מליאת האקדמיה אישרה כמה מילים שהציעה הוועדה למילים בשימוש כללי. המילים נקבעו בעקבות פניות הציבור, והוועדה נעזרה בקביעתן הן בציבור הרחב הן באנשי מקצוע ומומחים:
•
בַּקְבּוּקִית (במקום אמפולה).
•
חֵמֶת (במקום "שלוקר"; האקדמיה העדיפה חלופה קיימת מן המקורות).
•
כְּמוּסוֹת קָפֶה (במקום קפסולות קפה); וכך גם כמוסות קקאו, כמוסות וניל.
נוסף על כך אושרו כמה מונחים בתחום מדעי החברה, ובהם החידושים:
•
אַבְהָתָנוּת (פטריארכליות);
אַבְהָתָנִי (פטריארכלי).
•
אִמְּהָתָנוּת (מטריארכליות),
אִמְּהָתָנִי (מטריארכלי).
אושרו גם מונחים שכבר מקובלים בשימוש:
דַּר רְחוֹב ('הומלס') ו
דָרוּת רְחוֹב.
עוד נקבעו המונחים
מֶרְחַב שֵׁרוּת (המרחב הגאוגרפי שתושביו מקבלים שירות ממוסד מסוים או מעיר מסוימת), כִּלּוּי עִיר (urbicide), בִּנּוּי פְּנִים־עִירוֹנִי (infill, בינוי בתוך הרקמה העירונית הקיימת). כמו-כן נקבע המונח קוֹדָר (קוד תגובה מהירה; QR code), ובתחום המיקרוביולוגיה נקבע חִישַׁת מִנְיָן (quorum sensing, יכולתם של חיידקים לאמוד את צפיפותם בסביבתם על-ידי הפרשה וקליטה חוזרת של מולקולת איתות). מליאת האקדמיה גם אישרה כמה החלטות בדקדוק: • צורת הנקבה של אַפּוֹטְרוֹפּוֹס היא אַפּוֹטְרוֹפְּסִית או אַפּוֹטְרוֹפְּסָה, וברבים אַפּוֹטְרוֹפְּסִים, וזאת אף על-פי שלפי ספרות חז"ל צורת הנקבה היא אפוטרופא וצורת הרבים אפוטרופים. • נטיית הפועל אָהַד היא כנטיית הפועל אָהַב: אֹהַד, יֹאהַד, אֶאֱהַד, יֶאֱהַד. החלטה זו מוסיפה לרשימה של פועלי פ"א יֹאבַד, יֹאמַר, יֹאכַל, יֹאהַב, יֹאחַז, יֹאפֶה, יֹאבֶה את הפועל המחודש אָהַד (חידושו של אליעזר בן־יהודה). כמו-כן החליטה האקדמיה לקבע את המנהג הקיים בכתיבת ראשי תיבות שמקורם אינו עברי: ראשי תיבות שמקורם בלעז יסומנו בגרשיים, כגון אונסק"ו, ימק"א, נאסד"ק, אף על-פי שהאותיות אינן מציינות מילים עבריות. לעומת זאת ראשי תיבות שמקורם בערבית אין מסמנים בגרשיים - שכן גם בערבית מתייחסים לראשי התיבות האלה כמילים רגילות, כגון חמאס, פתח, דאעש.