איסור פרסום - יוצא דופן

שופט בית המשפט העליון, ג'ורג' קרא, שב וקובע (27.12.17) שעקרון היסוד הוא פומביות הדיון וכי רק בנסיבות יוצאות דופן ניתן לחרוג ממנו. קרא אומר: "הכלל בדבר פומביות הדיון הוא כלל יסוד המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה וקבוע גם בסעיף 68 (א) לחוק בתי המשפט. כפועל יוצא מכך, החריגים לכלל, כפי שנקבעו בחוק בתי המשפט, זכו לפרשנות מצמצמת. כך, נדרש חשוד בפלילים להצביע על נזק חמור, החורג מהרגיל, שייגרם לו בשל הפרסום וכי מן ראוי להעדיף את עניינו שלו על פני העניין הציבורי שבפרסום. "כך נקבע, כי הפגיעה בפרטיות הנובעת מפרסום ההליך הפלילי אינה בגדר 'פגיעה חמורה' בפרטיות בגינה ייאסר, וזאת גם בעבירות מין, שגם אז נדרש המבקש להצביע כי פרסום שמו יביא לפגיעה חמורה בפרטיותו במידה "העולה על פגיעה 'רגילה' שנגרמת לכל נאשם שעבר עבירות דומות מעצם פרסום שמו". קרא דחה את ערעורו של משה זורנו, המבוקש בארה"ב באשמת אונס קטינה, על ההחלטה להתיר לפרסם את שמו. בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט אלי אברבנאל) קבע שייאסר לפרסם רק פרטים הנוגעים לבריאותו הנפשית והגופנית של זורנו. הלה טען בערעורו, כי איסור הפרסום דרוש כדי למנוע החמרה במצב בריאותו שתיגרם בשל הפרסום. בהחלטתו אומר קרא, כי זורנו לא הגיש חוות דעת התומכת בטענתו, "ולא ניתן להתייחס לטענה כמבססת נזק החורג מן הרגיל שכן הדעת נותנת כי אדם המצוי במקומו של המערער יגיב בצורה קשה". עוד הוא אומר, כי זורנו לא טען שהוא עלול להתאבד ולכן אין מקום לשקול איסור פרסום בעילה של "הגנה על בטחונו של אדם". את זורנו ייצג עו"ד ניק קאופמן, ואת המדינה - עו"ד מתן עקיבא.