קונים ירקות? נסו להשוות מחירים

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה (יום ב', 18.12.17) דיון בנושא 'צרכנות נבונה - טכנולוגיות ליצירת שקיפות במחירי פירות, ירקות מוצרי צריכה'. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "המטרה שלנו היא ללמוד על טכנולוגיות חדשות היוצרות שקיפות במחירי פירות וירקות, לראות איך השקיפות מיושמת באופן כזה שהיא תשפיע על צרכנות נכונה יותר. במהלך השנים קיבלנו הרבה תשובות שאי-אפשר וזה מורכב, היום אנחנו רואים בשוק מוצרים טכנולוגים שעושים דברים הרבה יותר מורכבים והגיעה העת גם לתחום הפירות והירקות, שם קיים כשל שוק ארוך של פערים בין מחירי העלות למשווקים לבין המחירים לצרכן. ישנו בלבול גדול וחוסר ביטחון צרכני מובהק. הממשלה יודעת להחיל אסדרה בתחומים שונים, אך דווקא כאן יש הפקר והרשתות מוכרות בכל מחיר העולה על רוחן. אם הציבור יקבל תמונה מלאה הוא ישפיע". אורי צוק בר, סמנכ"ל מחקר במשרד החקלאות: "אנחנו עושים הכל כדי שהצרכן ייחשף למידע בשוק הזה. לשמחתנו, בעקבות חוק חובת הדיווח חייבת הרשת לדווח כל שעה על המחירים. במסגרת זאת יש יישומונים (אפליקציות) בהם מתעדכנים בכל נקודת זמן המחירים לצרכן בכל מקום ומקום, והצרכן יכול להיכנס והחליט היכן הוא יערוך קניות. החיסרון הוא שיש ביישומונים האלה רק מחיר של אותו רגע, אין מחיר לאורך זמן, אין כמויות וכדומה. לשם כך התקשרנו עם חברה ופעם בשבוע אנחנו מעדכנים באתר שלנו נתונים של ממוצע שבועי של העלויות ברשתות השונות, כולל כמויות, פילוח לסקטורים, אזורים, סוגי חנויות. המידע מופיע לגבי 16 הפירות והירקות הנדרשים ביותר". צוק בר ציין כי בנוסף בודק המשרד את הרמה הסיטונאית, וכל יום ב-6 בבוקר מתפרסמים ביישומון ייעודי מחירי השווקים הסיטונאים. לצד כך עלה כי סך הכל נרשמו 5,000 הורדות ליישומון וישנם 2,500 משתמשים קבועים, כאשר גם באתר המשרד נחשפים למספרים השבועיים רק כ-3,000 איש מדי חודש. לשאלת יו"ר הוועדה לגבי הבדלי הרווחים בשוק הפירות והירקות לעומת מחלקות אחרות ברשתות השיווק, ציין צוק בר כי הפערים אינם גדולים כפי שנהוג לחשוב, וכי הפערים בין המחיר אותו משלמות הרשתות לחקלאים לבין המחיר הנמכר לצרכן מתקזזים מאוד נוכח עלויות התפעול של הפירות והירקות: "על-פי נתוני 2015 בכלל הרשתות הרווח עומד על 3.2 אחוז, אלה שעושים גם קמעונאות. הרווח הגדול ביותר הוא של הסיטונאים והוא עומד על 7 אחוזים. יש גם מקומות בשרשרת הזו של הפסדים, זה מתקזז, למי שרק סיטונאי יש הפסד של 7-. יש פערים בין השלבים השונים והרשתות. מי שהוא גם קמעונאי וגם סיטונאי, שיש לו את כל השרשרת זה רווח של 5 אחוז ושל 7 אחוז. ב-2016 הרווחיות קצת יותר גבוה". ח"כ חיים ילין: "המשרד צריך לעשות מהלך מאוד גדול - לטפל בסימפטומים של פערי התיווך. יש התקדמות עם מה שעושה משרד החקלאות אבל עדיין יש קפיצות במחירים כשיש ביקוש. צריך שוק סיטונאי כמו באירופה שהחקלאים קובעים את המחיר, השר יכול לעשות זאת. החקלאי הישראלי מוכר הכי זול בשוק האירופי ועדיין יש פערים. צריך לבנות שוק סיטונאי שגם רמי לוי, גם שופרסל יבינו שהם לא יכולים לקנות ישירות מהחקלאי ולעשוק אותו". גלית חזקיה הרשקוביץ, דוברת התאחדות האיכרים: "יש צורך בהתערבות ממשלתית בריכוזיות, שלא כל השרשרת תהייה בידי רשת השיווק שהיא גם הסיטונאית, כל פער התיווך בידם. אם זה ישתנה היכולת שלנו לנהל משא-ומתן תגדל, כרגע מה שהרשתות רוצות הן מקבלות. החקלאי שבוי מול הרשת, אם הוא לא ימכור לרשת אין לו למי למכור". יוסי סבתו, מנהל סחר, 'שיווק השקמה': "בכל הנוגע לשקיפות ולאפליקציות, יש דבר אחד שצריך להיות בולט וזה סוג הסחורה. יש תפוחים ב-4 גדלים, יש כרובית נקייה ולא נקייה, ההפרש ההוא פחת של 40 אחוזים במוצר, גם בכרוב לבן זה דומה. יש לחייב ציון של סוג הסחורה, כך הלקוח יוכל לדעת מה הוא קונה". אלי אזולאי, מנכ"ל תחום ירקות, 'אושר עד': "הפכו את הרשתות לצד העברייני. יש דיון פופוליסטי אך מול הנתונים האמתיים מתגלה שהדיבור הזה יותר פופוליסטי מאמת. המדינה צריכה להוזיל את העלויות לחקלאים כדי שזה יגולם לצרכן". היו"ר מקלב: "המטרה של הדיון היא להגיע למקסימום שקיפות, השקיפות היא זו שתעשה את המהלך הנכון. הטכנולוגיה מקלה בזה ואת זה אנחנו צריכים לקדם". גיל ברגפרוינד, כלכלן המועצה הישראלית לצרכנות: "גם הצרכנים וגם החקלאים מפסידים פה אזי נדרש אמצעי בקרה. אני מציע לחזור לפתרון השקיפות ולקדם חקיקה שתנגיש את חוק השקיפות - שילוט בכל רשת שיציג בכמה החקלאי מכר את הסחורה לצד השילוט של כמה עולה כעת הסחורה לצרכן. זה יאפשר לציבור לבחור". מירי שמואלי, משרד הכלכלה: "ישראל יקרה בכ-19 אחוז לעומת מדינות ה-oecd. אנחנו רואים בטואלטיקה פערים של 48 אחוז במוצרים ספציפיים. מצאנו שבמקרים רבים 90 אחוז מהיבוא מוחזק בידי 3 השחקנים הגדולים בתחום הזה. לעניין הטכנולוגי השקנו קרן המאפשרת לציבור לקדם מיזמים טכנולוגיים להנגשת מחירים, תקציב הסיוע יכול להגיע עד 2 מיליון ₪". ד"ר דליה שיליאן, הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, משרד הכלכלה: "אנחנו פועלים לעידוד אפליקציות, ערכנו תחרות בשיתוף גוגל לקידום וכיום פתחנו תחרות שההרשמה עד 15 במרס, היא מעודדת אפליקציות ואתרי אינטרנט בתחום הזה, יוענקו פרסם כספיים משמעותיים על-פי מספר כניסות וגלישות". ח"כ מקלב קרא על-רקע הדברים לשתף את הציבור במיזמים השונים: "יש אנשים רבים שרוצים לתרום בתחום הזה, תראו את ההצלחה של היישומונים בתחום התחבורה ותחומים נוספים, כולל של השוואת מחירים. אפשר וצריך לגייס את הציבור והוא ישמח להתגייס לכך. זו חוכמת ההמונים, יש לנצל אותה לטובת כלל הציבור. החדשנות שבשיתוף תביא כאן לשינוי". יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "משרד החקלאות עושה שינוי בנושא הזה של מחירים, מנגד ישנו עדיין חוסר ודאות גדול ופערים במחירים. לצד הפעילות שנעשית אנחנו לא רואים עדיין שינוי בפיקוח וברגולציה, מבחן התוצאה מראה שעדיין אין אמון של צרכנים בנושא הפירות והירקות והם חיים בחוסר ביטחון צרכני בתחום זה. השקיפות היא שתקדם את המצב, היא אמינה, זמינה ושימושית. אנחנו קוראים לכלל הצדדים לשתף את הציבור ולקרוא לו לקחת חלק, מודעות ומעקב מצד הציבור יביאו למהפך כפי שהביאו למהפך בכבישים, במפות הדרך, בנסיעות שלנו, בהרגלי הצריכה והקנייה ובמישורים נוספים".