הזיהום לערבים - הכסף ליהודים

ועדת הכנסת לצדק חלוקתי ושוויון חברתי דנה (יום ב', 4.12.17) בחלוקת ההכנסות באזורי התעשיה האזוריים. היבה בוארדי, מתכננת עירונית מהמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, תיארה את המצב: "כדי לראות את הפער העצום, צריך לקחת לדוגמה את בזן שמשלמת סכום של 150 מיליון שקלים. כאשר 40 אחוזים מהסכום הולך לחיפה והיתר לקריית אתא, זבולון ונשר. היישובים הערבים לא מקבלים שקל. אזור התעשיה ציפורית נמצא מרחק של שבעה קילומטרים מנצרת עילית. אין לו רצף טריטוריאלי אליה בניגוד לכפרים הערבים. נצרת עילית מקבלת ממנו 50 מיליון שקל בשנה והיישובים הערבים הסמוכים אליו שנמצאים בתחתית המצב הכלכלי לא מקבלים שום דבר - זאת אפליה". חבר הכנסת יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "מחצבת ורד היא דוגמה לחוסר צדק משווע. המחצבה הזאת גורמת לנזק סביבתי והיישובים הערבים הסמוכים שתושביהם נפגעים לא זוכים לרווחים. צריך להבין איך מתחלקת ההכנסה שלהם". ח"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): "אני גר בסכנין ורואה את פעילות אזור התעשיה משגב שבה רוב האדמות הופקעו מתושבי סכנין והעובדים שם הם משלנו אבל אנחנו לא נהנים מהרווחים. מועצה צריכה משאבים אחרים כמו אזור תעשיה, בנייני ממשלה כמו ביטוח לאומי אבל לא אלה ולא אלה נמצאים באזורים הערבים. האשכול נמוך, אין הכנסה, אין גביית ארנונה מספיקה אז משמרים את המצב במקום שיהיה מנוף לקדמה. צריך ראייה חברתית. לא ייתכן שאזור התעשיה ציפורי יביא את כל העובדים מהכפרים הערבים וכל ההכנסות ילכו לנצרת עילית". עז אלדין אמארה, מ"מ ראש המועצה המקומית כפר כנא, אמר כי בנצרת עילית שאוכלוסייתה מונה (נכון לשנת 2015) כ-41 אלף תושבים, יש 1,140 דונם תעשיה נטו. בכפר כנא בה חיים 22 אלף תושבים, יש 100 דונם נטו לתעשיה בלבד. "בנצרת עילית ההכנסות מארנונה הן פי עשר מכפר כנא. הדוגמה הזאת ממחישה את הצורך בקידום רפורמה של צדק חלוקתי". לדבריו, יש להגדיל את תחום השיפוט שלו בתוכנית מתאר כוללנית, משום שבמועצות כגון עמק יזרעאל וגליל תחתון הוקמו פרויקטים כלכליים רחבים. "יש להם שטחי מחנות צבא, משרדי ממשלה מניבים והכל בתמיכת המדינה בזמן שאנו ממשיכים לסבול ולהיות תלויים במענקי האיזון שלה". סמדר וייס מצוות שינוי גבולות וחלוקת הכנסות במשרד הפנים אמרה כי רק בשלושת הוועדות שנמצאות בצפון יש 21 סוגיות לחלוקת הכנסות בלי שינוי גבולות. "אני שמחה שהוזכרה סוגיית בזן. זאת תחילתה של מהפכה. לכל וועדה יש 22 סוגיות שבהן היא דנה. זה תהליך שיצא לפועל לפני חצי שנה. הוועדה מתכנסת פעם בשבוע וכל הסוגיות שהועלו פה הן בדיונים". מעיין ספיבק רפרנטית פנים באגף התקציבים במשרד האוצר אמרה כי האגף תומך בחלוקת ההכנסות. "מבחינת פיתוח לאזורי תעשיה חדשים אנחנו עובדים לפי החלטות ממשלה או באמצעות מענקי איזון. כמעט מיליארד שקל הוקצו בהחלטת ממשלה. בנוגע לתקציבי פיתוח זה חלק מייעוד התקציב. אלו החלטות בשלבי פיתוח ובנייתן". ג'עפר פרח מנהל מרכז מוסאוא, הדגיש: "זה הפסד בעיקר לאוצר. הגיע הזמן שתיקחו ותתקצבו את משרד הכלכלה לסכום שהובטח. אתם משלמים יותר מענקי איזון, אתם מפסידים עובדים, אתם גורמים אבטלה וזה טיפשי". ראסם נאטור מרכז בכיר תשתיות ופרויקטים במשרד הכלכלה, טען כי מנהל התכנון משפיע מאוד בנושא עליו דנה הוועדה. "הוא השחקן הראשי, אם אין דונם אחד סטטוטורי אנחנו לא יכולים לעשות כלום. אנחנו מקדמים 16 תב"עות על קרקע פרטית לאזורי תעשיה - זה מפלט לבעיה. יזמות זה שוק שקובע לעצמו. הכלים שהמשרד נותן זה סבסוד של 70 אחוז מהקרקע. אנחנו היום לא נותנים לשום אזור תעשיה יהודי להתפתח בלי להכניס שותפים ערבים. אנחנו עובדים על חמישה אזורים משותפים". ח"כ לאה פדידה (המחנה הציוני), מ"מ יו"ר הוועדה, סיכמה את הדיון ואמרה כי הוועדה רשמה לעצמה את דברי נציג משרד הכלכלה לפיהם המשרד מעודד חלוקת הכנסות של ארנונה מאזורי תעסוקה חדשים ואף תומכת ביוזמה זאת. "הוועדה קוראת לשרי האוצר, הפנים והכלכלה לפעול לגיבוש תוכנית לחלוקה שוויונית וצודקת של הארנונה מאזורי התעשיה כך שגם באשכולות הנמוכים ייהנו מהכנסה גבוהה יותר".