שנת 2016 הייתה שנת שיא של היקף היבוא והרישום לתנועה של כלי רכב. יבוא כלי הרכב לישראל הסתכם ב-348.1 אלף יחידות (רכב נוסעים בלבד), עלייה של 51% ביחס לשנת 2015. היקף זה גבוה בכ-25% משנת שיא קודמת, שנת 2014. רישומי הרכב לתנועה הגיעו ל-277.3 אלף כלי רכב. הפער הגבוה בין היבוא לבין הרישום, נובע מיבוא מוגבר של כלי רכב בחודש דצמבר 2016, לפני עידכון נוסחת המיסוי הירוק, שחל ב-1 בינואר 2017. כך עולה מהסקירה השנתית של מגמות והתפתחויות בענף הרכב שמפרסמת (יום ג', 26.12.17) רשות המיסים.
מהסקירה עולה כי סך כל מסי היבוא, כולל מיסים על חלקי חילוף, בשנת 2016, הסתכמו ב-13.6 מיליארדי ש"ח - עלייה ריאלית של 48%, אל מול שנה קודמת ושיא כל הזמנים במונחים ריאליים.
הודות לרפורמה שהציבה תמריצים כלכליים להתקנת מערכות בטיחות, גם בשנת 2016 נמשכה מגמת עליה ברמת האבזור הבטיחותי של כלי הרכב המיובאים לישראל. שיעור החדירה של מערכות מסוימות, כגון מערכת לניטור מרחק מהרכב לפנים ובקרת סטייה מנתיב לשיעור של למעלה מ-50%, ומערכת לזיהוי הולכי רגל הותקנה ב-45% מכלי הרכב שיובאו בשנת 2016. הצלחה כה משמעותית בחדירת המערכות, אפשרה ל
משרד התחבורה ללכת צעד קדימה ולחייב החל משנת 2018 מערכות ניטור מרחק מלפנים והתרעה מפני סטייה מנתיב בכל רכב חדש שיירשם לתנועה. כמו-כן, הודות למגמה הגוברת של התקנת מערכות בטיחות בפס היצור גם ברכב עממי, הוחלט לתת משקל רב יותר למערכות אקטיביות מקוריות מהיצרן, ולאפשר מתן ניקוד בטיחותי רק למערכות מקוריות, החל משנת 2020.
בשנת 2017, נכנס לתוקף עידכון בנוסחה לחישוב הציון הירוק בכלי רכב. העידכון הקרוב יבוצע בינואר 2019, ואילו בשנת 2018, תיושם תוכנית מעבר לשיטה החדשה של מדידת פליטות מזהמים (WLTP). השיטה החדשה קרובה יותר לנהיגה בתנאיי אמת ולכן תאפשר הענקת תמריצים בצורה מדויקת יותר לכלי הרכב המיובאים.
במהלך השנים שעברו מאז כניסת הרפורמה, ירדה פליטת הפחמן הדו-חמצני מרכב נוסעים ממוצע ב-23%; כמו-כן, חלה ירידה משמעותית בפליטת הפחמימנים - 29%, פליטת החלקיקים הנשימים ירדה ב-25% ופליטת תחמוצות החנקן - ב-45%. ירידה בשיעור 16% הושגה בפליטת הפחמן החד-חמצני.
עליה ביבוא של כלי רכב היברדיים בשנת 2016 חלה עלייה מסוימת ביבוא של כלי רכב היברידיים ורכב פלאג-אין, אך פריצת דרך אמיתית התרחשה בשנת 2017, בה למעלה מ-10% מכלי הרכב המיובאים, הינם כלי רכב בעלי טכנולוגיות הנעה מתקדמות. בתחום הרכב ההיברידי, במיוחד היברידי נטען (פלאג-אין), ישנו זינוק בהיקפי היבוא, בין היתר, באמצעות יבוא אישי.
היחלשות נוספת במשקל הרכישות של ציי רכב ובכלל זה חברות ליסינג, נרשמה בשנת 2016 במקביל להתחזקות בכוחו של הצרכן הפרטי. בדומה לשנים קודמות, המשיך להתפתח ה"ליסינג פרטי" שהוא במהותו ליסינג מימוני למגזר הפרטי והעסקי, וכן מכירת רכב חדש דרך חברות ליסינג.
ירידה ריאלית במחירי הרכב החדשים והמשומשים מחירי הרכב בהשוואה לאורך זמן למדד המחירים לצרכן, רושמים ירידה ריאלית, הן של הרכב החדש והן של המשומש. בשנת 2016, רמת המחירים של רכב חדש שמרה על יציבות, ואילו מחירי רכב משומש, המשיכו להישחק משמעותית ביחס לרכב חדש.
מייבאים יותר כלי רכב דו-גלגליים גדולים בחודש אוגוסט 2015 שונתה שיטת המיסוי על כלי רכב דו-גלגליים/ כתוצאה מהרפורמה, עלה היקף היבוא של כלים דו-גלגליים מכ-14 אלף כלים לשנה לכדי קרוב ל-20 אלף כלי רכב. מדובר, למעשה, בחזרה להיקפי היבוא הגבוהים שהיו בשנים 2007-2009 (אז היה מדובר בהפחתה מדורגת של שיעורי מס קניה על אופנועים, מ-95% ל-72%.
יצוין כי בעקבות הרפורמה חל שינוי לא רק בכמות היבוא אלא גם בהרכבו - עלה משמעותית משקלם של כלי רכב דו-גלגליים גדולים יחסית, בעלי נפח מנוע 250 סמ"ק ומעלה.
שיקולי צבע בשנת 2016, באופן מסורתי למדי, שלטו כלי רכב בצבעי לבן-אפור-שחור, שיחד היוו למעלה מ-84% מכלל רכבי הנוסעים שנרשמו לתנועה. בשנת 2015 עמד שיעור זה על 81%. 42% מכלי הרכב היו לבנים, 30% היו אפורים/כסופים, ו-12.5% היו בצבע שחור. רק כ-16% מכלל המכוניות שנרשמו היו בצבעים ססגוניים יותר, לעומת 19% ב-2015 ו-21% בשנת 2014. הצבעים המובילים היו צבע כחול/תכלת (5.6%) ואחריו אדום (3.1%).
צרכנים פרטיים הפגינו נטייה גבוהה במקצת לססגוניות, אצלם צבעי שחור-לבן-אפור היוו "רק" 81%, ואילו בקרב ציי רכב עמד שיעור זה על 88% (במיוחד נראו הבדלים ברכישת כלי רכב בצבע אפור - 35.1% אצל תאגידים, 26.7% אצל צרכנים פרטיים). בהתאם, צבעי הקשת נראו בכלי רכב שנרכשו בידי אנשים פרטיים ב-19% מהמקרים, ואילו בקרב התאגידים עמד שיעורם על 12% בלבד.