רא"ל גדי איזנקוט נאם (יום גק, 2.1.18) בכנס לזכרו של הרמטכ"ל לשעבר
אמנון ליפקין-שחק במרכז הבינתחומי בהרצליה: "הדחיפה שאני שומע בהצהרות חיצוניות שבעיני הם לא אחריות, "להגיב מיד עם מקסימום כוח על רקטות שפוגעות", אני חושב שזה לא הדבר הנכון לעשותו כרגע. עם זאת אנו לא יכולים לקבל לא ירי של רקטה בודדת לשטח פתוח ובוודאי לא ליישובים ואנו מפעילים כוח בעוצמה משתנה".
לדבריו, המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל מול אויביה הוא משופר מאוד, ביחס שלנו מול כל אויב ומול כל האויבים ביחד. עם זאת, הוסיף איזנקוט, "הנפיצות ושולי הביטחון קטנו מאוד. היכולת להגיע להסלמה מהירה בכל אחת מחמשת החזיתות שציינתי היא קרובה ומידית".
"מחזקים את אתוס הלוחם ומעמדו" בשנת 2017 מתגייסים רק 67% מחייבי הגיוס בישראל ומהם 13-14 אחוז נושרים ולא מסיימים שירות. "משימתנו היא גיוס לכל והגדלת אחוז המתגייסים וביצוע התאמות בכדי לחזק את המוטיב של צה"ל כצבא העם. בדורנו יש חשיבות יתרה לצבא העם על פני הצבא המקצועי", הבהיר הרמטכ"ל.
הוא הוסיף כי הדור הצעיר נותן פרשנות אחרת לשירות משמעותי. "גדלים צעירים שאומרים אנחנו נעשה שירות משמעותי אבל התרומה הגדולה יותר תהיה לא בשריון או בצנחנים אלא ביחידה עורפית. פה אנחנו רואים היום שהשורות מלאות אבל אנחנו ערים לשינוי ועושים מאמצים גדולים מאוד לחזק את אתוס הלוחם ומעמד הלוחם ולהעביר את המסר שהצבא יקום ויקום על היכולת הקרבית שלו על הלוחמים שלו לפני כל דבר אחר".
פועלים לפי חוק איזנקוט גם התייחס לדבריו של
אהוד ברק שהזהיר לפני כשבועיים על תופעה של סירוב פקודה מצד הדרג הבכיר במערכת הביטחון בשל מדיניות הממשלה.
"כאחד שמשרת 40 שנים בצה"ל, אני לא רואה קצינים מסרבים פקודה על-רקע של מדיניות. קציני צה"ל מבינים היטב את החוקים והכללים. אפשר להתווכח ולבטא עמדות אחרות. מרגע שניתנה פקודה לא רואה קצין שיקרא תיגר על שלטון בישראל", אמר.
