"פתח שיהפוך את חוק השבות ללא רלוונטי"

פרנסיס יהודה קימאני, אזרח קניה, טוען כי לפני כשבע שנים התגייר בקהילת אבאיודיה באוגנדה ע"י רב הקהילה ושני ראשי קהילות קונסרבטיביים מארה"ב ומישראל. בקשה מצד התנועה הקונסרבטיבית להנפיק עבורו אשרת כניסה לישראל בלשכת האוכלוסין וההגירה בירושלים נדחתה. לאחר התייעצות עם נציגי השגרירות, הוא הגיש בקשה לאשרת כניסה בשגרירות ישראל, לפיה הוא מעוניין ללמוד לתקופה קצרה במכון לימוד הקונסרבטיבי ואף ציין כי כבר התקבל ללימודים שם. בשגרירות ביררו את העניין עם המוסד ושגריר ישראל אישר את בקשתו לאשרת כניסה לארץ לתקופה בת שלושה חודשים, שמטרתה "ביקור קצר לישיבה המסורתית ובית הכנסת המאוחד". אולם קימאני נחת בישראל לפני כשבועיים - וכניסתו ארצה סורבה. עמוס ארבל, נציג משרד הפנים שהגיע לדיון (יום ד', 3.1.18) בנושא בוועדת העלייה והקליטה, הסביר כי קניה מחויבת באשרת כניסה לישראל, ולכן משרד הפנים מתייחס לקימאני כתייר, והוא אינו מוכר כ"מתגייר". עוד הסביר כי קימאני לא סורב כ"עולה חדש", אלא "ביקש אשרת תייר - אך מנגד המזמין שלו טען כי הוא בא ללימודים ב'ישיבה'". ארבל הציע לחברי הכנסת שתקפו את משרד הפנים להיזהר בלשונם ו"לא להשתמש במושגים של גזענות. אנחנו ממש לא שם". עו"ד דסי צנגן, מהלשכה המשפטית ברשות, הבהירה כי לביקורת הגבולות יש סמכות מלאה למנוע כניסה לארץ, גם ממי שקיבל אשרה. ובמקרה זה, לא הייתה התאמה בין הבקשה ללמוד ב"ישיבה" - לבין בקשת האשרה כתייר. גם גו'ש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות, תמך בעמדת הממשלה: "אני לא חושב שיש פה מקרה של גזענות. אנחנו צריכים להיזהר באמירות האלו כלפי הממשלה. אכן במקרה זה הסוכנות הכירה בקהילה, אך הנדון הגיע כתייר - ולא מכוח חוק השבות, ולכן עדיף לשמוע את עמדת משרד הפנים". אולם סגן יו"ר הנהלת הסוכנות, דוד ברינקסטון הוסיף כי גיורו מוכר בעיניהם, ומשרד הפנים התבקש על-ידם לפתוח את התיק מחדש. מאחורי הדיון עומד הרצון לתת מענה מהיר להכרה בגיור הקונסרבטיבי מצד המדינה על-מנת לתת יכולת לקבוע מי יקבל אזרחות במדינת ישראל. בארגון חותם, ליהדות על סדר היום, מגדירים את הדיון כ"מגמה מסוכנת". לדברי אבנר פורת מחותם, "יש כאן פתח מסוכן למצב בו כל גורם שמתיימר להמציא הליך גיור פרטי, יגייר אנשים ברחבי העולם, ויאנוס את מדינת ישראל להעניק להם אזרחות. מדובר בהתאבדות לאומית. למעשה, זה הופך את חוק השבות לחוק חסר משמעות. חייב להיות גורם ממלכתי אחד שמוסמך להכריע מיהו יהודי ומהו גיור, והגורם הזה הוא הרבנות הראשית לישראל". יוזמת הדיון, ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני), אמרה: "כישראלית וכחברה בתנועה הקונסרבטיבית - אני מתביישת. יש פה מדיניות מכוונת של משרד הפנים של אפליה בוטה שנוכחת לצערי דרך-קבע נגד מי שבוחר בזרם המסורתי. יש לי תחושה שמכיוון שהגיור אינו אורתודוקסי - נאסרה כניסתו לפי החוק הישראלי". ח"כ יצחק הרצוג הוסיף: "התנועה הקונסרבטיבית מפוארת - ורק בגלל צבע עורו נאסרה כניסתו".