הוועדה לזכויות הילד קיימה (יום ב', 1.1.18) דיון בנושא 'ילדי ישראל בעידן טכנולוגי מתקדם על-רקע יוזמות החקיקה בצרפת: הגבלת גיל ההרשמה לרשתות החברתיות ואיסור הכנסת טלפונים ניידים לבתי הספר'.
יושב-ראש הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון: "במסגרת הדיון נעסוק בשני נדבכים שהציפו יוזמות החקיקה באירופה, זו הזדמנות נוספת להעלות על סדר היום את השימוש בנייד בידי ילדים בבתי הספר. יש את עניין התכנים הבעייתיים, הקרינה, האינטראקציה החברתית שנפגעת, הבריונות ברשת ועוד. ככל שהעמקתי ברור לי שמהטלפונים הניידים אנחנו לא יכולים לברוח, הם כאן כדי להישאר, השאלה איך מתמודדים עימם בצורה הטובה ביותר. הטלפון גם הפך כלי למידה בתוך בי"ס והשאלה האם יש חלופה ראויה לכך. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת כך עולות יותר שאלות, לכן זימנתי את הדיון הזה, כדי שנחשוב איפה מדינת ישראל בתוך היוזמות הגלובליות גם לעניין בתי הספר וכן לעניין הגבלת גילאי ההרשמה לרשתות החברתיות, האם החקיקה בצרפת אכן אפקטיבית, האם הרשתות יכולות לשלוט במי שנכנס אליהן והאם זה הערוץ בו אנחנו צריכים לפעול כדי להגן על ילדינו".
עופר רימון, מנהל מינהל טכנולוגיה, משרד החינוך: "אנחנו צריכים למצוא את דרך המלך שמצד אחד מאפשרת שימוש פדגוגי בסמארטפון ומצד שני שלא יהיו להפקר, לא מבחינת קרינה, לא מבחינה חברתית, התמכרויות וכל מה שמסביב. לכן צריך למצוא את האיזון. חוזר המנכ"ל שלנו לא מאפשר שימוש בנייד בכיתות נכון להיום. השימוש בשיעור אסור אבל המציאות בשטח שבתי ספר משתמשים בזה, לכן הכיוון שאנחנו רוצים ללכת אליו בשנה הקרובה, יחד עם וועדה שהקמנו לנושא, הוא להתיר את השימוש בפלאפונים לצרכים לימודיים אבל עם סייגים. לגדר את זה".
"לא נאפשר גלישה באמצעות הרשת הסלולרית שמעלה דרסטית את הקרינה, בדומה לטאבלטים נעבוד עם ווי-פי. אנחנו חושבים להתחיל עם שכבות הגיל הגבוהות, להתיר החדרה מבוקרת של המכשירים, רק לצרכים פדגוגים בצורה מגודרת. אנחנו רוצים לנצל את ההכנסה כדי לעבוד עם התלמידים על איך להשתמש בסמארטפון בצורה נכונה" הוסיף רימון על התוכנית המתגבשת.
ח"כ שאשא ביטון: "החוזר אוסר אך הטלפונים שם כל היום, גם בשיעורים, מול העיניים, אנחנו במציאות חזקה מאתנו. מה מבטיח לי שנגדר זאת עכשיו? איך נדע ליצור אינטראקציה בהפסקות בלי הטלפון הנייד? שיהיה למורה את הכוח להחליט מתי וכמה?"
רימון: "זה בדיוק מה שצריך לעשות, הרבה פעמים מיעוט מאוד קטן והרבה פעמים מאוד מיליטנטי מקשה עלינו ללכת על הדרך שאת מכוונת אליה. ברגע שנצא עם הנחיות יותר מתאימות למציאות נוכל להחיל גם בקרה יותר מותאמת למציאות".
ח"כ שאשא ביטון: "אני מכירה זאת אך לא צריך להיבהל, גם מי שמתנגד יצטרף למערכת. גם עניין השיתוף ההורי מאוד קריטי, לפני שנתיים וחצי הורים לא הבינו מה אנחנו רוצים, היום יש קרקע פורייה כי גם ההורים רוצים לאזן את השימוש".
אדר גיציס, מועצת התלמידים והנוער הארצית: "קל לומר על התלמידים - אתם לא מתקשרים אבל גם אצל ההורים שלי, המשפחה, גם בעולם המבוגרים בעיית התקשורת הזו קיימת. נראה את ההורים שאוספים את ילדיהם מהמסגרות שמים את הנייד רבע שעה בתא הכפפות. באותה מידה לא ניתן להוציא את הטלפון ממערכת החינוך אבל ניתן לווסת, לפעול במסגרת הליך חינוכי ולשלב את הסמארטפון ככלי לימודי יעיל. שהתלמידים יראו מחויבות הם יתגייסו" .
פרופ' עמוס רולידר, מנתח התנהגות מוסמך: "אנחנו בצרות צרורות בסביבה הביתית, הורים היום חושפים ילדים למסכים כבר בגיל שנתיים, אנחנו בין עשרת המדינות בהם הילדים מקבלים בגיל הצעיר ביותר את הטלפון לבעלותם ובשעות השימוש בו. האג'נדה שלנו כהורים ומפקחים וזו הילדים שונה, צריך להבין את זה. הוא רוצה 5 שעות מסך ואני מסכים לשעה ואני צודק. היתרונות עצומים במסכים הדיגיטליים, האפשרות לקבל מידע ממקורות שונים, אבל בשביל זה לא צריך את הסמארטפון, אני לומד עם הטאבלט או הנייד, איש לא לומד מאמרים מהנייד. אני חושב שאנחנו לא צריכים לפחד ולהפסיק את הדבר הזה, זה נזק גדול לילדינו".
יונה פרסבורגר, מנכ"ל עמותת נתיבי רשת: "רבים מבכירי ההייטק בעמק הסיליקון בארה"ב שולחים את הילדים שלהם לבית ספר שמלמד בצורה מסורתית, נתוני מדינות ה-
OECD הראו שאיפה שהכניסו תקשוב זה לא העלה את רמת ציוני התלמידים. הסמארטפונים גדולים על הילדים".
שאשא ביטון: "הכנסה סתם ככה לשיעורים לא נחשבת לפדגוגיה חדשה, כך בטח לא נראה שינויים פורצי דרך. יש צורך בשילוב מתוכנן ומגובה, רק כך נצליח להתמודד עם התופעה ולרתום אותה להצלחת ילדינו ולמען עתידם" .
חלקו השני של הדיון עסק ביוזמה האירופית להגביל את גיל הרישום לרשתות החברתיות לגיל 13 במסגרת חקיקה.
ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות, פייסבוק: "אי-אפשר כמדיניות להירשם לפני גיל 13 לפייסבוק ואינסטגרם" זו המדיניות כרגע.
ח"כ שאשא ביטון: "הבן שלי עד גיל 18 היה בן 24 בפייסבוק, לבת שלי ולכל חברותיה בנות ה-11 יש אינסטגרם. אולי אתם צריכים לפתח כלים יותר אפקטיביים".
קטלר: "לא רצינו לחייב בהצגת תעודת זהות, אנחנו רוצים להגביל את כמות המידע שלנו על כל אדם. זו לא המדיניות שלנו כרגע. כרגע שאנחנו רואים פרופיל מתחת לגיל 13 אנחנו סוגרים אותו, אנחנו קוראים לציבור לדווח על הפרות של המדיניות שלנו. אנחנו זהירים בהליכים של סגירה אוטומטית, קשה לדעת אם אדם באמת בן 14 או בן 12 וחצי".
מיכל אברהם, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים: "אנחנו בוחנים את הרגולציה האירופית, נשקול עידכוני חקיקה. הרגולציה תיכנס במאי 2018, יש התייחסות להרבה מאוד עניינים, גם לקטינים וגם אנחנו מודעים לרגישות. במידת הצורך נעשה את ההתאמות לחוק הישראלי".
בתום הדיון נקבע כי משרד החינוך יחל בגיבוש מתווה לשילוב נכון של הסמארטפונים ויקיים ישיבות משותפות עם יו"ר הוועדה לבניית מודל נכון. יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון סיכמה את הדיון "אני מבקשת ממשרד החינוך להתחיל עם בתי הספר היסודיים, שם ניתן לעצב את המציאות בצורה קלה יותר. יש לקבוע מה המסגרת החינוכית המתאימה, כיצד עושים בקרה, מה יהיו הסנקציות במקרה הצורך. אני רוצה להמליץ כוועדה שבהפסקות לא יהיה נייד בידי התלמידים לטובת האינטראקציה בניהם, רק בשיעורים ובמסגרת שתוגדר, תחת הוראת איש חינוך. נשב בצוות מקצועי ונגבש את התוכנית לפחות לעניין בתי הספר היסודיים. במקומות בהם נוכל לספק פתרון חלופי תחת הסמארטפונים, דוגמת טאבלטים נעדיף את החלופה הזו. נתייחס גם לשלבים הבוגרים יותר, חטיבת ביניים ותיכון. ממשרד המשפטים נשמח להבין בהמשך איפה אנחנו עומדים ביחס למה שיקרה באירופה, איפה אנחנו נעמוד מול עידכוני החקיקה".
