בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי על-ידי עו"ד מיכאל דבורין ממשרד בם, דבורין, כהן ושות', נטען כי צמד עורכי דין מתל אביב, ניצל את תמימותם של הורים שביקשו לרכוש לבתם דירה להשקעה בתל אביב. לפי כתב התביעה, ה"דירה", לא הייתה אלא מחסן, וחלק מהכסף ששילמו ההורים נעלם מחשבון הנאמנות.
"מחיר מציאה לנכס בת"א לפי כתב התביעה, האם, התובעת, עבדה כמנהלת סניף בנק והכירה במסגרת עבודתה את עו"ד עופר אלמוג. מספר חודשים לפני פרישתה, סיפרה לעו"ד אלמוג כי ברצונה לרכוש נכס להשקעה, וביקשה שאם ישמע על נכס כזה שיכול להתאים, שיגיד לה. בראשית חודש אוקטובר 2016 פנה עו"ד אלמוג לאם, הודיע לה כי מצא נכס שיכול להתאים לבקשותיה והציע לה לבוא ולהתרשם. הוא מסר לה כי מדובר בדירת מרתף מושכרת בשטח של כ-40 מ"ר ברחוב פרישמן בת"א. ציין שהמחיר המבוקש הוא 1.64 מיליון שקלים, ומדובר ב"מחיר מציאה לנכסים מסוג זה בת"א, קל וחומר במיקום המרכזי בו מצויה הדירה". עוד סיפר עו"ד אלמוג כי בעבר נרכשה הדירה מכונס נכסים ובשל כך הדירה היא במצב כמות שהיא (AS IS) - מה שהתובעים רואים זה בדיוק מה שמאושר בה ואין בדירה כל חריגות בנייה.
האם שאלה את אלמוג האם היא יכולה לתת בו אמון מלא בעסקה, והאם הוא יכול לייצג את התובעים - לטפל בעבורם בכל העסקה מתחילתה ועד סופה ולערוך עבורם את כל הבדיקות המקדימות. הוא השיב לה כי אין כל בעיה ושאם התובעים יחליטו שהם מעוניינים לרכוש את הנכס, הוא ושותפו עו"ד אסף שרעף ידאגו לטפל בכל הדרוש טיפול בצורה הטובה והמקצועית הטובה ביותר.
"בדקו בעירייה" לאחר מספר ימים ניגשו ההורים לראות את הנכס על-מנת להתרשם. עו"ד שרעף הציג לתובעים את הדירה ואילו עו"ד אלמוג שהגיע עמו, המתין ברכבו כי לא מצא חנייה פנויה באזור. בעת שהוצגה הדירה, הייתה מושכרת תמורת דמי שכירות חודשיים בסך של 4,500 ש"ח. עוה"ד אלמוג ושרעף מסרו שלדיירת חוזה שכירות שאמור להסתיים בעוד מספר חודשים, אך לא תהיה בעיה להאריכו ודמי השכירות יועברו לאחר מסירת החזקה להורים ולבתם, שביקשו לקנות את הדירה כדירה להשקעה ולא להתגורר בה.
במהלך הביקור שאל האב את שרעף מה גודלה של הדירה במ"ר. הלה השיב כי גודל הדירה הוא כ-40 מ"ר וכך גם נראה היה בעין. כמו-כן ציין כי מאחר שהדירה נרכשה מכונס נכסים, הדירה מאושרת כפי שהיא וכי הרכישה עצמה מכונס הנכסים היא ההוכחה הטובה ביותר לכך. עו"ד שרעף הראה לתובעים את המחסן שנמצא מתחת למדרגות היורדות לדירה, ציין שהוא שייך גם כן לדירה המוצעת ואף ציין כי ישנו עוד מחסן.
לאחר שסיימו את הביקור בנכס יצאו כולם לרחוב פרישמן. אלמוג אמר בשיחה שהתפתחה, כי הוא מכיר היטב את בעלת הדירה וכי הוא מטפל לה בכל העניין. הוא הוסיף כי המוכרת עוברת תהליך גירושין מכוער, כי בעלה לקח לה את הכל והיא אמורה לשלם היטל השבחה בגין הנכס המדובר ואין לה את הכסף הדרוש לכך. לכן, ציין אלמוג, היא מוכרחה למכור את הדירה, ומכאן המחיר האטרקטיבי של הדירה הנובע מהלחץ בו מצויה המוכרת להיפטר מהדירה. עורכי הדין שרעף ואלמוג הדגישו מספר פעמים את הצורך לשלם בדחיפות היטל השבחה העומד על כ-50 אלף שקלים בגין הדירה, אך הבהירו שמדובר בדבר טוב, שכן המשמעות היא שהדירה כפי שהיא, מאושרת עם תשלום ההיטל וזאת לאחר בדיקה שנערכה בנכס מטעם העירייה.
"גם אנחנו צריכים להרוויח משהו" ההורים התלבטו האם לרכוש את הדירה וזאת מכיוון שמסביב לדירה היו מונחים חפצים ישנים ומוזנחים אשר ככל הנראה נאגרו זמן רב. דבר שהיווה מפגע וגרם למראה מוזנח מאוד. התובעים שאלו את הנתבעים לפשר העניין ואלה השיבו כי פולש בבניין מתגורר שנים רבות בחדר האשפה, והוא זה שאוגר דברים בבניין. עם זאת ציינו כי מעבר לכך הפולש אינו מפריע והם פועלים על-מנת לפנותו מהבניין, וכבר מיד לאחר החתימה על חוזה הרכישה, הם יפנו לעיריית ת"א על-מנת שהעירייה תפנה את מה שנאגר כפי שעשו זאת בעבר ולתובעים יהיה שקט לשנה.
לאחר לבטים מסוימים ובשים לב למחיר האטרקטיבי של הדירה הודיעו ההורים כי הם מוכנים לרכוש את הדירה, ובלבד שאלה יטפלו בכל העניינים יוודאו שהדירה ללא חריגות ושהעסקה תקינה. על כך השיב אלמוג כי מדובר בעסקה מצוינת וכי הוא ידאג לכך שהעסקה תעבור חלק ועל הצד הטוב ביותר ושאין לתובעים מה לדאוג אלא רק ליהנות מכספי השכירות שיגיעו.
בין הצדדים סוכם שתתואם פגישה לחתימה על חוזה המכר אשר אותו ינסח צמד עורכי הדין של שני הצדדים. לאחר מספר ימים צלצל שרעף לאם והודיע לה כי סך המחיר לרכישת הדירה, לא יהיה 1.64 מיליון שקלים כפי שהוצג בתחילה אלא 1.69 שקלים. הוא הסביר כי התשלום הנוסף יהיה עבור עורכי הדין ויכלול בעצם את שכר טירחתם כמו גם בונוס, ובלשונו של שרעף "הרי גם אנחנו צריכים להרוויח משהו מהעסקה הזו. נכון"?
חרף העלייה במחיר הדירה אשר הרגיזה את התובעים במעט, החליטו התובעים בכל זאת ללכת על העסקה שכן גם התוספת בהוצאות לא שינתה את העובדה שמדובר במחיר טוב לדירה של 40 מ"ר במרכז ת"א. הצדדים קבעו להיפגש לשם חתימה על ההסכם במשרדם של עורכי הדין. למעמד חתימת העסקה הגיעה גם בתם של התובעים, אשר ידעה כמובן על העסקה ועל כוונת הוריה לקנות לה דירה להשקעה. מכיוון שהיא חוזרת בתשובה חרדית, לא עסקה כלל בפרטי ההסכם, ישבה לאורך כל המו"מ בחדר נפרד וקראה בדברי תורה וחיכתה שהוריה יתנו לה אור ירוק לחתום על הסכם המכר.
במהלך הפגישה, שאלו ההורים, בין השאר, האם אין בעיה כלל בכך שעורכי הדין מייצגים את שני הצדדים בעסקה, ועל כך נענו: להפך מדובר בעסקה פשוטה, אשר עורכי הדין אלמוג ושרעף מכירים כל פרט בה כמו גם את הנפשות הפועלות משני הצדדים, כי הם ביצעו את העסקה הקודמת לרכישת הנכס של בעלת הדירה מידי כונס הנכסים ומכירים את התהליך על בוריו. לאחר שנענו שאלותיהם והופגו כל החששות, נפנו התובעים לחתום על ההסכם. בעלת הדירה לא נכחה במעמד החתימה ועורכי הדין הסבירו כי לאחר שהעסקה תיחתם הם יסעו אליה ויחתימו אותה.
בשלב הזה, רגע לפני חתימת החוזה, פנה אלמוג לתובעים וביקש את רשותם שבמקום שיירשם בעסקה סך של 1.69 מיליון שקלים, יירשם סך של 1.2 מיליון שקלים בלבד. הוא הסביר לתובעים כי לא משתלם לו לבצע את העסקה במחיר המלא, וכי זה מה שמתאים לו לרישומים. לשאלת האם, השיב כי לא ייגרם לתובעים כל סיכון או נזק כתוצאה מכך מכיוון שממילא לתובעים לא אמור להיות מס כתוצאה מהעסקה הנ"ל בין במחיר המקורי ובין במחיר המופחת.
עם תחילת החתימות על ההסכם, נוכחו התובעים לדעת כי לא מוצמד לטיוטת ההסכם נסח טאבו כמקובל. לשאלת התובעים היכן הנסח, נאמר על-ידי עוה"ד שרעף ואלמוג כי הנכס נמצא בשלבי רישום לטובת המוכרת שבאותה עת הייתה רק בעלת הערת אזהרה, ולכן ממילא נסח לא יעזור, מה גם שלא ניתן להוציא נסח מעודכן בעת רישום בטאבו ובכל מקרה עד לרישום הערת אזהרה לטובת הבת, כל הכספים מובטחים בנאמנות.
"תרמית מתוכמת" בחודש מרס השנה צלצל אלמוג לאם והודיע לה כי השוכרת עזבה במפתיע את הדירה שבועיים קודם לכן, וזאת מכיוון שהפולש ניתק לה את החשמל לדירה. משכך דרש עורך הדין כי התובעים ישיבו את כספי השכירות שהעביר להם, וזאת מכיוון שלטענתו, לא ידע שהשוכרת עזבה בעת שהעביר "בטעות" את הכספים מהחשבון. התובעים ניסו להבין מדוע עו"ד אלמוג לא טרח ליידע אותם על עזיבת השוכרת בזמן אמת, שכן אולי יכלו הם בעצמם לדבר עם הפולש ולפתור מולו את הבעיה והלה השיב כי לא רצה להטריד אותם "בסוגיה שולית" זו.
עם התגברות התמיהות והפניות, חדל אלמוג להשיב כלל לפניות התובעים ומאותו רגע התנהל מולם עו"ד שרעף בלבד. התובעים שגילו יותר ויותר פרטים על מצבה האמיתי של הדירה, נדהמו מתפקוד עורכי הדין ומחוסר השקיפות שלהם כלפי לקוחותיהם. התברר שאותו פולש, הוא בכלל דייר מוגן. לדירה אין מונה מים, אין לה היתר אכלוס ובכלל, אין מדובר בדירה, אלא במחסן.
התובעים ההמומים פנו לעו"ד מיכאל דבורין ששוחח בטלפון עם עו"ד אלמוג. בשיחה התברר כי בחשבון הנאמנות כלל וכלל לא מצויים כל הכספים האמורים להיות בו בהתאם להוראות הסכם המכר, אלא רק 600 אלף שקלים כשיתרת הכספים הוצאה מהחשבון והועברה ליעד לא ידוע.
"עינינו הרואות כי עסקינן בתרמית מחוכמת אשר אותה רקחו שני עורכי דין בשיתוף עם מוכרת הנכס", נטען בכתב התביעה. "מטרת התרמית הייתה לנצל את ידיעת הנתבעים כי דירה אמתית באזור בו נמצא הנכס שווה כספים ניכרים וניתן במרמה ובכחש לתפוס פראייר, להסתיר ממנו את האמת ולמכור לו את הנכס, ואילו מחסן עם חריגות בנייה שווה הרבה פחות כשאת הפער או את רובו של הפער, לוקחים צמד עורכי הדין לכיסם ממש ו/או מתחלקים עם שותפתם לקנוניה המוכרת. המזימה הייתה כל כך מתוחכמת עד שהנתבעים הקפידו בכל הפרטים הקטנים של הסתרת האמת, לרבות אי-ציון הסכום הנכון של העסקה, הסתרת נסח טאבו גימוד חלקו של הדייר המוגן, הסתרת סוגיית החשמל והמים ועוד ועוד".
התובעים מבקשים כי בית המשפט יפסוק שעסקת המכר בטלה עקב הפרתה היסודית על-ידי הנתבעים, ולחייבם בהשבת מלוא הכספים ששולמו יחד ולחוד בתוספת הוצאות.
כתב הגנה עדיין לא הוגש.
