אתר פרהיסטורי חשוב מלפני כחצי מיליון שנים המתפרש על פני כ-10 דונמים, נחשף בחודשים האחרונים בחפירה ארכיאולוגית משותפת של רשות העתיקות והחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בארץ ובלבנט (המזרח התיכון הקדום) ידועים רק אתרים נוספים ספורים מתקופה זו, המזוהה עם שלב מאוחר של "התרבות האשלית". החפירה הארכיאולוגית מתנהלת במימון רשות מקרקעי ישראל, אשר פועלת להרחבת היישוב ג'לג'וליה.

עדויות לאב הקדמון של בני האדם

בחפירה נחשפו מאות אלפי פריטי צור, מאות מהם מטיפוס 'אבן יד' האופייני לתקופה. לדברי מעין שמר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, ופרופ' רן ברקאי, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, "כלי הצור שנחשפו בכמות יוצאת דופן במהלך החפירה, מספקים מידע חשוב על אורח החיים של בני האדם הקדמונים בתקופה הפליאוליתית התחתונה באזורנו. נראה כי התנאים הסביבתיים שהתקיימו בג'לג'וליה לפני כחצי מיליון שנה, יצרו סביבה מועדפת, אליה חזרו הקדמונים שוב ושוב. את כלי הצור שנמצאו באתר בכמויות יוצאות דופן, ניתן ליחס ל"הומו ארקטוס" - האב הקדמון הישיר של כל בני האדם החיים היום". אבני היד, שמאות מהן נמצאו באתר, הן כלי מרשים שצורתו לרוב מזכירה טיפה גדולה. סיתות ועיצוב אבני יד הם מלאכה מורכבת, הדורשת תכנון קפדני מראש והיכרות מעמיקה עם חומר הגלם. אבני היד היו בשירות האדם הקדום במשך למעלה ממיליון שנים. יש המציעים, כי כלים אלה שמשו בעיקר לביתור בעלי חיים גדולים כדוגמת פילים אחרים גורסים, שהם שימשו כ"אולר שוויצרי" של תקופת האבן, והיו לה שימושים נוספים כגון ציד וטיפול במזון צמחי. כלי הצור באתר מלמדים על חדשנות ויצירתיות טכנולוגית. עוד הוסיפה מעין שמר: "אנחנו מכירים רק שני אתרים מתקופה זו במרכז הארץ: האחד בקיבוץ אייל, כחמישה ק"מ צפונית לג'לג'וליה, והשני, המתוארך לשלב תרבותי מעט מאוחר יותר, במערת קסם שנמצאת כחמישה ק"מ מדרום לכאן. הממצא מדהים, מבחינת הכמות, רמת ההשתמרות של הממצאים ואיכות הסיתות. אנחנו רואים כאן מגוון טכנולוגי רחב של טיפול באבני צור, ואין ספק שחקירתו לעומק תתרום רבות להבנת אורח החיים וההתנהגות האנושית לפני כחצי מיליון שנים.".