דיבידנד הנובע מרווחי שערוך של חברת-בת חייב במס מלא - קובע (8.1.18) שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
אחיקם סטולר. הפרקליטות אומרת כי זוהי הפעם הראשונה בה ניתן פסק דין בסוגיה זו, ובית המשפט מקבל בו את עמדת רשות המיסים.
התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS) מאפשרת לשערך את שוויים של נכסי
מקרקעין לשווי ההוגן שלהם. כלומר: אם נכס נרכש במחיר מסוים וערכו עלה לאורך השנים, ניתן להציגו בערכו הריאלי בדוחות הכספיים. בכך נוצר לחברה רווח על הנייר, למרות שלא מכרה את הנכס. על-פי דיני החברות, מדובר ברווח שניתן לחלקו כדיבידנד לבעלי המניות. השאלה בה הכריע סטולר היא, האם יש לראותו גם כרווח לצורכי מס: מצד אחד, כאמור, לא נכנס סכום נוסף לקופת החברה; מצד שני, היא חילקה דיבידנד לבעלי מניות על חשבון אותו רווח חשבונאי.
תשובתו של סטולר היא, שמדובר בתשלום החייב במס. פסק דינו עוסק במקרה בו הרווח המשוערך נוצר בידי חברת-בת, אשר חילקה דיבידנד לחברת-האם. סטולר אומר, כי מאחר שחברת-הבת עצמה לא שילמה מס על רווחי השערוך - הרי שהדיבידנד חייב במס בידי חברת-האם. "אם אאפשר למערערת להימנע ממיסוי הרווחים בשלב זה (לאחר חלוקת הדיבידנד) ולדחות את מועד המיסוי עד למימוש הנכס שרווחו שוערך, תיווצר פגיעה בשיטת המיסוי הדו-שלבי על-ידי מתן האפשרות למסות את רווחי השערוך פעם אחת בלבד, במועד מימוש הנכס, בעוד המערערת נהנית מרווחי השערוך מבלי לשאת במס נדרש", הוא אומר.
סטולר דחה את ערעורה של חברת אם.סי.אל קניון דרורים על שומה בסך 2.2 מיליון שקל שהוציא לה פקיד שומה פתח תקוה. החברה היא בעלת 50% בחברת קניון דרורים, אשר בשנת 2008 שערכה את שווי הקניון והעמידה אותו על 35 מיליון שקל. בעקבות השערוך חילקה חברת-הבת דיבידנד בסל 21 מיליון שקל, מתוכו 12 מיליון שקל באו מרווחי השערוך; חלקה של אם.סי.אל בדיבידנד הכולל היה 10 מיליון שקל, והחלק שנבע מרווחי השערוך - 6.4 מיליון שקל. כאמור, מס החברות הוא בסך 2.2 מיליון שקל. המערערת חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. את החברה ייצג עו"ד
דורון לוי, ואת המדינה - עו"ד
גלית פואה.