הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת קיימה (יום ב', 1.1.18) דיון על ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים בעקבות דוח הביקורת המיוחד של
מבקר המדינה בנושא. חלקו השני של הדיון התקיים בפורום חסוי ומצומצם בוועדת המשנה לענייני ביטחון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה.
תא"ל במיל יוסי ביינהורן מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון חשיבות הדוח היא בהצפת הנושא ובהנעת תהליכים כפי שאנחנו רואים שאכן נעשה.
ביינהורן פירט מספר אירועי בטיחות שאירעו על יד שימוש ברחפנים; 13.12.17 נתב"ג נסגר לרבע שעה בשל חדירת רחפן לשטח האווירי, 17.10 בקנדה רחפן פגע במטוס עליו 8 נוסעים שלבסוף הצליח לנחות בשלום, מאי 17 רחפן נכנס לקו הנחיתה בשדה דוב וסיכן מטוס, בינואר 2016 מסוק עבר חמישים מטר מרחפן בקו החוף בהרצליה. בשנת 2014 נרשם אירוע בטיחות אחד בלבד, בשנת 2016 נרשמו 24 אירועים וטרם נמצאים בידינו הנתונים על שנת 2017.
הדוח קובע כי לא הוחלט מיהו הגורם האחראי להגנה מרחפנים בתוך המדינה, המשטרה או הצבא ובפועל יש ריק; במישור הביטחוני צה"ל וחיל-האוויר אינם ערוכים למענה שלם לאיום הרחפנים; ולא קיימת הסדרה פורמלית לרישיון ורישום.
צוות משימה לאומי לטיפול בהקמת ופיתוח מענים אל״מ אסף מלר, ראש מנהלת מגן בחה"א: "אנחנו עוסקים בנושא של רחפנים, ספציפית בחה"א ומנהלת מגן, מתחיל 2016. לא חיכינו להחלטת הממשלה. התיאום עם הגופים השונים כבר קורה - לרבות עם המשטרה, השב"כ, וגופים אחרים של משרד הביטחון - מתוך הבנה משותפת שזו הדרך להתמודד. יש להבחין בין שתי שאלות: יש את השאלה כיצד מפתחים יכולות ומענים בשיתוף עם הגורמים הנוספים, ויש נדבך שלם ונפרד שעוסק בשאלה כיצד מפעילים: מי רשאי להפעיל מה? איזה תאום ניתן או לא ניתן לעשות? יש לשאלות הללו השלכות רוחב חשובות שאוכל לפרט עליהן בפורום מצומצם יותר.
"הקמנו היום צוות משימה לאומי לטיפול בהקמת ופיתוח מענים. הצוות מובל על-ידי חיל האויר, וכולל את אגפי מבצעים וטכני, את מפא"ת, ומתואם עם כלל הגופים הרלוונטים, לרבות משטרה שב"כ. עד היום עשו את העבודה הזו אנשים בנוסף לתפקידיהם הרגילים. כעת מדובר על צוות ייעודי. מדובר בהקצאת כ"א משמעותי במגבלות המשאבים המוכרות לכולנו. הוקצה לזה תקציב ממערכת הביטחון, והטיפול במענים עלה על הפסים. בנוסף, קיבלנו חצי שנה לגיבוש נהלי עבודה, ובתום אותם שישה חודשים נצטרך להציג אותם."
משטרת ישראל מתחילה להסתכל לשמיים המשנה לראש המל״ל איתן בן דוד: ״הדבר הראשון שהסדרנו הוא תחום ההגדרות. יצרנו שפה משותפת בין כל הגופים. שנית, ביצענו חלוקת סמכויות ברורה: צה"ל אחראי על גבולות המדינה והשטחים שבאחריותו, והמשטרה על השטחים שהיא אחראית עליהם מתוקף החוק. זו פעם ראשונה שהמשטרה קיבלה אחריות על איום הרחפנים, וזה לא דבר של מה בכך. רת"א איננה עוסקת בהיבטים ביטחוניים של הגנת השמיים, אלא על ההיבטים הבטיחותיים בלבד. הנחינו את הגורמים לגבש נוהלי עבודה ביניהם - מאחר שברור שגבולות הגזרה אינם תמיד ברורים. ככלל, ככל שהדבר נוגע להסדרה מדינתית של התחום בהיבטי האיום של התופעה - ישראל היא חלוצה בתחום זה."
רפ"ק עו״ד אמיר ליפשיץ, היועץ המשפטי לאגף התכנון במשטרת ישראל: ריכזתי את הטיפול בנושא על-רקע החלטת ממשלה שהייתה המניע לתהליך. אני מבקש להפריד בין שני דברים, ולחזק את חברי מהצבא: יש להפריד בין האחריות לביצוע בפועל. בכל הנוגע לאחריות, אכן, עד לאחרונה זו הייתה סוגיה במחלוקת. משטרת ישראל לא עסקה בטווח האווירי ולא והסתכלה לשמים - לא גילוי, לא מענה, ולא איומים, לא כלום. בערך לפני שנתיים התחלנו 'להיכנס לחוויה'. כרגע סוגיית האחריות כבר הוכרעה וזה צריך להיות מוסדר, משטרת ישראל מתחילה להסתכל לשמיים".
