשפחות האם ילדם חי או מת. יש פה דפוס פעולה. במקום להריץ את החוק מדברים על דברים לא חשובים".
עו"ד זאב רוזנברג מנכ"ל פורום חברות קדישא השיב: "האם זה חשוב על חשבון מה? האם ההלכה בכלל מתירה, האם זה על חשבון כבוד המת? החלטת הרבנות היא שהם יקימו ועדה של 3 רבנים שיאשרו את הנוהל הזה". קורן טענה כי
הרב לאו אמר שמחיר האמת חשוב יותר מפתיחת הקברים.
בהמשך לסוגית ה"ספק הסביר" אמר עו"ד מרזוק כי בהמשך לסעיף 4 בו המסמכים שצריך לצרף לבקשה לבית המשפט יותאמו כך שהמשפחה לפי סעיף 4א. תוכל לאשר את הספק באמצעות תצהירים בלבד.
עו"ד טליה אגמון ממשרד הבריאות שאלה: "זה יכול להיות תצהיר של כל אחד כולל עדות שמיעה?" עו"ד מרזוק השיב כי עדיף להשאיר את שיקול הדעת לתצהירים לבית המשפט. "אנחנו לא רוצים למנוע ממשפחות להגיש בקשה בגלל שאין לה מסמכים רשמיים מלפני 70 שנה. בעייני זה לא סביר. בגלל השנים הרבות שעברו חשבנו שניתן יהיה להגיש בקשות גם בלי המסמך - האם אנחנו רוצים לחסום אותם לאלתר?".
עו"ד דותן חיזקה את דבריו וטענה כי לא תמיד יש ביד אותן משפחות מסמך. "אולי הן הגישו את המסמך למשטרה ולא קיבלו אותו בחזרה? אולי ההורים כבר נפטרו. עברו כבר 70 שנה". עו"ד ברודר ניסה לגשר והציע שאולי משפחות ינסו לעשות "נסיון סביר" להסגת מסמכים. מנהלת הוועדה מירב שמעון השיבה כי "גם היום אנשים מתקשים לפנות ולקבל מסמכים רלוונטיים".
ח"כ
אורי מקלב הוסיף כי גם חברי כנסת מתקשים לקבל מסמכים שלא לדבר על אנשים שמבקשים מסמכים מלפני 70 שנה. "זה פשוט זוועה הדבר הזה. יש שיטה לא לתת מסמכים זה כדי להתיש. אתה פשוט נופל בדרך".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון ואמרה כי בימים הקרובים יהיה דיון המשך בסוגיות נוספות וחשובות בחוק: "הכי חשוב שיהיה כתוב מתחת למצבה מי האדם שקבור בה באמת".