המחקר הנוכחי, שנערך בקרב 814 סטודנטים לתואר ראשון במדעי החברה משלוש אוניברסיטאות ומכללה אחת בישראל, בחן מספר היבטים:
עמדות הסטודנטים ושכיחות התופעה של שימוש בתרופות ממריצות ללא מרשם בקרב הסטודנטים; ידע הסטודנטים על ההיבטים החוקיים של השימוש; קשר בין שימוש בפועל בתרופות ממריצות ובין שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים נוספים, ובחינת הקשר בין שימוש בחומרים אלה ובין חרדת בחינות בקרב סטודנטים.
תוצאות 19.3% מהסטודנטים משתמשים בתרופות ממריצות, מתוכם 66.8% (12.2% מכלל המדגם) עשו זאת עם מרשם רפואי, ו-33.1% (7.1% מכלל המדגם), עשו זאת ללא מרשם. 65% מהמשתמשים ללא מרשם השיכו את הריטלין מחבר קרוב או חבר ללימודים, בעל מרשם רפואי, וכ-35% מהסטודנטים השיגו אותו מקרוב משפחה בעל מרשם.
כמחצית מהסטודנטים לא ידעו כי ריטלין הוא סם ממריץ שלקיחתו ללא מרשם מנוגדת לחוק, וכמעט ממחיצתם (46.7%) חושבים ששימוש בריטלין ללא מרשם לא דומה לשימוש בסמים לא חוקיים. נמצאו הבדלים מובהקים בעמדות של סטודנטים שיודעים ששימוש בריטלין ללא מרשם הינו עבירה על החוק, לסטודנטים שלא יודעים, כך שעמדותיהם של מי שלא יודעים, מתירניות יותר ממי שיודעים.
הקשר בין שימוש בריטלין לשימוש בחומרים אחרים ממצאי המחקר מראים כי סטודנטים המשתמשים בתרופות ממריצות משתמשים יותר בקנביס, שותים יותר אלכוהול ומעשנים יותר טבק, לעומת סטודנטים אשר אינם משתמשים. ממצא זה נכון גם לגבי סטודנטים המשתמשים בריטלין ותחליפיו באופן חוקי, וגם לגבי אלו המשתמשים באופן שאינו חוקי (ללא מרשם). בהתאם, נמצא קשר חיובי מובהק בין עמדות כלפי שימוש בריטלין לעמדות כלפי שימוש בקנביס.
כאמור, המחקר בדק גם את הקשר שבין שימוש בתרופות אלה ובין חרדת בחינות, כהסבר אפשרי לשימוש הנרחב. המושג "חרדת בחינות" מתייחס לתגובת חרדה המופיעה, כאשר האדם עומד בפני מצב בו נתונים להערכה ביצועיו הפיסיים או המנטליים. החרדה מופיעה בשל הידיעה כי יופעל שיפוט על ביצועי הפרט. חרדת בחינות היא מבנה בעל מספר רב של רבדים המתפצל למרכיב הקוגניטיבי, הבא לביטוי בגילוי דאגה לגבי תוצאות בדיקה או ערכה, ומרכיב ריגושי, ומתבטא בהגברת פעילות מערכת העצבים האוטונומית ובסימנים גופניים.
ממצאי המחקר מעלים כי חרדת בחינות גבוהה מעלה את הסיכוי לשימוש בריטלין, עם ובלי מרשם, וכי רמת חרדת הבחינות הממוצעת בקרב סטודנטים המשתמשים בריטלין גבוהה מזו של אלו שאינם משתמשים.
מסקנות 1. זמינותם הרבה של הריטלין ותחליפיו, הפכה את התרופות לחלק בלתי נפרד מפוטנציאל הסמים שנעשה בו שימוש בקרב סטודנטים. הלגיטימציה החברתית לשימוש בתרופות אלה, והשכיחות הגבוהה של השימוש החוקי בחומרים אלו, הביאו לשימוש נרחב בתרופות ללא מרשם רפואי, ככלי לגיטימי (בעיניהם) לשיפור הישגים אקדמיים.
2. חלק ניכר (כמחצית!) מהסטודנטים לא יודעים על ההיבטים החוקיים של השימוש בתרופות מרשם ללא מרשם, ויתכן כי העלאת המודעות לעובדה שמדובר בשימוש לא חוקי, תפחית את השימוש. כך לדוגמה, סטודנטים בעלי מרשם רפואי לא ידעו כי מתן כדור ריטלין לחבר שאינו בעל מרשם, אסור על-פי חוק.
3. משתמשים בתרופות מרשם ממריצות, עם ובלי מרשם רפואי, נמצאים בסיכון לשימוש גבוה יותר בחומרים אחרים, כגון קנביס, אלכוהול וטבק. תוכניות התערבויות ומניעה צריכות להתמקד בכל הסטודנטים המשתמשים בממריצים רפואיים ולא רק באלה העושים זאת ללא מרשם רפואי.
4. חרדת בחינות נמצאה כקשורה לשימוש נרחב בריטלין, עם ובלי מרשם. ככל הנראה, הסטודנטים משתמשים בריטלין ככלי לריפוי עצמי במטרה להפחתת החרדה ולהגברת תחושת הביטחון במהלך המבחן. יש מקום לבחון תוכניות התערבות להפחתת החרדה, שיעשו ללא שימוש בחומרים כימיים.
