"אין אמת בטענה שהיועץ המשפטי לממשלה תופס את מקום הממשלה. הבאז הנוכחי של המבקרים נושא את הכותרת 'משילות', וזה לא חדש. מוסד היועץ המשפטי אינו מחפש להעמיד את סדר היום שלו לפני זה של הממשלה, אלא הוא נרתם לסייע לה. עם זאת, הוא פועל בנחישות ראויה לציון לשמירת כללי היסוד של השיטה. קשה לראות את הדמוקרטיה הישראלית מתפקדת באותה חיוניות כמו היום אם כנפי התפקיד יקוצצו".
כך אומר (10.12.17) שופט בית המשפט העליון,
עוזי פוגלמן, בכנס באוניברסיטת בר-אילן לרגל פרישתו של השופט
אליקים רובינשטיין. פוגלמן, שעבד בפרקליטות המדינה כאשר רובינשטיין היה היועץ המשפטי, הדגיש את חשיבותה של המחיצה שהעמיד רובינשטיין בין הפרקליטים לבין הדרג המדיני ואת ההגנה שהעניק להם. פוגלמן גם יצא ברמיזה נגד האפשרות של הגבלת זכות העמידה של עותרים ציבוריים בבג"ץ, בהתייחסו לאגודה לזכויות האזרח.
יצחק זמיר, שהיה היועץ המשפטי ושופט בית המשפט העליון, אמר, כי אין זה נכון שחוות הדעת של היועץ המשפטי מחייבת את הממשלה. "אין לו סמכות לחייב את הממשלה והיא אינה חייבת לציית לחוות הדעת שלו. היא משקפת מבחינת הממשלה את הדין הקיים; היא חייבת לקיים את החוק. באופן פורמלי ובצורה נדירה הממשלה יכולה להגיד: שמענו, אנחנו נוהגים אחרת" - כפי שעשתה בחוק ההסדרה. לדברי זמיר, הטענה לפיה היועץ המשפטי פוגע בעבודת הממשלה, מועלית בדרך כלל "בידי גורמים פוליטיים מסוימים במטרה לפגוע בסמכותו של היועץ המשפטי".
שופט בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לשעבר,
מני מזוז, הסכים עם זמיר באומרו שהחוק ולא חוות הדעת הוא המחייב את הממשלה - אבל אין די בכך. "על התשתית המוסדית הזאת נולד כלל ההכרעה המוסדי: מהרגע שיש מישהו שתפקידו לומר לממשלה מה החוק - נגזר מכך שמה שהוא אומר מחייב את הממשלה". לדבריו, מבחינה זו יש לחוות דעת היועץ משקל דומה לזה של פסיקה משפטית, כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת.
"לנורמה הזאת יש השלכות לא מעטות בתחום המעשי", המשיך מזוז, באומרו שמצב זה מטיל על היועץ המשפטי אחריות רבה. המקרים הקשים הם אלו שבהם אין אסמכתא חוקית ברורה, ואזי על היועץ המשפטי להחליט האם לומר לממשלה שהדבר אינו חוקי למרות שאין לכך בסיס איתן. "היועץ המשפטי צריך להיות זהיר וצנוע, אבל לא זהיר מדי. הוא נתקל במקרים בהם למרות שאין תשובה משפטית ברורה, האינטואיציה שלו אומרת לו שזה לא חוקי - ועליו לעמוד מאחורי האמירה הזאת".
בנוגע לביקורת השיפוטית אמר מזוז, כי לבית המשפט יש סמכות מלאה לבקר את החלטות היועץ כמו כל גורם מינהלי. "עם זאת, יש כללי יישום שונים לפי סוגי המבוקרים וההחלטות. בית המשפט חייב להיות רגיש למחיר הנלווה לביקורת השיפוטית שלו על היועץ המשפטי. המחיר של כל החלשה של היועץ המשפטי דרך הביקורת השיפוטית, עלול להיות גבוה בהרבה מהערך של אותה ביקורת.
"יועץ משפטי שבית המשפט יקבע שחוות הדעת שלו מוטעית - עלולה להיפגע משמעותית יכולתו לכפות בעתיד על השלטון לפעול כחוק. חייבים לשקלל את הנזק הסביבתי הזה כאשר בית המשפט שוקל האם להתערב בחוות הדעת. זה נכון גם לגבי ההחלטה האופרטיבית וגם לגבי הרטוריקה, גם אם הוא דוחה עתירה".
