ועדת השרים לחקיקה תמכה (יום א', 3.12.17) בהצעת החוק של ח"כ יואב קיש (הליכוד) שזכתה לכינוי: "חוק דין יששכרוף", לאיסור לשון הרע על לוחמי צה"ל. בדברי ההסבר להצעת החוק, צוין: "משמיציה של ישראל המנהלים נגדה מסעות של דה-לגיטימציה בזירה הבינלאומית, המבקשים להביא להחרמת המדינה ואזרחיה, בחרו בשנים האחרונות בציבור חיילי צה"ל כמטרה נוחה להכפשותיהם, ביודעם כי לא יינקט נגדם כל הליך משפטי. אמנם, טענות שקריות רבות נגד חיילי צה"ל הוכחו במהלך השנים כבדויות, ואולם בשל החסימה הדיונית המעוגנת בסעיף 4 לחוק, החיילים שנפגעו והמוניטין הצה"לי שנרמס נותרו ללא כל מענה משפטי. כך יוצא שדווקא מי שנשלחו להגן על אזרחי המדינה וגבולותיה, הם שמוצאים עצמם מוכפשים ללא הפסק באמצעי התקשורת השונים. הפגיעה החמורה בלוחמים שנשלחו לסכן את חייהם גורמת לא רק לחיזוק מגמת דה הלגיטימציה של מדינת ישראל בעולם, אלא גם לעיתים תכופות מחבלת בשליחות החייל המגן על חיי אזרחי ישראל". "בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין הסרט ג'נין ג'נין, קבעו השופטים כי על-אף הכרעתו הברורה של בית המשפט המחוזי כי במהלך הסרט הקהל בארץ ובעולם נחשף להשמצות כוזבות נגד חיילי צה"ל, שהואשמו בו שוב ושוב בביצוע פשעי מלחמה, לא ניתן לנהל תביעה אזרחית נגד בכרי. שוב ושוב חזרו השופטים על הקביעה כי אינם מרוצים מהתוצאה אליה הגיעו, אלא שהם נאלצים ללכת בעקבות לשון סעיף 4 לחוק, על-אף מה שהגדירו כ"תוצאה הקשה" ו"תחושת אי-נחת". "בנובמבר 2017, קבעה הפרקליטות כי עדות של דובר הארגון "שוברים שתיקה" על הכאת פלשתיני, נמצאה כשקרית והמקרה לא נברא מעולם, ובעקבות כך לא יוגש נגדו כתב אישום. אלא שמיד לאחר מכן נשאל מדוע לא ניתן לתבוע אותו בתובענה אזרחית על השקרים הגסים והפגיעה שגרם לחיילי צה"ל ברחבי העולם. זהו הכלי אותו מוצע לעגן בהצעת חוק זו. הצעת החוק נועדה להכיר בעובדה שלוחמי צה"ל הם ציבור השונה באופן מהותי מכל ציבור אחר במדינת ישראל. ייחודו של ציבור זה נובע הן מחשיבות מעמדו של צה"ל בעולם ומהפגיעה החמורה שנגרמת לישראל בשל ההאשמות הכוזבות המופנות כלפיו, והן מהפגיעה החמורה הנגרמת לחיילי צה"ל הנותרים ללא כל אפשרות להגן על שמם הטוב לאחר שנשלחו לבצע את המשימות הקשות ביותר למען המדינה, העולות לכדי סיכון חיים. לפיכך, מוצע להוסיף לחוק סעיף המייחד את לוחמי צה"ל כציבור וקובע כי על-אף ההגבלה בעניין תביעת לשון הרע על ציבור, לשון הרע על פעילות מבצעית של לוחמי צה"ל יכול שתהיה עילה לתובענה ייצוגית, בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. סעיף זה יאפשר לחיילי צה"ל לפתוח בהליך משפטי ייצוגי אם נפגעו מלשון הרע על פעילות מבצעית שביצעו". אין הגנה לפעילי זכויות אדם במקביל לתמיכת הממשלה בהצעת החוק של ח"כ קיש, דחו השרים את הצעת החוק של אילן גילאון (מרצ), שיועדה, בין השאר, להגן על פעילי זכויות אדם מפני תביעות לשום הרע. "מגני זכויות אדם חשופים פעמים רבות להתנכלויות ולפגיעה בזכויותיהם בשל עצם מעורבותם בפעילות לקידום זכויות אדם. התנכלויות אלו יכולות להיעשות על-ידי גורמים מדינתיים ופרטיים כאחד", נכתב בדפי ההסבר להצעת החוק. "ארגונים הפועלים לקידום זכויות אדם וכן ארגוני סביבה מתקיימים על בסיס משאבים מוגבלים ביותר. משום כך, כל איום בתביעת לשון הרע, מחייב אותם להפנות משאבים לטובת מימון הגנה על חשבון פעילותם השוטפת. תביעה מעין זו היא בעלת השלכות קשות אף יותר כלפי פעילים בודדים שאינם חלק מארגון או עמותה, ומשאביהם מוגבלים אף יותר. לפיכך ראוי שפרסומים שנעשו לקידום או הגנה על זכויות אדם יזכו להגנה מפני שימוש לרעה בחוק איסור לשון הרע". ח"כ גילאון, ביקש בנוסף להעניק חסינות מפני תביעה בגין העלבת עובד ציבור: "כאשר מול הערך הרב של חופש הביטוי ניצבת פגיעה אפשרית שאינה חמורה - יש להעדיף את חופש הביטוי. כך ביתר שאת במסגרת פעילות להגנה על זכויות אדם. אי-אפשר להגן על אמון הציבור על-ידי השתקה, על-ידי הפעלת איסורים פליליים או על-ידי העמדת אנשים לדין על דברי ביקורת שהם השמיעו כלפי עובדי ציבור שנעלב. לא ייתכן שפרסום שלא נועד להעליב, אלא נעשה מתוך כוונה להצביע על ליקוי ולהביא לתיקונו, אף אם בפועל פגע בעובד, עדיין עשוי להוות עבירה פלילית".