השתתפותה של ישראל בהסדרים הבינלאומיים להעברת מידע בין רשויות מס היא חשובה, חיונית ומצדיקה את הפגיעה בפרטיותם של הנישומים - קובע (2.1.18) בית המשפט העליון. הדברים נאמרים בנימוקים לפסק הדין שניתן בספטמבר 2016, ואשר דחה עתירה נגד חילופי מידע אלו בהתאם לחוק ה-FATCA האמריקני ולכללי
OECD. פסק הדין ניתן אז ללא נימוקים, בשל הדחיפות בהכרעה בעתירה.
המשנה לנשיאה
חנן מלצר אומר כי אכן העברת המידע - בעיקר על מי שייתכן שמחזיקים בישראל נכסים החייבים במס בארה"ב - מהווה פגיעה בזכותם החוקתית לפרטיות, אך פגיעה זו עומדת בכל תנאי פסקת ההגבלה. בעיקר דן מלצר בשאלה האם זוהי פגיעה מידתית והכרחית, ותשובתו חיובית. מלצר אומר כי שיתוף הפעולה הישראלי עם ארה"ב ויתר המדינות המתקדמות חיוני כדי למנוע הטלת עיצומים קשים על המשק, כדי ליטול חלק במגמה בינלאומית זו וכדי לאפשר במקביל לרשות המיסים הישראלית לקבל מידע על העלמות אפשריות של ישראלים המחזיקים נכסים בחו"ל.
"אין זה מרחיק לכת לגרוס כי לולא ישראל הייתה חותמת על הסכם בילטראלי ליישום חוק ה-FACTA ומעדכנת את חוקיה הפנימיים בהתאם - הייתה נגרמת פגיעה משמעותית למוסדות הפיננסיים ולכלל ציבור בעלי החשבונות בישראל, ומכאן גם שהייתה צפויה פגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית, לרבות פגיעה תדמיתית שהייתה כרוכה בזיהויה של ישראל כמדינה המבקשת להקל, או לעודד מעלימי מס", אומר מלצר.
הנשיאה בדימוס
מרים נאור מסכימה שמדובר ב"מגמה מבורכת, חשובה והגיונית המבקשת ליתן בידיהן של רשויות המס מידע רב ככל הניתן על נישומים פוטנציאליים, במטרה להבטיח כי המס שבו הם חייבים ישולם כנדרש בדין". היא מותחת ביקורת על העותרים - עמותת רפובליקנים מחו"ל בישראל ורינת שרייבר:
"לנישומים שומרי חוק לא אמורה להיות כל סיבה להתנגד לכך שהמידע לגביהם יועבר. קשה להשתחרר מן התחושה כי התנגדותם של העותרים נובעת, למעשה, מרצונם להחזיר על-כנו את 'העולם הישן' שבו לרשויות המס לא היה מידע על נכסיהם של נישומים במדינות זרות ועל הכנסותיהם במדינות אלה. עם תוצאה זו אין להשלים. איני סבורה כי לנישומים יש זכות קנויה 'להסתיר' מידע לגביהם מרשויות המס ולהתנגד להעברתו מרשות מס במדינה אחת לרעותהּ במדינה אחרת".
השופט
מני מזוז הסכים עם מלצר ונאור. את העותרים ייצגו עוה"ד מרק צל ונועם שרייבר, את המדינה ייצגו עוה"ד
יובל רויטמן ו
יונתן ציון-מוזס, ואת הכנסת - עו"ד גור בליי.
