משה כחלון הציג את תוכנית "נטו לתעשיה"

הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרות של התעשיה הישראלית, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הגישה את המלצותיה לשר האוצר ושר הכלכלה והתעשיה. המלצות הוועדה התמקדו בשלושה נושאים: מו"פ וחדשנות טכנולוגית, כוח אדם מיומן והפחתת נטל הרגולטורי. לשם יישום המלצות הוועדה יוקצו 1.15 מיליארד ש"ח בשנים הבאות, בכפוף לאישור הממשלה בימים הקרובים במסגרת תקציב 2019. שר האוצר, משה כחלון, אמר לאחר שקיבל את המלצות הוועדה: "תוכנית נטו תעשיה היא זריקת מרץ משמעותית לתעשיה והיא תאפשר לה לחזור ולהיות אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של מדינת ישראל. התוכנית מצטרפת לרשימת המהלכים ובניהם הפחתת יוקר המחיה, הגברת התחרות במשק הישראלי ופתרון משבר הדיור. יש כאן בשורה אמתית לתעשיה, לתעשיינים, לצמיחה, לפריון ולמשק הישראלי כולו. ולא נפסיק לחפש דרכים להגביר את הפריון, להצמיח את המשק ולהזניק את כלכלת ישראל קדימה". שר הכלכלה והתעשיה, אלי כהן: "התעשיה הישראלית חייבת להיערך למהפכה התעשייתית הבאה, הן ביכולות טכנולוגיות והן בהכנת ההון האנושי ולבצע התאמות לאתגרים של השנים הקרובות. השינויים הטכנולוגיים ועלויות כוח האדם בישראל מחייבים אותנו לקדם חדשנות טכנולוגית בתעשיה המסורתית, התאמות בהון האנושי וחיזוק התעשיות בהן ישראל מתאפיינת ביתרון יחסי. תוכנית נטו תעשיה חיונית לקידום מטרות אלו! נטו תעשיה היא האבא והאימא של כל תוכניות הנטו. כולנו רוצים לקדם השקעות בחינוך, ברווחה ובבריאות ולכן אנחנו צריכים מגזר תעשייתי, טכנולוגי ויצרני חזק, שיאפשר את מימושן של כל תוכניות הנטו החשובות לכלכלת ישראל". מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "התוכנית שמוגשת היום לשרי האוצר והכלכלה תסייע לתת את הכלים לתעשיה המסורתית לשפר את הפיריון וההון האנושי בה תוך אימוץ טכנולוגיות חדישות. המדינה תסייע למפעלים להטמיע את הטכנולוגיות החדישות ותוביל את ההכשרה לשיפור ההון האנושי". נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "הסביבה העסקית של התעשיה הישראלית צפויה להשתפר באופן משמעותי בשנים הקרובות, ולסחוף איתה תנופת צמיחה, שתבוא לידי ביטוי בהרחבת והקמת חברות תעשיה ישראליות פורצות דרך וחדשניות. המלצות הצוות הציבורי שהובילו משרדי האוצר והכלכלה והתעשיה, הן למעשה בשורה ממשלתית רשמית על הנעת המהפכה התעשייתית 4.0 בישראל. בשלוש השנים הקרובות יוזרמו תקציבים של 2 מיליארד שקל לפיתוח ההון האנושי, הטמעת טכנולוגיות חדשות וייצור מתקדם, הנעת תהליכי מחקר ופיתוח והסרת הרגולציה שמעכבת את פיתוח התעשיה. אני מבקש לברך את שר האוצר, משה כחלון, את שר הכלכלה והתעשיה, אלי כהן ואת יו"ר ועדת הכספים, הרב משה גפני, על ההכרה בתרומתה העצומה של התעשיה להעלאת הצמיחה ורמת החיים במשק. זאת לצד הכרת תודה על נחישותם להוביל שינוי בתפיסת הממשלה את התעשיה, והנעת מהפכת החדשנות בתעשיה הישראלית". הוועדה הוקמה בהחלטת ממשלה בתחילת שנת 2017, שבראשה עמד מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, והשתתפו בה נציגי אגפי משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשיה, רשות החדשנות, בנק ישראל, משרד רה"מ, המועצה הלאומית לכלכלה וכן נציגי ארגוני התעשיינים. במהלך עבודתה הוועדה בחנה באופן מקיף את אתגרי התעשיה, פרסמה קול קורא לציבור וכן קיימה סיור בדרום הארץ במספר מפעלי תעשיה. לאור זאת גיבשה הוועדה שורה ארוכה של המלצות שיגבירו את כושר התחרות של התעשיה הישראלית בשלושה תחומים מרכזיים: מו"פ וחדשנות טכנולוגית, כוח אדם מיומן והפחתת הנטל הרגולטורי. לצורך יישום ההחלטה יוקצו 1.15 מיליארד ש"ח בשנים הבאות. הצעה זו תובא לאישור הממשלה בימים הקרובים במסגרת התקציב לשנת 2019. המלצות הוועדה עסקו בשלושה תחומים מרכזיים: מו"פ וחדשנות טכנולוגית, כוח אדם מיומן, והפחתת הנטל הרגולטורי: מו"פ וחדשנות טכנולוגית - הוועדה עסקה בחשיבות המחקר והפיתוח ליצירת יתרון תחרותי על פני מדינות בהם הייצור זול, וכן בהטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם, שיאפשרו להקטין את פערי עלויות הייצור. לצורך כך הוועדה המליצה בין היתר להרחיב את מסלולי הסיוע ברשות לחדשנות ליצירת מחקר ופיתוח בתעשיה היצרנית, פיתוח רשת מכוני מחקר יישומיים בדומה לקיים במדינות כמו גרמניה וארה"ב, קיום מסלולי סיוע לביצוע השקעות הוניות בתעשיה המסורתית הלא-מייצאת לשם הגדלת פיריון העבודה, לגבש כלים ייעודיים לתעשיה הקטנה והבינונית בתחומים אלה וכן לייצר "גשר" בין כלי הסיוע של המדינה בשלב יצירת מו"פ לבין כלי הסיוע בשלב ביצוע ההשקעות ההוניות - וזאת על-מנת לגשר על "עמק המוות" - פרק הזמן שבין סיום המחקר והפיתוח של מוצר ועד הגעה לשלב בו מתבצע ייצור מסחרי של אותו מוצר. כוח אדם מיומן - הוועדה עסקה במחסור בכוח אדם מיומן אשר מאפיין את מרבית ענפי המשק, ובפרט את התעשיה. לצורך כך הוועדה דנה בפתרון מקיף תוך התייחסות לפתרונות קצרי טווח, כמו הרחבת ההכשרות המקצועיות בשילוב מעסיקים וכן פתרונות ארוכי טווח כמו הרפורמה לשיפור רמת המקצועיות במכללות הטכנולוגיות וכן המלצות לביצוע רפורמה לשדרוג מערך החינוך הטכנולוגי, כך שבין היתר, תוגבר התאמת המגמות לצרכי המשק, ישדרגו חומרי הלימוד והציוד הקיים וכן ישולב פיתוח כישורים רכים לאור הניסיון הבינלאומי המעיד על יכולת גבוהה יותר להשתלב בשוק העבודה. הפחתת הנטל הרגולטורי - לפי מדדים שונים, הרגולציה הישראלית הינה מהמכבידות ביותר בהשוואה בינלאומית. הוועדה עסקה בהשפעת העלויות העודפות של הרגולציה על כושר התחרות ורמת הפיריון של התעשיה, בין היתר בשל הצורך בהקצאת משאבים רבים שבאים על חשבון השקעה בפעילות החברה. לאור זאת גיבשה הוועדה מספר המלצות הכוללות בין היתר הקמת ONE STOP SHOP למגזר העסקי והתעשיה בפרט, ייעול הליך הקצאת הקרקע והתכנון לתעשיה, בתחום בטיחות האש וכן המלצות בתחום הרגולציה הסביבתית ורגולציית בטיחות האש.