זנות נערות: סקס תמורת טרמפ

הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת יחד עם ועדת המשנה לסחר בנשים ובזנות, קיימה (יום ב', 11.12.17) דיון מעקב בדוח מבקר המדינה בעניין תפקוד הרשויות המקומיות בטיפול בקטינים בזנות. ציפי נחשון מנהלת שירות נוער במשרד הרווחה אמרה כי "לאחר לימוד מעמיק של הסוגיה, הוברר שמדובר במשהו אחר מזנות בוגרים. רוב הנערות לא עומדות בקרן רחוב, מירב המקרים הם בהם נערה לוקחת טרמפ עבור אקט מיני. אילו מקרים שקשה לתייג אותם היות שגם הנערות לא חוות זאת כזנות למרות שזו זנות לכל דבר. בשנת 2014 אושר תקציב של חמישה מיליון שקלים והחלה לפעול בתל אביב תוכנית הלב 24/7. זוהי תוכנית למזעור נזקים המציעה לקטינים ולצעירים מקלחת, ארוחה, ליווי לשירותי בריאות ואף אפשרות לינה. כאשר לגבי קטינים התקבל אישור מיוחד להלינם עד שבעה ימים ללא אישור הורים. זו מהפכה. המשרד החל לבצע הכשרות לעובדים סוציאליים וזאת בהתאם להמלצת מבקר המדינה. במסגרת זו הוכשרו כ-500 עובדים סוציאליים מלבד 300 עובדים נוספים שהיו בתוכנית חשיפה. לאחר ההכשרה ותיקון ההגדרות, ביקשנו נתונים על המקרים הידועים והגענו לרשימה שמית של 970 קטינים וקטינות. עם הנתונים האלו קיבלנו תוספת תקציב באמצעותו המשרד פועל בתשע רשויות. הרשות נותנת רק את המבנה, והמימון כולו ניתן על-ידי משרד הרווחה. בשנת 2018 תאושר תוספת תקציב, והמשרד ערוך לפתוח עוד 15 מרחבים ברשויות המקומיות". רעות גיא, ראש תחום קצה ונערות על"ם אמרה כי מדובר על תופעה שלכל הנוגעים יש עניין להחביא. "משנת 2014 אנחנו מרגישים את ההבדל בשטח, יש הבנה שיש תופעה. צריך לדבר עם בני הנוער לא ממקום שיפוטי, ורק אז ממקום של אמון מגיע רוב המידע מבני הנוער עצמם. בכל מקום שיש בני נוער, יש זנות. אין מקום שאין בו זנות". איריס מנדה בן יעקב מנהלת היחידה למיניות ופגיעה מינית במשרד החינוך, אמרה כי "רוב הילדים העוסקים בזנות הם נפגעי עבירות מיניות ובעקבות כך נעשתה התאמה לערכה הקיימת של המשרד. כל מנהל בית ספר חייב שהצוות יעבור סדנה למודעות וזיהוי, לרבות כלל המורים ואב הבית. במוסדות החינוך מדבר הצוות עם התלמידים על הסכנה ומניעת פגיעה בשלב זה המשרד משקיע בפיתוח תוכניות לדיבור חיובי על מיניות. היא סיימה ואמרה שלא יהיה נכון לבחון את מספר הגופים הנכנסים אל מערכת החינוך לעסוק בתחום זה אלא את העשייה של הצוותים החינוכיים". רפ"ק ליאת לב, קצינת יעוץ וחקיקה נוער, אמרה כי במשטרה מודעים לפער בין הנתונים הנמצאים בידי המשטרה לנתונים הנמצאים ברווחה וברשויות. הנתונים של משטרת ישראל - מאוד נמוכים. מדובר על תופעה חבויה. לא מגיעות תלונות, אילו הן עבירת חשיפה שאנחנו אמורים לחשוף כשאין מתלונן. המשטרה יצאה בספטמבר למבצע ארצי, אך בפועל המבצע לא הניב תוצאות". עו"ד רחלי זוארץ- לוי, מפרקליטות המדינה, אמרה כי פרקליט המדינה הנחה לתת עדיפות גבוהה לתיקים מסוג זה. עוד אמרה כי נעשו מאמצים רבים: "התקיימו ישיבות בהובלת המשנה לפרקליט המדינה עם משטרת ישראל. נערכה בדיקה פיזית של תיקים שנסגרו, הועבר מכתב מפרקליט המדינה אל אגף החקירות ובעקבותיו הופצו מכתבים למחוזות. עדיין מדובר על תיקים בודדים יחסית, ארבעה בלבד בשנת 2015 ובשנים 2016/17 לא נפתח אפילו תיק אחד". יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני): "אנחנו עוסקים היום בתופעה שהיא טרגדיה גדולה; ניצול ושיעבוד של האנשים הרכים והפגיעים ביותר, באופן שמשבש אותם לחלוטין באופן אכזרי לכל ימי חייהם. על-פי הנתונים שברשותנו, יש 1,200 קטינים העוסקים בזנות, אך ברור שהמספרים האמתיים גדולים הרבה יותר. מדובר בתופעה המוכרת לנו ממדינות עולם שלישי. אך כשזה קורה אצלנו, בחברה שמתיימרת להיות מערבית - חברה המגוננת על חלשים מפני התעמרות - זה מקומם שבעתיים. על"ם ועמותות אחרות נכנסו לריק אדיר של אי-עשיה מצד המדינה, והן עושות עבודת קודש. אבל המדינה לא יכולה להתנער מאחריותה. אחת הבעיות המובהקות שאנו נתקלים בהן היא היעדר נכונות לסמן את התופעה, להודות בה ולטפל בה, בין השאר כיוון שראשי ערים מתקשים להודות שהדבר הנורא הזה "קורה אצלם בבית." אלא שבדיוק ההפך הוא הנכון. איתור, טיפול והתמודדות הם תעודת כבוד לרשויות, בעיקר נוכח מציאות עגומה של תת-דיווח וקשיים אוביקטיביים בזיהוי הקרבנות ורכישת אמונם. יש לשבח את אותן רשויות מקומיות אשר לוקחות אחריות, פורצות דרך, ומטפלות בתופעה לפני שקורה אסון". יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, ח״כ עליזה לביא (יש עתיד): "זהו כשל חברתי מתמשך כאשר יש ילדים הנמצאים במקום הזה בלא שידינו הגיעה כדי לתקן. לצערנו יש ראשי ערים שמעדיפים להתעלם מהבעיה, הם לא רוצים שאגיע אליהם לסיור כדי לא לפגוע בשמה של העיר ומתכחשים מהתופעה. אין זנות מבחירה, אף אחד ואף אחת לא בוחר להיכנס לעולם הזה. במקום שהמדינה הייתה צריך לבוא לזהות לסייע - אנחנו פשוט לא שם. דוח המבקר משנת 2014, הצביע על כשלים של המערכת המוניציפלית ונרצה לראות איך יכול להיות שאנחנו לא מתקדמים. הזנות של הקטינים, נמצאת במחוזות שאנחנו מפגרים אחריהם. היום הטכנולוגיה עובדת בשירות הזנות כך שכל ההתאמות שהיו בעבר כבר לא רלוונטיים. הדוח גם מצביע על כך שלמרות החמרת ענישה, אין כתבי אישום! את אות הקלון הזה - צריך למחוק".