ועדת החוץ והביטחון, קיימה (יום ד', 20.12.17) ישיבת המשך לדיון המהיר שהתקיים בחודש אוגוסט, בנושא "מיועדות לשירות ביטחון יוחתמו בבתי הספר, במקום בבית הדין הרבני, על 'הצהרת דתיות' לפטור מצה"ל".
בועז קולומבוס, מחמ"ד מחוז התיישבות, במשרד החינוך אמר: "אנחנו מודעים לבעייתיות במצב הקיים, במסגרתו בנות מערים בהם אין בתי דין נדרשות לנסוע בכוחות עצמן מרחק גדול לבתי הדין הרבניים על-מנת לחתום על ההצהרה, כך הן נאלצות להפסיד יום
לימודים וכן ישנה בבתי הדין מציאות שלא תמיד היינו רוצים שהן תיחשפנה אליה. פתרונות קרובים אחרים באים בחשבון כמו האפשרות של חתימה במועצות דתיות שברשויות המקומיות, אך אין מקום שהדבר יעשה בבית הספר עצמו, אנחנו חושבים שזה עלול רק לייצר יותר מתח ומורכבות. בכל מקרה, היוזמה לא באה מצד משרד החינוך אך אנחנו מסכימים עם החסרונות שבמצב הקיים".
דרור גרנית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים: "זכותה של בת להצהיר קבועה לה בחוק. משהצהירה היא מביאה את הטופס ללשכת גיוס באמצעות דואר או מסירה והצבא צריך בעיקרון לפטור אותה. מתווה אחר שהדיין יגיע לאזור של המועמדת לשירות מעלה מספר שאלות - אחת האם ניתן להקל או להנגיש שימוש בזכות הזו, זה לא מובן מאליו, כי זו שאלה אם אנחנו דוחפים אותן לעבר הצהרה בשינוי כזה. בנוסף ישנה שאלה לגבי מקום הסמכות, בעיקרון סמכותו של שופט למעט מקרים חריגים שקבע החוק היא באולמו, כך נשאלת השאלה האם היא הסמכות לתת פטור גם היא צריכה להישאר באולם השופט או הדיין או שזו פעולה מנהלית וניתן שהיא תעשה גם מחוץ לאולם".
ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה): "ההצהרה באה בדמותה הנוכחית כצעד מנהלי כדי לתת לאמירה תוקף משמעותי, לא כי בית המשפט יקבע שאותה מצהירה אינה דתייה. ניתן לשנות את החוק שיצהירו גם בפניו נוטריון, אולי נעשה זאת".
סא"ל צחי רביבו, אכ"א, צה"ל: "היקף בקשת הפטורים רחב מאוד - 16 אלף הצהרות מגיעות אלינו בשנה, כ-14,500 מאושרות. הבקשות עוברות בדיקה, שמגיעה מלש"בית עם שם מוסד לימודים ותצהיר זה הכי קל לוודא ולאמת, לעיתים אנחנו משלימים בדיקות על מוסדות החינוך וכדומה. יש מקרים בהם התצהיר לא מדויק ואנחנו מקדמים פעולות נוספות. שאנחנו נתקלים בתצהיר לא נכון אנחנו מחייבים בשירות, מהרגע שהמועמדת קיבלה את הפטור אנחנו לא יכולים לחזור אחורה ולגייס אותה".
לגבי מיקום מתן הפטור ציין רביבו כי לעמדת צה"ל "ניתן להקל במרחק אך צריך לאפשר למועמדות להצהיר במקומות בהן הן יוכלו לקבל החלטה באופן חופשי, אנחנו מבקשים להקל על כל המועמדים במסגרת העברה החומרים הקשורים לגיוס".
ח"כ
עליזה לביא (יש עתיד): "שינוי המקום הופך לכלי משטור נגד הבנות". ח"כ
ענת ברקו (ליכוד): "צריך להקל על הצהרות הכזב האלה? שיגיעו ללשכות הגיוס להצהיר. תקלו על חיילי צה"ל לא על מי שמבקש פטור".
מוטי אלמליח - מנהל אגף תקצוב ופיקוח, הרשות לשירות לאומי אזרחי: "כל המהלך הזה נועד להקל על בנות שגרות בפריפריה ואין בית דין סמוך למקום מגוריהן. אחרי הדיון שמענו את מה שעלה פה ואת זה שיכול להיות לחץ חברתי כתוצאה מהצהרה בבית הספר, לכן אנחנו יורדים מהרעיון להצהיר במוסדות החינוך. דיברנו עם יו"ר חבר המועצות הדתיות כדי להנגיש את האפשרות. כך הבנות לא תצטרכנה לנסוע מרחקים ולבזבז ימי לימודים".
יפעת סלע, מנכ"ל אלומה: "הצעדים הללו מגיעים בעקבות העלייה במספר הבנות המתגייסות. הגענו ל-2459 בנות דתיות שמתגייסות לצה"ל לעומת 935 בשנת 2010 ומשם הגיע הבקשה לשינוי. אחרי 70 שנה החליטו להקל עליהן ולהביא את הדיינים לבתי הספר, זה קרה יותר מפעם אחת. על משרד החינוך לאסור הגעה של דיינים או שופטים לצורך כל לבתי הספר ולאסור הוצאה של הסעות מבתי הספר למוסדות שניתן בהם פטור".
יו"ר הוועדה
אבי דיכטר סיכם את הדיון: "נקיים בחודש פברואר דיון נוסף על עמדות חלוטות של המשרדים. עד ה-31 בינואר אני מבקש עמדה רשמית של משרד המשפטים - האם הסוגיה של דיין שופט הנותן פטור היא הליך שיפוטי או מנהלי, יש לזה השלכות על כל הסוגיה. ממשרד החינוך אני מבקש להעביר לוועדה מהן ההנחיות לבתי הספר בכל הקשור לכניסה של דיין או שופט לצורך קבלת הצהרת פטור. ממשרד הביטחון והמשפטים - אבקש להביא בכתב מה העמדות שלכם לגבי התקנות הקיימות, האם יש לכם עמדה או כוונה לגבי שינויים בסוגיית מתן התצהיר במסגרת הנידונה כאן".
