בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (31.12.17) את בקשתם של שבעה מפעילי תחבורה ציבורית למנוע זמנית ממשרד התחבורה להעביר את הבקרה התפעולית על פעילותן לבקרה אלקטרונית, שמבצעות חברות ריבה ומ.ג.ע.ר. מדובר בבקרה חצי-שנתית על עמידת החברות ברמת השירות הנדרשת והסכמי ההפעלה. עם זאת, בשלב זה לא יוטלו על החברות קנסות לאור ממצאי הבקרה האלקטרונית. החברות טענו, כי הצעותיהן במכרזי הפעלת קווי התחבורה הציבורית התבססו על שיקולי סיכונים בביקורת אנושית, ולכן הסכימו להכפיל פי חמישה את הקנסות בהן יחויבו במקרה של חריגות. לטענתן, המשרד התחייב להתאים את ההסכמים עימן אם יעבור לבקרה אלקטרונית. החברות הוסיפו, כי בעוד מבקר בשר ודם יוצא להפסקות, שולח וואטסאפ, "מקשקש" פה ושם ואולי גם מעלים עין מחריגות הנראות לו מוצדקות, הרי שרובוט מתיימר לראות הכל ובשל כך רואה לעתים גם צל הרים כהרים, ובכך יגדלו במאות אחוזים הקנסות שיוטלו עליהן. השופטת מרים אילני אומרת כי משרד התחבורה נערך זה מכבר להעברת הבקרה במלואה לבקרה אלקטרונית החל ב-1 בינואר 2018 וכי למעשה הבקרה האנושית כבר איננה ישימה עוד. מעבר לכך, גם אם ייקבע במסגרת התביעה העיקרית, כי משרד התחבורה לא היה רשאי להפעיל בקרה אלקטרונית, ניתן יהיה לפצות אותן בגין הנזקים שייגרמו להן בגין כך, ובנסיבות אלו מאזן הנוחות נוטה לטובת המשרד. אילני הורתה למבקשות להמציא נתונים לגבי שיעור הפיצויים המוסכמים הצפויים לעומת אלו שהיו נוהגים עד היום, וכמה הפיצויים עלולים לפגוע בפעילותן הכלכלית. אילני הבהירה, כי אסור למבקשות להציג נתונים העלולים לפגוע בתחרות, וקבעה כי על משרד התחבורה להשיב לטענות בסוגיה זו. בתביעה העיקרית מתבקש בית המשפט להצהיר, כי משרד התחבורה אינו רשאי לבקר את פעילותם של מפעילי התחבורה הציבורית באמצעי בקרה אלקטרונית, כל עוד לא יסדיר את הכשלים הטכנולוגיים במערכות האלקטרוניות וכל עוד לא יוכח, כי מערך הבקרה האלקטרונית אמין ומדויק דיו כדי לשמש ככלי בקרה מהימן.