זלזול חמור של ארקיע בנוסעים

"זלזול חמור ומשמעותי בנוסעים" - מכנה השופט תמיר אורינוב את התנהגותה של ארקיע כלפי תושבי אילת שנתקעו בשדה דב בדצמבר 2016 לאחר שטיסתם בוטלה בשל מזג אוויר סוער. הנוסעים המתינו בטרמינל ובמטוס מהשעה 19:00 ועד 1:00 אחר חצות, ואז נאלצו לצאת למזג אוויר גשום בלא שארקיע דאגה להם לאיכסון ולמזון. אורינוב אומר, כי ארקיע חייבת בפיצוי משום שיכלה לדעת לכל הפחות כמה שעות מראש על מזג האוויר הבעייתי ומשום שלא סיפקה להם פתרון כלשהו. הוא דוחה את טענתה לפיה ניסתה להשיג אוטובוסים שיקחו את הנוסעים לאילת, שכן הדבר לא הוכח, ואפילו לשיטתה - פנייה זו באה מאוחר מדי. ארקיע טענה שהנוסעים היו צריכים לבקש ממנה לסדר להם בתי מלון; אורינוב קובע שהחובה הייתה עליה להציע להם סידור שכזה. בעת ביטולה הסופי של הטיסה - כאשר הנוסעים ישבו במטוס - כבר היה הטרמינל סגור, ואורינוב תוהה מדוע ארקיע לא ביקשה מרשות שדות התעופה (כלקוח עיקרי של שדה דב) לפתוח אותו. ההתנהלות המזלזלת של ארקיע נמשכה כאשר הנוסעים פנו אליה ודרשו פיצוי, ונענו שיקבלו תשובה "בעוד עשרה שבועות". לבסוף מעיר אורינוב, כי אפילו בדיון בפניו לא טרחה ארקיע להתנצל בפני התובעים - אמנון שפר, חיה שפר ואסנת שפר-קרוגליאק - אותם תפצה ב-6,000 שקל. אורינוב הביע תקווה שארקיע תפיק את הלקחים והעיר גם לרשות שדות התעופה: "בלתי מתקבל על הדעת שבסיטואציה כזו, הטרמינל יישאר סגור, וגם אם פתיחתו כרוכה בעלות כספית, מחויבת בעיני רשות שדות התעופה לשאת בעלות זו". הוא הורה להעביר את פסק דינו לשר התחבורה, ישראל כ"ץ, כדי שיפעל למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.

חברת התעופה הרוסית איירופלוט לא מסרה לנוסעים ישראלים פרטים מהותיים על תנאי הטיסה, אלא הפנתה אותם למצוא בעצמם תנאים אלו - המשתרעים על פני 53 עמודים צפופים באנגלית באתר האינטרנט שלה. הרשם הבכיר צחי אלמוג אומר, כי אין זה סביר לצפות שהצרכן יקרא פרטים אלו, וכי על החברה לכלול בכרטיס הטיסה עצמו את התנאים המרכזיים ולעשות זאת בעברית. אלמוג קיבל במלואה את התביעה שהגישו שלמה ודבורה גולדמן נגד איירופלוט והורה לה לפצותם ב-4,400 שקל. השניים איחרו ביממה לטיסה מתל אביב למוסקבה, משם המשיכו לטוקיו - ואיירופלוט ביטלה גם את הטיסה למוסקבה. גולדמן נאלצו לקנות כרטיס חדש, והתוצאה הייתה שאיירופלוט זכתה לרווח מן ההפקר. אלמוג אומר, כי התנאי שקבעה החברה ולפיו אי-התייצבות למקטע אחד של הטיסה מביא לביטול אוטומטי של יתר המקטעים, הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד ולפיכך דינו להתבטל. הוא דחה את התביעה נגד איסתא, באמצעותה נרכשו הכרטיסים, בקובעו שלא נפל פגם בהתנהלותה.

אריק ויפית מיארה ואושרית ואיציק מגן הגישו בחוסר תום לב תביעה חסרת בסיס ומוגזמת, במטרה לממן לעצמם חופשה בחו"ל - קובע השופט דניאל הורוביץ. מדובר בתופעה פסולה שיש לשרש, הוא מוסיף, ומחייב אותם בתשלום הוצאות בסך 1,500 שקל. שני הזוגות יצאו לחופשה במלון גרנד קרסנפולסקי באמסטרדם, ועם שובם תבעו 20,000 שקל מחברת הדקה התשעים בטענה שבמלון נערכו שיפוצים משמעותיים שפגעו בהנאתם, בעוד החברה מסרה להם שמדובר בשיפוצים מינוריים. אולם הורוביץ מצא שמיארה ומגן ידעו מראש שמדובר בשיפוצים נרחבים וקבע שהם החליטו לתבוע את הדקה התשעים עוד לפני שיצאו לחו"ל. עוד עומד הורוביץ על כך שהארבעה תבעו פיצוי של 20,000 שקל - בעוד החופשה כולה, כולל הטיסות, עלתה 5,000 שקל לזוג. הם לא פעלו להקטין את נזקיהם, לא פנו בזמן אמת לחברה ולא עברו למלון אחר. המטרה האמיתית מאחורי התביעה נחשפה בדבריה של אחת התובעות: "אני תבעתי סכום גבוה כי אני רוצה לצאת לטיול חדש".

עו"ד נאסר עודה יקבל מהביטוח הלאומי פיצוי של 750 שקל בשל הטלת עיקול מוטעה בסך 1,348 שקל על חשבון הבנק שלו. עודה תבע פיצוי של 33,000 שקל, אך השופט דניאל דמביץ אומר שהוא לא הוכיח את הנזקים להם טען ושאף לא היה היגיון בטענותיו. לצד זאת אומר דמביץ, כי הביטוח הלאומי לא פעל כהלכה בניסיון לאתר את עודה לפני שהטיל את העיקול, וגם היה אמור לדעת - לנוכח המידע שהיה ברשותו - שאין לעודה כל חוב כלפיו וממילא אין סיבה להטיל את העיקול.

הודעות ששולחות קופות החולים למבוטחיהן אינן דבר פרסומת וחוק הספאם אינו חל עליהן - קובעת שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, ורדה פלאוט. הודעות אלו מיידעות את המבוטחים על השירותים העומדים לרשותם, תמורתם הם משלמים ממילא, ולכן אינן מהוות מסר שיווקי כפי שקובע חוק הספאם. יתרה מזאת: חוק ביטוח בריאות ממלכתי אף מחייב את הקופות להודיע היכן ניתנים השירותים לחבריהן. פלאוט מוסיפה, שקביעה הפוכה תמנע מהמבוטחים מידע נחוץ על השירותים העומדים לרשותם ובכך הם ייפגעו - וזאת בניגוד לתכלית חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק הספאם. מטרתו של חוק הספאם היא למנוע מגופים מסחריים להטריד את הציבור, אך קופות החולים הן גופים הפועלים למען רווחת הציבור. פלאוט דחתה את בקשתם של יראה-מן ואפרת בראונר לערער על דחיית התביעה שהגישו נגד שירותי בריאות כללית בטענה למשלוח ספאם בדמות 19 מסרונים שלא ביקשו לקבל. היא הסכימה עם הרשם הבכיר יניב ירמיהו, כי מדובר בתביעה דומה לזו שנדחתה בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב.