חוק המשפט העברי: תמה הנמקת ההסתייגויות

ועדת החוקה חוק ומשפט סיימה (יום ג', 5.12.17) את שלב ההצגה וההנמקה של ההסתייגויות להצעת חוק יסודות המשפט (תיקון) (עקרונות המשפט העברי), התשע"ז-2017 - שיזם היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי ונוספים, כהכנה לקריאות שנייה ושלישית. לפי הצעת החוק יצוין בחוק במפורש המונח "עקרונות המשפט העברי" כמקור פרשני אליו יהיה רשאי בית המשפט לפנות במקרה של לקונה בחוק, כאשר לא מצא תשובה לשאלה משפטית הטעונה הכרעה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בהיקש. ח"כים מסיעות האופוזיציה והקואליציה הביעו תמיכה בחלופה שהציג עוד בדיון הקודם הייעוץ המשפטי לוועדה הנותנת, לדברי הייעוץ המשפטי, ביטוי ברור יותר לזיקה של עקרונות המשפט העברי לעקרונות "החרות, הצדק, היושר והשלום": "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החרות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל". סלומינסקי: "הגעתי לסיכומים וויתרתי על הרבה דברים בחוק. כך למשל היה צריך להיות כתוב היקש מובהק וירדנו מזה. הנוסח לא משנה את הסטטוס-קוו, למה אתם מתעקשים?" ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) פנה לסלומינסקי: "גם בשביל המשפט העברי וכבודו, לך על משהו שיוכל להביא קונצנזוס". ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "הצעת הלשכה המשפטית מיישבת את כל הדרישות. הגיעו לכאן בכירי המשפט, אנשים חובשי כיפה, אנשים עם התמחות גבוהה משל כולנו, והביעו תמיכה בגרסה החלופית, למה ללכת עם הראש בקיר?". היא ביקשה כי הוועדה תשמע את קולה של מסורבת גט, ואמרה כי "לא נשמעה אף מסורבת גט בדיונים ודבריה ממחישים מה המשמעות של חיים תחת המשפט העברי. שמונה שנים סירבו לתת גט חיוב לבת-שבע שספגה 20 שנים של אלימות כולל ניסיון לרצח. הוא המשיך לפגוע בה, לאיים עליה ולהפר צווי משפט והיא התלוננה למשטרה. לאישה לא נותנים זכות דיבור ויותר מזה, כשאמרו שהיא מעגנת את עצמה ושאם היא רוצה גט שתקנה את הגט שלה. לכן אנחנו כל-כך נלחמות. יש דברים שצריך להתגאות בהם במשפט העברי ויש דברים שצריך להתבייש בהם. האופן בו הוא ממומש היום הוא יצירת עוול ממש. אילו הייתם מסכימים לחוקק חוקי שוויון, לא הייתי חושדת בכוונתך להכניס את המשפט העברי לחוק אבל אני רואה איך אתה ומפלגתך חוסמים בגופכם הצעות חוק הנותנות זכויות לבני זוג מאותו מין. המציאות החוקית פרלמנטרית משפטית בישראל הוא הרחבת המעמד של בתי הדין הרבניים שיוכלו גם לדון בבוררות בין צדדים לא שווים. איך אני יכולה לסמוך על תום הלב שלך במצב כזה ולא לעשות כל שאוכל שלא תשנה את החוק? תקבל את ההסתייגות שלנו שמוסיפה את עקרונות מגילת העצמאות או את הצעת היועמ"ש לוועדה". ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "מבקשת להעביר את זמן הנימוק שלי למסורבת גט שהגיעה לכאן. זו ישיבה לנימוק הסתייגויות ואתה מנהל את הדיון בצורה לא ראויה. אין שום צורך בהצעת החוק כי מורשת ישראל כבר כתובה ולאמץ את הצעתך אומר שהאיזון בין יהדות לדמוקרטיה ילך לפח. הצעות החוק שלכם פוגעות בסולידריות הישראלית החברתית ומעוותות את האיזון בין מדינה יהודית לדמוקרטית. אתם מפרקים אבן-אבן שלב-שלב וחורבן הבית השלישי על ראשכם". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אני כהסתייגות אישית ולא סיעתית - מציע להוסיף אחרי המילים "מורשת ישראל" את המילים "ככל שהיא באה לביטוי בכתביהם של הוגי דעות משמעותיים כמו קרל מרקס, רוסה לוקסמבורג ונוספים המבטאים את מורשת ישראל במובנה העמוק". ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "כשהמשפט העברי יבוא לפני המורשת, קיים חשש שניתקל בכך שיפרשו את המשפט העברי כבית שמאי ולא כבית הלל. בתי הדין הרבניים הם ביטוי מובהק להתנגשות המשפט העברי עם ערכי המדינה כדמוקרטית והשוויון בין המינים. בגלל שיש לו דימוי להטיית הפסיקה כלפי גברים, זה מקום פחות טוב לנשים להופיע בו וצריך להגן עליהן. בנוסף, גם בקואליציה הזו יש המפרשים את המשפט העברי שלפיו הם לא יכולים להיות חלק מהממשלה וקיים חשש גדול שאי ההכרה שלהם במדינה כראשית צמיחת גאולתנו תבוא לביטוי גם בנושאים של הדין האישי, דיני אישות וגיור מתוך הבנה שהמשפט העברי גובר על משפט המדינה. צר לי על ההתעקשות וההתנהלות הכוחנית כשאתם יכולים להכניס את המשפט העברי שיש לו מקום בספר החוקים". ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "יש להוסיף "ובלבד שיהלום את מגילת העצמאות ואת מדינת הלאום של העם היהודי" או לפחות לקבל את הצעת היועמ"ש לוועדה". ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "את כל ההסתייגויות אפשר היה למנוע בתיקון קל מאוד שהוא אימוץ המלצת היועמ"ש לוועדה ולעגן את המשפט העברי באופן שיתאים למציאות ימינו. אתה מאפשר ללהט"ב, למסורבות גט ולמיעוטים לחיות עם הלכה המכילה את הכל ואת כולם. בעובדה שאתה מתעקש על סדר אחר של מילים שגם ככה יפורש בפועל בשטח אותו דבר, לא ברור במה זה פוגע. אנחנו יושבים פה ולא נותנים למסורבת גט שהיא וחברותיה יהיו הראשונות להיפגע לדבר. בישראל לא חיים רק חובשי כיפות. יש פה עוד אנשים ויש לכבד את אורח חייהם ואי-אפשר רק בגלל הכוח שיש לכם ביד לגזור אוכלוסיות שלמות ולא לתת להן זכות קיום. החוק מעביר מסר לציבור והשיח כבר לא נקי בגלל הצעות כאלו. אנחנו רוצים להכיר את המורשת אבל לא רוצים כפייה דתית".