נתי סיידוף ירכוש את קבוצת
יורוקום ובשלב ראשון יזרים לה הלוואת בעלים של 400 מיליון שקל. סיידוף יקבל אופציות למניות יורוקום תקשורת, אשר מימושן יהיה מותנה בקבלת אישורו של משרד התקשורת לרכישת החברה השולטת בבזק. יורוקום מבקשת (יום ב', 15.1.18) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לאשר לה לכנס אסיפות נושים לצורך אישור ההסדר, לאחר שלא הגיעה להסכמה עם הבנקים.
מתוך הסכום שיזרים סיידוף, יועברו 350 מיליון שקל לקופת ההסדר של יורוקום תקשורת - החברה העיקרית בקבוצה שנמצאת כיום בשליטתו של
שאול אלוביץ. 50 מיליון שקל נוספים ישמשו לרכישת חלק יחסי מחובה של הקבוצה לבנק מזרחי-טפחות. הטיפול בחוב למזרחי נעשה בנפרד, משום שלהבטחתו משועבדות חלק ממניות יורוקום בחברת חלל תקשורת - דבר המקשה לדבריה על ההסדר כולו. במקביל, תתחייב החברה עצמה להעביר לקופת ההסדר 323 מיליון שקל, אשר יהיו מובטחים בשעבוד על נכסיה.
חובותיה של קבוצת יורוקום מסתכמים במיליארד שקל. חברת-האם היא יורוקום אחזקות, החייבת לבנק דיסקונט 200 מיליון שקל, ערבה כלפי אותו בנק לחובות של חברות-בנות באותו סכום וערבה לחובות כלפי נושים נוספים ב-54 מיליון שקל. יורוקום אחזקות שולטת ביורוקום תקשורת וביורוקום נדל"ן, היא הבעלים של בית יורוקום ברמת גן (ששוויו מוערך לדבריה ב-70 מיליון שקל) והיא בעלת 15% ממניות חברת חלל תקשורת המפעילה את לוויני "עמוס".
יורוקום תקשורת, חברת-הבת העיקרית, מחזיקה ב-55% ממניות חברת
אינטרנט זהב השולטת בבזק, ויש לה פעילות גם במכירת מכשירים
סלולריים ומכשירי חשמל. יורוקום תקשורת חייבת 650 מיליון שקל ל
בנק הפועלים, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, והיא ערבה לחובות יורוקום תקשורת סלולרית כלפי אותם בנקים ב-300 מיליון שקל. עוד היא ערבה לחובות יורוקום נדל"ן לטובת קונסורציום בראשות בנק מזרחי ב-250 מיליון שקל. יורוקום נדל"ן מחזיקה ב-37.5% מפרויקט מידטאון בדרך בגין בתל אביב, וכאמור היא חייבת לבנקים 250 מיליון שקל.
לאחר ההסדר תכלול יורוקום תקשורת רק ארבעה נכסים: מניות אינטרנט זהב, כל מניות חלל תקשורת שבידי הקבוצה, מניות חברת אנלייט העוסקת באנרגיה מתחדשת והאחזקות בפרויקט מידטאון. כל אלו מוערכים לצורך ההסדר ב-960 מיליון שקל, עשרות אחוזים מעל שווי השוק שלהם. בנוסף להזרמות של סיידוף והחברה לקופת הנושים, היא תפעל לפרעון החוב לבנק מזרחי - כך שבסך-הכל מדובר על התחייבויות של 980 מיליון שקל. אם מימוש נכסים יכניס סכומים גבוהים מהצפוי, היא מבטיחה לנושים עד 447 מיליון שקל נוספים.
ההצעה מתייחסת גם לחברת יורוקום תעשיות, השולטת בחברות יורוקום סלולרית (משווקת מכשירי סלולר, בעיקר של נוקיה) ויורוקום דיגיטלית (משווקת מוצרי תקשורת, אלקטרוניקה וחשמל). הראשונה חייבת לבנקים 295 מיליון שקל, והשנייה - 293 מיליון שקל. ההסדר מניח, כי שווי נכסיהן של שלוש החברות הוא 240 מיליון שקל, וכי ניתן יהיה לפרוע חובות ב-180 מיליון שקל; את היתרה תפרע יורוקום אחזקות.
יורוקום מייחסת את קשייה לכמה גורמים, אם כי היא מזכירה רק בדרך אגב ובמשפט אחד את החקירה הפלילית נגד אלוביץ ובכירי בזק. לדברי יורוקום, היא נפגעה בשל ניתוק הקשר עם הלווין "עמוס 5" והתפוצצות הלווין "עמוס 6" לפני שיגורו, והיא לא הצליחה לקבל אישור רגולטורי למכירת חלל תקשורת שהייתה אמורה להכניס לה 500 מיליון שקל. עוד היא אומרת, כי שווי מנית בזק נחתך בשנתיים האחרונות ב-35%, בשל סנטימנט שלילי שאינו קשור לבזק, וכך נפגעה קשות אחזקתה בחברה זו. הצעת ההסדר מבוססת במידה רבה על התפוגגות הסנטימנט השלישי כלפי בזק ועל שיגור שני הלווינים הבאים בשנים 2019 ו-2020. ההצעה הוגשה באמצעות עוה"ד צוריאל לביא ושירלי יפרח-אזור.
