ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם לפי ממוצע מספר שנות הלימוד לנפש, אך יש לה אחד - משיעורי פריון העבודה הנמוכים בעולם המפותח, והיא הולכת ונסוגה מהמדינות המובילות מזה ארבעה עשורים - כך עולה ממדריך שורש 201-2018 הסוקר את מצב החינוך בישראל והשפעתו הכלכלית-חברתית.
לדברי פרופ' בן דוד, הבעיה העיקרית הינה התמקדות המדינה בכמות החינוך (שנות לימוד - מספר תארים וכו') במקום איכות החינוך. אומנם קיים קשר חיובי חלש בין מספר שנות לימוד לבין צמיחה כלכלית, אך המתאם הגבוה במיוחד הוא בין איכות החינוך לבין צמיחה.
מהדוח עולה עד כי לפני עשור, שכירים במשרה מלאה בגילאי העבודה העיקריים בעלי + 13 שנות לימוד זכו לשכר שעתי הגבוה ב-60% משכרם של שכירים דומים בעלי פחות מ-13 שנות לימוד. היום, שכירים משכילים משתכרים כמעט כפול מהשכר השעתי של שכירים פחות משכילים.
כידוע קיים מתאם גבוה בין השכלת הורים להישגים הלימודיים של ילדיהם. רמת ההשכלה של האם חשובה במיוחד מבחינה זו. בעוד שקשר זה קיים בכל העולם המפותח, הוא הדוק במיוחד בישראל. שכן הורים משכילים יותר מצליחים לסייע יותר לילדיהם באופן ישיר וגם באופן עקיף. הדוח קובע כי מערכת החינוך של ישראל מספקת רמת הישגים ממוצעת הקרובה לתחתית העולם המתועש, ומתברר שהיא גם הרבה פחות מסוגלת למזער את הקשר בין השכלת האם להישגי התלמידים לעומת עשר המדינות בעלות ההישגים הלאומיים הגבוהים ביותר.
ככל שרמת ההשכלה של נשים גבוהה יותר - עולים שיעורי התעסוקה קיים מתאם גבוה בין רמת ההשכלה של נשים לבין שיעורי התעסוקה שלהן. לא רק שלנשים עם 16 שנות לימוד או יותר שיעורי התעסוקה הגבוהים ביותר, שיעורים אלה אלף עלו ב-20 נקודות אחוז מאז 1970. עוד עולה מהדוח כי ככל שנשים בישראל הפכו למשכילות יותר, חל גידול ניכר בשיעורי התעסוקה שלהן. בעוד שרק שליש מכלל הנשים בגילאי העבודה העיקריים היו מעוסקות ב-1970, הרי ש-75% מהנשים בגילאים אלה מועסקות כיום - מעט מעל הממוצע ה-G-7.
ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר - השכר גבוה יותר לבחירה של תחום לימוד, מקצוע, ניסיון וגורמים נוספים תפקיד מכריע בקביעת השכר. באופן כללי, השכר נוטה לעלות עם רמת ההשכלה. אנשים עם רמת השכלה נמוכה או ללא השכלה בגלל, בקושי משתכרים שכר מינימום. בוגרי תיכון נהנים משכר גבוה משמעותית. השכלה אקדמית מאפשרת קפיצה נוספת וניכרת בסולם השכר.
לאיכות ההשכלה הגבוהה - השפכה ניכרת על השכר להחלטה מה ללמוד ואיפה, תפקיד מרכזי בקביעת ההכנסה העתידית. נמצא כי מספר בוגרי ההשכלה הגבוהה בתחומי המדע והטכנולוגיה דומה לביקוש לבוגרי תחומים אלה בישראל. העובדה שהסקטור הפרטי אינו מחשיב רבים מבוגרים אלה כרלוונטיים למשרות פנויות מצביעה על כך שאיכות ההשכלה המוצעת החלק גדול מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל אינה מספקת.
למשלח היד - השפעה גדולה על השכר משרות ניהול ומשרות המחייבות תארים אקדמיים ומיומנות ברמה גבוהה יחסית מתגמלות יותר ממשרות אחרות. בעוד ערבים ישראלים מחזיקים ב-22% מהמשרות בשכר הנמוך יותר, הם מחזיקים ב-5% בלבד מהמשרות המתגמלות יותר.
להשכלה השפעה ניכרת על שכר של נשים, גברים ערבים ויהודים אחד הגרומים לשכר הנמוך כל כך של ערבים ללא השכלה אקדמית הוא ש-33% מכלל הנשים הערביות ו-46% מהגברים הערבים ללא השכלה אקדמית לא למדו מעבר לבית ספר יסודי. זאת לעומת אחוזים חד-ספרתיים בקרב שתי הקבוצות היהודיות ללא השכלה אקדמית.
בקרב נשים עם תואר אקדמי, יותר מ-80% מהנשים הערביות והחרדיות הן בעלות תואר ראשון בלבד, לעומת 54% מהנשים היהודיות הלא-חרדיות. מעטים מהגברים החרדים עם תואר אקדמי למדו באוניברסיטת מחקר.
יותר ילדים עוברים לחינוך הממלכתי שיעורי הילודה בקרב החרדים החלו לרשת בשנת 2003. עם זאת, הם ממשיכים להיות גבוהים בהרבה מאלה של הדתיים, הגבוהים יותר מאלה של החילוניים. על-אף ההבדלים בשיעורי הילודה, השנויים השנתיים ברישום לכיתה א' מאז 2009 היו כמעט זהים בכל שלושת הזרמים בחינוך היהודי. לאור ההבדלים בשיעורי הילודה בין הקבוצות, סביר כי החרדים רושמים היום את ילדיהם לבתי ספר ממלכתיים-דתיים. ייתכן ששיעורי הגידול הגבוהים ברישום למערכת הממלכתית בשנים האחרונות משקפים גידול ברישום של ילדים יהודים-דתיים ושל ילדים דוברי ערבית במערכת הממלכתית היהודית. ככל שהשינויים ברישום משקפים תנועה בין המערכות, הדבר עשוי לשף הבנה הולכת וגוברת בקרב הורים ישראלים בנוגע לחשיבותו של חינוך איכותי יותר לילדיהם שיכין אותם טוב יותר לעבודה במשק תחרותי.
