כ-32% מהילדים שנותחו במחלקה לכירורגיית ילדים בבית-החולים הדסה עין כרם, פיתחו סימפטומים של תסמונת דחק רפואית (pediatric medical traumatic stress), שכוללת סימפטומים פוסט-טראומתיים כרוניים כגון: קשיי שינה, אי-שקט, חלומות חודרניים ובעיקר הימנעות מהשתתפות מפעילות בעלת אופי רפואי (פחד מרופאים, אחיות, חלוקים לבנים, זריקות ועוד). כך עולה ממחקר שערכה המחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל.
המחקר נערך בשיתוף בית-החולים הדסה עין-כרם על-ידי הדוקטורנט עמיחי בן-ארי, בהנחייתם של פרופ' דנה מרגלית וד"ר פורטו בן הראש.
המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 230 ילדים, מתוכם 79 בנות ו-151 בנים, בגיל ממוצע של 5.2. 74% מהילדים עברו ניתוחים שנקבעו מראש והיתר עברו ניתוחי חרום. אורך ימי האשפוז הממוצע עמד על 4.5 ימים. במהלך המחקר נערכו שתי בדיקות: הראשונה בסמוך לניתוח ובדיקה נוספת לאחר כשלושה חודשים.
מנתוני המחקר עלה, כי 31.7% מהילדים פתחו תסמונת דחק רפואי (PMTS) ו-11.3% מהם פתחו הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). עוד נמצא, כי גורמי הסיכון לתופעה זו הם: חרדה הורית, משך האשפוז, מספר הפרוצדורות הרפואיות החודרניות והמצב הסוציו-אקונומי של המשפחה.
מאוניברסיטת אריאל נמסר, כי כיום רבים מהילדים עם סימפטומים פוסט-טראומתיים כרוניים לאחר ניתוח, נשארים לא מאובחנים וללא טיפול, זאת כתוצאה של העדר מודעות לנושא והקצאה שאינה מספקת של משאבים לצורך הטיפול בו. לטענת החוקרים, איתור ילדים בסיכון יתר לנושא, עשוי להביא להתערבות יעילה, למרות המשאבים המוגבלים. נראה כי יש צורך עתידי לבניית כלי סינון שיאפשר זיהוי ילדים שנמצאים בסיכון לפתח תסמונת דחק רפואי. כלי זה יאפשר לילדים אלו לקבל טיפול מוקדם (מניעתי) ויעלה את המודעות לקיומה של התופעה.
