ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ד', 10.1.18) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6) (אצילת סמכות לסגן שר), המכונה "חוק ליצמן". הצעת החוק מאפשרת להאציל סמכויות סטטוטוריות הנתונות לשר לידי סגן שר במשרד שראש הממשלה מכהן בו כשר, למעט האצלת סמכויות להתקנת תקנות וצווים הנובעים מהיותו שר. התיקון לא ישנה את המצב הקיים לפיו סגן שר לא יכול להשתתף בהצבעות ובהחלטות ממשלה או להיות חבר בוועדת שרים. השר יוכל לחזור ולבטל את האצילה בכל עת.
סעיף 33 לחוק־יסוד: הממשלה שעניינו "
אצילת סמכויות", קובע כי שר רשאי לאצול סמכות הנתונה לו על-פי חוק, סמכות שהועברה לו על-פי סעיף חוק־היסוד, או סמכות שהממשלה אצלה לו אם הסמיכה אותו לכך, לידי עובד ציבור. זאת, למעט סמכות להתקין תקנות. בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה נקבע כי סגן שר אינו בגדר "עובד ציבור" ולכן במצב המשפטי הקיים, שר אינו רשאי לאצול מסמכויותיו הסטטוטוריות לסגן שר.
יו"ר הוועדה ח"כ
ניסן סלומינסקי: "החוק ישפר את המצב במובן שהוא נותן יותר סמכויות לסגן שר הבריאות במשרד חשוב מאין כמוהו. סגן השר במשרד שרה"מ הוא שר בו יוכל להיכנס בנעליו ואין כאן שינוי דרמטי כי אין כאן סגן שר במעמד שר אלא האפשרות להאצלת סמכויות שהיום השר יכול לתת לכל עובד ציבור תחתיו ולא לסגנו".
גושפנקה רשמית לסחיטת החרדים ח"כ
אלעזר שטרן פנה ליו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי: "בוא נגיד את האמת, אתה מכיר את השיר הזה "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים ובחוקותיהם אין אנו מתהלכים". כל ההתפתלות הזו שאתם גוררים את פקידי משרד המשפטים היא כדי לכסות את ערוותכם הזועקת של אי-אמון במדינה. למה ליצמן לא רוצה להיות חבר ממשלה? אתה יודע כמוני שזה כי יש לחרדים בעיה עם קיום המדינה שלא בדרך נס. ליצמן בממשלה רק בזכות בג"ץ שאתה רוצה לרמוס ברגל גסה. הם לא רוצים להיות באמת חלק מהממשלה הזו אלא רק ליהנות מעטיניה ולחלוב אותם. זה המשך ישיר לאי שירות בצבא ואי השוויון בנטל. אתה יכול להתעלם מהשבת והגיור, ממעמד האישה בגוף הבוחר של הרבנות ובגלל זה גם לא שומעים אתכם בנושאים הללו, אבל בכך אתם מחזקים את גישת האנטישמים שמה שמעניין את היהודים הוא כסף. בהתחשב בגבולות האבסורד, האם לפי הצעת החוק שהכנסת תאשר באטרף היום, יכול להיות שיהיה ראש ממשלה אחד בלי אף שר אלא 33 סגני שרים?"
לאחר הצבעת הרביזיה הוסיף: "זהו יום שחור בו הממשלה נותנת גושפנקה רשמית לחרדים שלא להיות חלק בממשלה ורק לסחוט אותה".
עו"ד אורן פונו ממשרד המשפטים השיב כי כיום יש מגבלה בחוק של לא יותר מארבעה סגני שרים למעט הכנסת ה-20 שהוחרגה וכי יש גם מגבלה בפסיקה על מספר המשרדים שרה"מ יכול לכהן בהם. עוד אמר כי "אין פה שינוי משטרי דרמטי או מבני בכל הנוגע לאחריות של שר על המשרד עליו הוא מופקד. יש שינוי רק באפשרות לאצול סמכות סטטוטורית. האחריות הייתה ונשארת אצל השר. לא מדובר על מודל שבו גורעים מאחריות השר או על המודל המכונה סגן שר במעמד שר שבוטל בפס"ד בית המשפט עליון".
ח"כ
יעל גרמן: "אמרתם שמשווים את מעמד סגן השר למנכ"ל. האם זה מה שאנחנו רוצים שסגן שר יהיה כמו מנכ"ל? למנכ"ל שלי היו סמכויות רבות אבל גם אחריות. האנומליה הנוראה שאנחנו מעניקים סמכויות בכלל בלי אחריות, אין דבר כזה בוודאי לא בשיטת הבחירות הקיימת. ליצמן מכר את השבת בנזיד עדשים והממשלה הלכה עם זה. הממשלה לא מתביישת כי הציניות חוגגת אבל היא צריכה להתבייש שהיא מוכרת עצמה ל-5% מהכנסת, גם אתמול עם חוק המרכולים וגם עם "חוק ליצמן" היום. זו הדמוקרטיה שהשרה מדברת עליה? 5% קובעים ל-95% והציניות היא שהוא אמר שהוא לא רוצה להשתתף בממשלה כדי שלא תהיה לו אחריות לחילול השבת. האם כבוד השבת פחות כסגן שר? תעלים עין ולא תראה את חילול השבת? בושה וחרפה. משרד הבריאות שווה בערכו ובחשיבותו על חיינו כמו משרד הביטחון. האם יעלה על הדעת מצב כזה שם? יש כאן המשך של הישראבלוף עם ניסיון לבנות מבנה משפטי עקום. כל זה בא לשרת קוניקטורה פוליטית צרה. זוהי פסאדה של שקר. הוא צריך לכהן כשר".
"התיקון לא מכשיר את היותו סגן שר במעמד שר" היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי: "העובדה שמוצע להקנות סמכות אצילה של סמכויות מסוימות, לא משנה את המבנה המשטרי היסודי של חו"י הממשלה, שסגן השר לא ממונה על המשרד. עדיין האחראי הוא השר והסגן מסייע בידו. התיקון לא מכשיר את היותו סגן שר במעמד שר. הוא לא יאפשר לח"כ ליצמן או לסגן שר אחר לתפקד כבעל הבית". בהתייחסו למועד כניסת החוק לתוקף אמר כי הוועדה נתבקשה לקבוע את תחילת החוק מיום אישורו בכנסת. "הכלל הוא שחוק נכנס לתוקף במועד פרסומו ברשומות ואם מאיצים זאת זה יכול להיות תוך יומיים שלושה. במקרה הזה בגלל שאין פגיעה בזכויות ויש תקדימים מהעבר לא ניתן לקבוע שאי-אפשר לעשות זאת אך זה לא יהיה נכון לעשות כן".
עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ולדמוקרטיה: "לתקן חוקה בן לילה ללא דיון ציבורי זה דבר חמור אך זה בדיוק מה שעשה בג"ץ שפסיקתו סתרה את הוראות חוק יסוד ממשלה שמכהנת מכוח אמון הכנסת. הכנסת נתנה אמונה בכמה וכמה ממשלות לסגן שר במעמד שר. זו הייתה פרשנות אפשרית של חוק היסוד. אותה הנחייה לא מצאה חן בעיני בית המשפט עליון ומה שנתקף ע"י סיעת יש עתיד בבג"ץ היה המתווה של אופן הפעולה בגלל מעמדו הפוליטי המיוחד של סגן השר ליצמן. בית המשפט עליון בעתירה פוליטית מנע מליצמן לכהן והכנסת כעת מנסה לתקן. בג"ץ במענה לעתירה פוליטית פרסונלית, בלי זכות עמידה, היה צריך להשאיר את הסוגיה להתנהל במישור הפוליטי, שכן לא הועלתה טענה על פגיעה בזכויות אדם".
