סכנה: פדופילים לא מקבלים טיפול

ועדת הכנסת לזכויות הילד דנה (יום ב', 25.12.17) בכשלים באכיפה כנגד פדופילים בישראל. ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), אמרה בדיון: "התחלתי לעסוק בסוגיה דרך נושא המורים המחליפים שאיש לא מפקח עליהם. בתור ילדה עברתי ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב והותקפתי, אני נחרדת לחשוב שזה יכול לקרות לילדיי ולכל ילד אחר, החוויות האלה שם והם לא נעלמות לשום מקום. המורשעים בעבירות מין אינם מחויבים בטיפול. מי שלא עבר טיפול לא שילם את חובו לחברה". ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו): "השאלה אם אנחנו כמדינה לא יכולים לחייב אותם בטיפול. המשימה שלנו היא בסביבה שהם חוזרים אליה, להגן על הילדים והאנשים. אחת כמה וכמה שהם לא עברו תהליך טיפולי". סגן גונדר אסף זגורי, מפקד יחידת צור - האמונה על הפיקוח על עברייני מין ופדופילים תחת שב"ס: "אנחנו מדברים על רצף טיפולי בבתי הסוהר, יש מחלקות ייעודיות לעברייני מין לשם כך. קרוב ל-50 אחוז מעברייני המין מטופלים בבתי הסוהר. 17 אחוז מהמפוקחים שלנו מטופלים. זריקה להורדת הדחף המיני מקבלים 40 מהם". אסתי שדה, מנהלת שירות, משרד הרווחה: "גם לאחר השחרור אין עבריין מין שמעוניין, רוצה ונמצא מתאים ולא מקבל טיפול. משרד הרווחה אחראי על פרק השיקום, ישנן אמות מידה שפועלים לפיהם. יש פריסה רחבה מאוד של מרכזים לשיקום מונע, הם מקוטלגים על-פי רמות מסוכנות, החל ממודל על רצף השיקום שכולל הוסטל 24/7, מרכז יום בשעות הבוקר, בשעות הצהריים, מודל מעקב ומתן טיפול תרופתי. בכל מסגרת כזו אפשרנו ל-20 אחוז מהמשולבים במרכזים להיות כאלה שאינם מורשעים. קשה מאוד לכפות על עברייני מין טיפול רק מתוך מקום שהוא בוחר ללכת לטיפול. יש שני מסלולים לדעתי, האחד הוא גיוס וטיפול והשני הוא בהכבדת התנאים. חשוב להבין את זה". ח"כ אורי מקלב (ש"ס) "הטיפול הזה צריך להיעשות במסגרת המאסר. לא כל מי שנמצא במאסר יכול לקבל טיפול. לא בכל אגף טיפול יכול לקבל טיפול, כך יש מי שצריכים לבחור בין אגף תורני במעשיהו לבין הטיפול". סגן גונדר זגורי: "קודם כל הבנאדם צריך לרצות טיפול אבל אתה צודק בחלק מהדברים, אנחנו מתכוונים בשנה הבאה לפתוח עוד מחלקות לעברייני מין. אבל בסוף כל מי שירצה לקבל טיפול יקבל. כמות עברייני מין בבתי הסוהר עומדת על 1,283 מתוכם 527 טופלו או מטופלים, 160 מתוכם מטופלים בארבע מחלקות של עברייני מין הפרוסות ברחבי בארץ ומקבלים טיפול ייעודי אינטנסיבי". ח"כ נחמיאס ורבין: "במקרה הטוב אנחנו מדברים על 50 אחוז ממי שכלוא, ואנחנו לא יודעים מי מתוכם פדופילים". סגן גונדר זגורי: "יחידת צור בודקת את אחוז הרצידיביזם (חזרה לפשיעה) בקרב המפוקחים, סך הכל בשנה יש לנו כ -1.6 אחוז רצידיביזם, במדינה מדווח על כ-20 אחוזים של בקרב אסירים משוחררים". אביגיל סון פלדמן, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים: "השיטה שהחוק עובד בה זה מקל וגזר, ככל שהמפוקח יותר מגויס לשיקום ורוצה להפחית את המסוכנות שלו, המערכת מסייעת לו. יש הוראות לכמה זמן הוא צריך להמשיך בטיפול. במידת הצורך מחמירים את תנאי הפיקוח שלו. התפיסה היא שהחוק נועד להשיג את ההגנה לציבור באמצעות שיקום ופיקוח, פיקוח יעיל עד רמה מסיימת ושיקום בסופו זה שמשיג את המטרה". סגן גונדר אסף זגורי, חשף את הגידול במספר עברייני המין הנתונים בפיקוח: "בשנת 2006 פיקחנו על כ-70 מפוקחים משוחררים. היום אנחנו מפקחים על 1,217. 45 אחוזים מתוכם מוגדרים כפדופילים או גרעין פדופילים. מסך המפוקחים - 75 אחוזים פגעו בקטינים אך לא כולם מוגדרים כפדופילים. 43 אחוזים מהמפוקחים הם במסוכנות גבוהה. הם יישארו אתנו 20 שנה בפיקוח. השלמנו בשנת 2014 את מכסת התקנים למפקחים אך מאז גדלנו ב-350 מפוקחים. השלמנו בשנת 2014 את מכסת התקנים אך מאז גדלנו ב-350 מפוקחים, מספרם גדל כל שנה גדלים ב-10 עד 15 אחוזים". רפ"ק ישראל לוי, קמ"ד נפגעי עבירות, משטרת ישראל, הצביע על עלייה במספר כתבי האישום נגד עברייני מין שתקפו קטינים: "ב-2015 נפתחו 2,385 תיקים, ב-2016 נפתחו 2,458 תיקים, ב-2017 נפתחו 2,653 תיקים. ב-2015 הוגשו 539 כתבי אישום, ב-2016 הוגשו 479 וב-2017 שעדיין לא הסתיימה הוגשו 496 כתבי אישום. ישנם עוד תיקים שהוגשו לפרקליטות וטרם התגבשו לכתבי אישום, ב-2017 הוגשו לדוגמה 1,172 תיקים עד כה". ח"כ שאשא ביטון: "תיקים רבים נסגרים לאחר שיש המלצה לכתב אישום, רבים אחרים לא מוגשים. חוסר עניין לציבור זה שם יפה לכך שהתהליך לא היה מספיק טוב, לא היו מספיק נתונים, התהליכים לא נעשו, אנחנו מדברים על אחוזים גבוהים". ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד: "יש שיעור גדול של סגירת תיקים, יש עלייה של פגיעה, אין עליה מקבילה בהגשת כתבי אישום. צוין בפסיקה לאחרונה כי הזאב מהסיפור של כיפה אדומה כבר לא מסתתר ביער הוא נמצא במחשב או במסך הסלולרי שלו, מעבר לזה שהפגיעה מינית במרחב לא השתנתה גם נוסף ממד נוסף. עבירות המין עדיין לא עברו התאמה למרחב הווירטואלי". ד"ר בת עמי ברוט, משרד המשפטים: "כשמקבלים את תיקי החקירה אנחנו בודקים ככל שיש מספיק ראיות אנחנו מגישים כמובן כתבי אישום, כפי שניתן לראות יש עלייה בכמות כתבי האישום שמוגשת. האחוזים הרבה יותר גבוהים מכל שאר סוגי העבירות. הרבה פחות תיקים נסגרים בתיקי פדופיליה".