בית המשפט העליון קבע (יום ד', 27.12.17) כי ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו יתחיל לשלם מס על מימון הוצאות מעונו הפרטי, זאת החל ב-1 בינואר 2018.
בכך אישר העליון, ונתן תוקף של פסק דין, לעמדת המדינה, לפיה מימון חלק מהוצאות המעון הפרטי של ראש הממשלה מהווה הטבה החייבת במס.
ההחלטה ניתנה במסגרת עתירה שהוגשה על-ידי עו"ד
שחר בן-מאיר נגד הפטור ממס שניתן לראש הממשלה בנימין נתניהו עבור טובות הנאה שהוא מקבל מהמדינה כמעסיקתו במעונו הפרטי בקיסריה. המדינה ביקשה תחילה למחוק את העתירה עד לקבלת מסקנות צוות בינמשרדי שבכוונתה להקים לבחינת הנושא, ואולם בית המשפט קבע כי העתירה תידון.
בשבוע שעבר הודיעה המדינה לבג"ץ כי הצוות הבינמשרדי שבחן את הנושא הגיע למסקנה כי אכן, כפי שנטען בעתירה, חלק מהוצאות המעון הפרטי של נתניהו הממומנות על-ידי המדינה מהוות הטבה שנתניהו מקבל ממעסיקתו - המדינה, ועל כן יש לחייבו במס בגינה.
הוצאות מעון ראש הממשלה נמצאות על סדר היום הציבורי מזה תקופה. בין היתר, הדיונים בחיוב המס שיוטל או לא יוטל על נתניהו בגין הוצאות מעונו הפרטי, התקיימו בשנה האחרונה על-רקע הפרסומים לפיהם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר
אביחי מנדלבליט, יודיע בקרוב על הגשת כתב אישום נגד רעיית ראש הממשלה
שרה נתניהו ב"פרשת המעונות", שבמרכזו עומד החשד כי נתניהו וגורמים במשרד ראש הממשלה גלגלו הוצאות פרטיות אל כיסו של הציבור.
בלב העתירה, שהוגשה בנובמבר אשתקד, עמדה השאלה מדוע ראש הממשלה לא משלם מיסים עבור טובות הנאה שהוא מקבל מהמדינה כמעסיקתו, אשר אינן נחשבות להוצאות שהוצאו במסגרת מילוי תפקידו; בין היתר מדובר בכספים ששולמו להחזקת מעונו הפרטי, בהן עבודות איטום, צביעה וסיוד וכן הוצאות כלכלה בהיקף של כ-1,500 שקל מדי חודש.
העתירה הוגשה לבג"ץ נגד ראש הממשלה נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה, חשב משרד ראש הממשלה ורשות המיסים, על-ידי עורכי הדין שחר בן-מאיר ו
יצחק אבירם - ובמסגרתה התבקש בית המשפט להוציא צו מוחלט שיורה לחשב משרד ראש הממשלה לנכות מס ממשכורתו של נתניהו בגין הוצאות פרטיות, וכן יורה לרשות המיסים לגבות מס מנתניהו בגין טובות ההנאה שהן מימון "הוצאות פרטיות" במעון הפרטי.
"אם העותר משלם מס, ואם שאר אזרחי המדינה משלמים מס - מדוע זה ייפקד מקומו של העומד בראש הרשות המבצעת, איש הציבור בעל התפקיד והדרגה הרמים ביותר מכלל משלמי המס?", נשאל בעתירה.
הפטור הניתן ממס, נטען, פוגע בעיקרון השוויון. "היכול להיות כי הנושא במשרה הביצועית הגבוהה ביותר במדינה יזכה להטבות מפליגות שאף אחד אחר לא זוכה להן ושאינן קיימות בדין? דווקא למול 'רמי-המעלה' ערך השוויון צריך לבוא לידי ביטוי באופן דווקני", כתבו.
צריך לאפשר לנתניהו "תפקוד רציף" המדינה התנגדה תחילה לחיובו של נתניהו במס. בתגובה הראשונית והקצרה שהגישה לעתירה, דחתה המדינה באופן כללי את הטענות המועלות בה, וטענה כי מימון ההוצאות במעונו הפרטי של ראש הממשלה נתניהו הן בגדר טובות הנאה הנדרשות לו לשם ביצוע תפקידו.
בתגובה נכתב כי "הנורמה שנקבעה על-ידי הרשות המחוקקת, לפיה המדינה תשתתף בהוצאות מעונו הפרטי של ראש הממשלה מחוץ לירושלים, משקפת תפיסה על-פיה יש לאפשר לראש הממשלה תפקוד רציף בכל שעות היממה ועל פני כל ימות השנה, וזאת כמתבקש מאופיו המיוחד של התפקיד הבכיר ביותר בממשלת ישראל. כיוון שבהתאם לנוהל השתתפות ההוצאות הממומנות על-ידי המדינה עבור המעון הפרטי הן רק כאלה הכרוכות בשימוש לצורכי התפקיד, העמדה הייתה כי טובת ההנאה הצומחת לו ממימון זה אינה חייבת במס" .
ואולם בכל מקרה, נטען בתגובת המדינה, אין צורך להכריע בשלב זה בשאלה שמעלה העתירה, כיוון שהוקם צוות חדש לבחינת הנושא, המייתר בשלב זה את הדיון בבג"ץ.
בן-מאיר ואבירם חלקו על מסקנה זו של המדינה. בתשובה להצהרת המדינה, עורכי הדין מסרו לבית המשפט כי אין כל מקום להקים צוות לבחינת שאלת המיסוי שבמחלוקת. ראשית, היות שהכוונה לעשות זאת פוגעת, שוב, בעיקרון השוויון.
"האם דמו של ראש הרשות המבצעת סמוק יותר משל כל אזרח? וכי מדוע זה ולשם מה על דיון בשאלת המיסוי של ראש הממשלה צריכה או אמורה המדינה להקים צוות שלם, ממשרדי ממשלה שונים שיבחן את שאלת המס הנכבדה?", כתבו לבג"ץ.
מעבר לפגיעה שבעיקרון השוויון, העותרים טענו עוד כי המדינה מתחמקת ממתן תשובה לשאלה המהותית בנוגע למיסוי טובות ההנאה של נתניהו, ואינה מספקת תשובה לשאלה זו מזה כשנה, מאז שפנו אליה בעניין.
בית המשפט קיבל את עמדת העותרים ושם סוף ל"סחבת" הנטענת, תוך שהוא קובע כי התיק יתברר בפניו, ללא קשר לעבודת הצוות הבינמשרדי.
בשבוע שעבר, כאמור, הודיעה המדינה לבג"ץ כי עמדת הצוות הבינמשרדי תומכת בטענות העותרים, לפיהן על נתניהו לשלם מס.
וכך, החל משבוע הבא, יצטרך נתניהו לפתוח את ארנקו ולשלם לרשות המיסים מס על חלק מהוצאות מעונו הפרטי.
נוכח השינוי בעמדת המדינה המקורית והתמשכות ההליכים בבית המשפט, חייב בית המשפט העליון את המדינה לשלם לעותר הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.
"פרשת המעונות": גלגול הוצאות לקופת המדינה כאמור, ההוצאות במעונו הפרטי של נתניהו מעסיקות את המדינה מזה זמן, גם בזירה האזרחית וגם בזירה הפלילית. בזירה הפלילית, כאמור, חשודה רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו ב"פרשת המעונות" ב-4 עבירות שונות, שעלותן הכוללת לקופת המדינה מוערכת במאות אלפי שקלים. הראשונה היא העסקת חשמלאי באופן פרטי תוך גלגול ההוצאות לקופת המדינה; השנייה היא העסקת עובדת עבור מעון ראש הממשלה, כשבפועל היא טיפלה באביה המנוח של הגברת נתניהו; השלישית היא רכישת ריהוט גן עבור מעון ראש הממשלה הרשמי והעברתו למעון הפרטי של משפחת נתניהו בקיסריה; והרביעית עוסקת בניפוח הוצאות ארוחות בבית ראש הממשלה.
העתירה שהוגשה בעניין המיסוי התבססה, בין היתר, על קביעותיו של
מבקר המדינה בדוח שפרסם בפברואר 2015 בנוגע ל"הוצאות מעונות ראש הממשלה", במסגרתו תיאר בלשון דיפלומטית בזבוז כספי ציבור בוטה ומתמשך שנעשה במעונות ראש הממשלה.
בהמשך, לאחר פרסום דוח מבקר המדינה, פורסמו פרוטוקולים של "ועדת השלושה", שהוקמה במשרד ראש הממשלה והוסמכה לקבל החלטות בקשר למימון הוצאות פרטיות במעון הפרטי של ראש הממשלה.
מהפרוטוקולים של "ועדת השלושה" עלה כי המעון הפרטי של נתניהו "זוכה" להיות מבחינת אחזקתו רכושה של מדינת ישראל - אך זאת, נטען, רק מבחינת צד ההוצאות, שכן בצד "ההכנסות" מי שנהנה מהמעון ומהשווי שלו הוא נתניהו.
עוד עלה מהפרוטוקולים כי מדינת ישראל נוהגת לשלם באופן תדיר על הוצאות רבות במעונו הפרטי של נתניהו, ובהם האיטום במעון הפרטי; הצביעה והסיוד במעון הפרטי; כלכלה במעון הפרטי בסך 1,500 שקל מדי כל חודש; הוצאות המים במעון הפרטי, לרבות היטלי מים; תיקון תריסים ומערכת שאיבה מרכזית במעון הפרטי (לגבי מערכת השאיבה ככל הנראה מדובר ב-25% מהעלות); 25% מעלות הביטוח של מכשירי החשמל במעון הפרטי; 25% מעלות תיקון מערכת מיזוג אוויר; דמי ההשתתפות העצמית של הפוליסה לביטוח נזילות במעון הפרטי ותיקונים עבור נזילות.
