הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה (יום ג', 19.12.17) דיון בנושא ההתעמרות והקשיים שעוברים על נפגעות תקיפה מינית לאורך ההליך הפלילי.
בדיון השתתפה נפגעת אונס אשר נחשפה לאחרונה בסדרת כתבות בתוכנית "הצנרת", אשר תיארה בין היתר כיצד מתעמרת עורכת הדין הפלילית נגה ויזל בנפגעות תקיפה מינית, בתוך כותלי בית המשפט ואף מחוצה לו. בין היתר הוצג בדיון קטע מהכתבה בו אמרה עו"ד ויזל כי מטרתה היא "למוטט את הנפגעת על דוכן העדים". לדברי הנפגעת ופעילות נוספות שנכחו בדיון, במקרים רבים 'עקיצות' ואמירות בלתי ראויות שנאמרות על-ידי עורכי דין בתוך בית המשפט נמחקות מהפרוטוקול בהוראת השופטים ואז אי-אפשר להגיש תלונה כנגד עורך הדין המתעמר לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.
עו"ד
אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין, אמר בהתייחס להתנהלותה של עו"ד ויזל: "אני לא יכול להצדיק את ההתנהגות הזאת, היא דוחה, מגעילה ואינה במקומה. לכל נאשם יש זכויות לייצוג וזכות ליכולת להגן על עצמו ואנחנו כעו"ד מחויבים לתת ייצוג נאמן ללקוחות, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לבזות, לפגוע, להשפיל או לרמוס את הצד שכנגד, בוודאי כאשר מדובר בעבירות קשות של נפגעות אונס". עוד הוסיף נוה כי לשכת עורכי הדין מתחייבת להעניק מעתה ייצוג משפטי לכל נפגעת עבירות מין שרוצה ליווי משפטי ללא תשלום. כמו-כן התחייב להפיץ מידע והנחיות לכלל עורכי הדין על אודות היחס לנפגעי עבירות מין ואף אמר שייבחן את האפשרות להכניס כלל ייעודי בנושא יחס לנפגעי עבירות מין לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין.
לבחון הקמת בית משפט מיוחד לעבירות מין ח"כ
תמר זנדברג (מרצ) אמרה: "ההתנהגות שראינו כאן היא אכן דוחה, אבל היא מדגימה משהו יותר עמוק. במשפט הפלילי ישנה עדיין פרקטיקה נהוגה של הצגת העבר המיני של מתלוננת, ההתנהגות שלה, הלבוש שלה וכו'. אנחנו כבר יודעים שאף שמלה או משקה הם לא הזמנה לאונס, אבל אם הדברים האלה חוזרים ועולים במשפט הפלילי ומוצגים בפני השופטים, גם אם רק כדי לשבת להם בתת-מודע, זה שימוש פסול וזה לא משנה אם זה מוצג בצורה דוחה או מנומסת. צריך ליצור מצב בו השימוש בשיטות האלה יהיה לא לגיטימי ולא מקובל על-ידי שופטים וייחשב לרעתם ולרעת הלקוח של עורכי הדין שעושים זאת. זה יכול להיקבע בחקיקה או בפסיקה".
ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת) התייחס להסרת חיסיון מטופל-פסיכולוג במשפטים של עבירות מין ואמר: "החוק היום מאפשר מצב שבו נפגעות תקיפה מינית או אונס שמגיעות להליך פלילי עלולות להיחשף בצדדים הכי אינטימיים של טיפול פסיכולוגי בו מטבע הדברים עולים הדברים הכי אינטימיים של אדם. זה מייצר מערכת הרתעה קטלנית עבור כל אישה שחושבת להגיש תלונה ולגשת להליך פלילי. אנחנו צריכים לייצר חיסיון חזק וקפדני למטפלים כמו פסיכולוגיים או עובדים סוציאליים כי זו פגיעה קשה מאוד בכל תפיסה בסיסית של צדק והגינות". בהמשך לדבריו ביקשה ח"כ
מיכל רוזין (מרצ) להוסיף חיסיון גם למרכזי הסיוע. לדבריה, "במהלך משפט קצב לדוגמה מתנדבות ורכזות במרכזי הסיוע נדרשו לבוא ולתת עדות. גם היומנים של מרכזי הסיוע אינם חסויים וזה דבר נורא ואיום".
אורית סוליציאנו, מנכ"ל איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אמרה: "אנו רואות שגם היום במשטרה יש שוטרים שלא מכירים את חוק זכויות נפגעי עבירה, שואלים אותה שאלות משפילות, קוראים לה שקרנית, מטיחים בה האשמות ולא מגינים עליה מפני קרובי משפחה וידידים של הפוגעים. בנוסף, הגיע הזמן להטיל מגבלות ברורות ביותר על סנגורים ואנו קוראות ללשכת עורכי הדין לפעול לאלתר לקבוע כללי אתיקה ברורים ליחסי עורך דין ונפגע העבירה. אנו באיגוד מרכזי הסיוע מודאגות ביותר לנוכח העובדה כי כיום נפגעות עבירות מין ממעטות לפנות להליך הפלילי ולתבוע צדק, ומציאות עגומה זו חייבת להשתנות".
בתום הדיון ביקשה, יושב-ראש הוועדה, ח"כ
עאידה תומא סלימאן, לקבל מידע בדבר תלונות שהוגשו כנגד שופטים במשפטים של עבירות מין. לדבריה "הטענה לפיה שופטים מוחקים דברים מפרוטוקולים כדי לנקות לא רק את ההליך אלא גם את עצמם היא מקוממת, אני רוצה שדברים אלו ייבדקו בנציבות תלונות השופטים". כמו-כן, אמרה כי תפנה לשרת המשפטים בבקשה להקמת קבוצת עבודה אשר תבחן הקמת בית משפט מיוחד לעבירות מין. בנוסף, בירכה יו"ר הוועדה את יו"ר לשכת עורכי הדין על הירתמותו לנושא ועל הצעדים עליהם הכריז. לבסוף, ביקשה תומא סלימאן להתעדכן בממצאי ההליך המשמעתי המתנהל בלשכת עורכי הדין כלפי עו"ד נגה ויזל, בעקבות תלונות שהוגשו כנגדה בשבועות האחרונים.
