הוועדה המיוחדת לפרשת החטופים קיימה (יום ד', 6.12.17) דיון המשך להצעת חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה. הנוכחים המשיכו לחפש מתווה מוסכם לפתיחת הקברים תוך קבלת החלטות משמעותיות לנוסח החוק.
בפתח הדיון העלה היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד דן מרזוק, סוגיה מרכזית: "סעיף 12 לתקנות מידע גנטי קובע, שאת המידע שומרים בצורה מאובטחת שבע שנים מהמועד האחרון שבו בוצעה במעבדה פעולה באותה בדיקה". עו"ד טליה אגמון ממשרד הבריאות שמעה את הדברים וטענה כי תקופת השמירה היא נושא שחשוב לדון עליו: "האם לא נכון להגביל את תקופת השמירה ליותר משבע או שמונה שנים?".
היו"ר
נורית קורן: "גם אני שאלתי את השאלה את היועץ המשפטי, ואני גם חושבת שיכול להיות מצב שנאריך את זמן השמירה. זה לא זמן מספיק, כי אולי יהיה מצב של פתיחת קבר נוספת". עו"ד יעקובוביץ' ממשרד המשפטים טענה מנגד כי הזמן ארוך דיו, ואולי יש צורך להסתפק בזה. "אם שבע שנים במקרה קונקרטי לא יספיקו, אז אולי נסמיך מישהו שיוכל להאריך את פרק הזמן", החריגה.
הטכנולוגיה מתפתחת במשרד הבריאות חלקו עליה, ועו"ד מאיר ברודר מהלשכה המשפטית אמר: "זה בעיני מצריך פרק זמן ארוך יותר". ד"ר נורית בובליל, מנהלת מעבדת דנ"א במכון לרפואה משפטית, הוסיפה: יש מקרים היום של דגימות עצם, שנכון לטכנולוגיה של אותו הזמן לא הצלחנו לקבל תוצאה מיטבית. במקרי שלדים אלמוניים רצינו לזהות אותם, ועם ההתפתחות הטכנולוגית הפעלנו בדיקות נוספות לאורך השנים".
לדברי ד"ר בובליל המגבלה של שבע שנים שיש במקרים עם פוטנציאל עלולה לקבוע האם יזוהה האלמוני בטרם תחזור הדוגמה לקבורה או הם הוא יישאר אלמוני לנצח. "יש לנו במעבדה מאגר של כ-300 דגימות של אלמונים של גופות שלמות או שלדים שלא זוהו. יש מעקב של מתי התקבלה הדגימה ואנו חוזרים אליה. יש מעל 60 משפחות שקיבלו את בן המשפחה שלהן בחזרה בזכות המאגר, ולכן יש להבין כמה זמן שומרים את המאגר".
ד"ר בובליל סיפרה על מקרה של הורים מניו-זילנד שנתנו דגימה לאינטרפול בשנת 2011 לאחר שבנם נעדר בעת ביקור בארץ שנים קודם לכן. "הדגימה זאת הגיעה למכון בשנת 2014. ביום שהדגימה הגיעה אליו מצאנו אותו. זה בן אדם שהתאבד בשנת 1998. אתה לא יודע מתי בני המשפחה יכולים לצוץ. אם נשמיד את הנתונים ובעתיד אולי תגיע פתאום משפחה אז נתחיל את התהליך מאפס, ואז מה? שוב נוציא את הנפטר מהקבר?".
ד"ר רון לבנטל, מנהל היחידה לסיווג רקמות בבית החולים שיבא תל השומר, אמר: "המומחיות שלנו היא לקבוע קשרים של אבא, ילד וגם סבים ואפילו בנות דודות. השיטות משתנות בקצב מהיר מאוד וטכניקות מלפני חמש שנים חלקן לא רלוונטיות היום, ולכן שמירת הדנ"א עצמו חשובה כך שנוכל ליישם את השיטות החדשות כדי לאתר אנשים".
לדברי בובליל, יש טכנולוגיית ריצוף דנ"א ובדגימות מפורקות ניתן לנקוט ריצוף גנטי. "רכשנו את הטכנולוגיה וצריך לעשות לה תיקוף אלינו כדי ללמוד אותה לאיתור דגימות מפורקות". ד"ר לבנטל הוסיף ואמר כי הטכנולוגיה יקרה יותר והיא כבר אפשרית היום.
לאחר שמיעת טענות המומחים, עו"ד יעקובוביץ חזרה על התנגדותה ואמרה כי יש חשיבות לקבוע תקופה קבועה בשל הגנת הפרטיות "ושוב, אנחנו חושבים על מנגנון נוסף של גורם בכיר שייתן אישור מעבר, ולכן צריך לחשוב מי שומר לנו על הדגימה". בובליל אמרה כי המאגר שמור גם במכון לרפואה משפטית וגם במשטרה.
בהמשך הדיון אמר עו"ד מרזוק כי סעיף 6 על סעיפיו הקטנים עוסק בתהליך פתיחת הקבר והחזרת הגופה למקומה, ולכן סעיף זה יהיה באחריות החברה קדישא. היו"ר קורן אמרה כי לאור ריבוי מקרים כמו הקברים של קריית שאול, שבהם אין בכלל מצבה או בטון, יש צורך שד"ר
חיים כהן, האנתרופולוג המשפטי של המכון, ייכנס ישר לפעולה. "אם הם לא יודעים אם אין לוחות עלי להתחיל להסיר את שכבות האדמה בעצמי", אמר ד"ר כהן, "כי אם אין לוחות ויעבדו עם כלים ידניים הנזק יהיה הרסני ובלתי הפיך". עו"ד זאב רוזנברג, מנכ"ל פורום חברות קדישא: "הנוסח שלכם הוא טוב. אני לא מכיר בעיה שהייתה בעבר בין החברה קדישא ובין המשטרה".
כאשר הגיע הדיון לסעיף 6ג' הסביר עו"ד מרזוק כי בסעיף קטן ג' בני המשפחה יהיו רשאים להיות במקום פתיחת הקבר כל העת. "אני רוצה להעיר כי יש פה שינוי מהקריאה הראשונה שם היה מותר למשפחה להיות רק בשלב פתיחת הקבר בעת פעילות חברה קדישא", הדגיש מרזוק, "השינוי יאפשר למשפחות להיות נוכחים כל הזמן בהתאם להוראות האנתרופולוג".
ד"ר כהן, שחשש כי משפחות יזהמו את אזור הקבר, קבע: "מבחינתי יהיה טווח ביטחון של 20 מטר. זה לא נתון למשא-ומתן אמוציונלי ככל שיהיה". ד"ר בובליל הוסיפה כי בעת פתיחת קברים ישנים בכל העולם אין כלל נוכחות וגישה בכלל לשום גורם שאינו מקצועי. "גם ככה כמות הדנ"א קטנה, אלה קברים ישנים, העצמות מעטות, כל אדם נוסף שאין לו צורך להיות שם הוא איום מידי על הצורך להצליח. יש לנו הרבה כבוד למשפחות ולא נמנע מהן להגיע, אבל אסור שהאנתרופולוג יתמודד עם המשפחות בעת פתיחת הקבר".
בהמשך נוצרה מחלוקת כאשר בובליל בישרה כי תוצאות הבדיקה לא נשלחות אל המשפחות אלא אל בית המשפט. בתיה קריספין, נציגת המשפחות, אמרה בתגובה: "אני שומעת פה דברים שמאוד קשה לי פה איתם. מה זה שלא נקבל את התוצאות?".
קורן השיבה לה כי בית המשפט יקבל את התוצאות והוא זה שיעביר את פרשנות הדברים למשפחות. "אני חלק מהמשפחות שעברו את הדרמה הזאת", אמרה קריספין, "אני חושדת שאם יקחו בדיקת דנ"א ויפתחו קבר, התוצאות תהיינה לא נכונות".
חנה שטרום כהן, יושב-ראש פורום הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים בבריאות הנפש: "אני צופה שאם יוחלט על פתיחת הקברים, המשפחות צפויות להיכנס לתעוקה נפשית קשה והם מפחדים מהתוצאות. המשפחות צריכות לקבל ליווי מקצועי פסיכולוגי. יש טראומה ממושכת עד היום וצריך לזה מימון נלווה לכל התהליך".
