הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת הכספים קיימה היום (ב', 15.1.18) דיון ראשון בהצעת החוק לצמצום השימוש במזומן. הצעת החוק המתבססת על המלצות ועדת לוקר וקובעת כי מעל לסכומים מסוימים ייאסר על הצדדים לתת ולקבל תשלום במזומן, וזאת במגוון רחב של פעולות כספיות. לפני ימים אחדים קיבלה הממשלה החלטה לערוך שינויים בהצעת החוק שהוגשה על ידה לכנסת, שמגמתם היא החרפת המגבלות ביחס להצעת החוק המקורית. על-פי המוצע, תהיינה מספר מגבלות על שימוש במזומן: שימוש במזומן בעסקות: מוצע לקבוע כי בכל עסקה שערכה עולה על 8,000 שקלים (אם מדובר בעוסק) או 25,000 שקלים (אם מדובר במי שאינו עוסק), ייאסר תשלום התמורה במזומן גם אם התשלום במזומן הוא רק של חלק מהסכום. שימוש במזומן כשכר עבודה, תרומה, מתנה או הלוואה: מוצע לקבוע כי בכל תשלום שכר עבודה, מתן תרומה, הענקת מתנה או מתן הלוואה, שערכו עולה על 8,000 שקלים (אם לשני הצדדים אין קרבה משפחתית) או 25 אלף שקלים (אם לשני הצדדים יש קרבה משפחתית), תשלום במזומן יהיה אסור אפילו רק חלק מהסכום במזומן. העברת מזומן לעורכי דין / רואי חשבון: לפי המוצע, אסור יהיה לעורך דין או רואה חשבון לקבל סכום במזומן העולה על 8,000 שקלים במסגרת מתן שירותים עסקיים מסוימים ללקוח (לא שכר טירחה). הגבלות על שימוש בשיקים: מוצע לקבוע כי אסור יהיה לתת "שיק פתוח" או שיק "מוסב על החלק". עוד מוצע לקבוע, כי לבנק יהיה אסור לפרוע שיק ללא ששם הנפרע נקוב בו ("שיק פתוח"), או שיק מוסב שעולה על 10,000 שקלים אם הוא הוסב יותר מפעם אחת או אם לא נקובים בו שמות המסב והנסב ומספר הזהות של המסב. עוד לפי המוצע, לאחר שנה מיום כניסת החוק לתוקף, תוטל חובה על שר האוצר לבחון את שינוי הסכומים האמורים במזומן מ-8,000 שקלים ל-5,000 שקלים (לגבי עוסקים), ומ-25,000 שקלים ל-12,500 שקלים (לגבי מי שאינו עוסק). כמו-כן, יהיה על שר האוצר לבחון האם לאסור לחלוטין על פרעונו של שיק מוסב בכל סכום שהוא (למעט אם ההיסב הוא לגוף פיננסי מפוקח, לשם פרעון השיק). ענישה: לפי הצעת החוק, על עוסק שיפר את המגבלות על מזומן או שיקים יוטלו עיצומים כספיים, ועל מי שאינו עוסק שיפר את אותן המגבלות יוטלו קנסות פליליים (עם כוונה להפוך אותם לקנסות מנהליים). כדי לאפשר את אכיפת המגבלות המוצעות, מוצע להקים מערך של מפקחים שיוקנו להם סמכויות שונות של פיקוח ואכיפה. יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "במדינת ישראל יש בעיה גדולה של הון שחור המוערך בכ-140 מיליארד שקל, סכום מטורף שמתגלגל מתחת לרדאר. מזומן הוא הדלק של ארגוני טרור ובנוסף, ברגע שאפשר לעבוד במזומן אין חשבוניות ואין מע"מ וזה גורם להפסדים גדולים למשק. ועדת לוקר הבינה שאי-אפשר סתם לגזור גזירה בלי לתת פתרון לכ-900 אלף אנשים ללא חשבון בנק. יש מגזרים שלמים הרגילים לעבוד במזומן ואי-אפשר לצמצם בלי לתת אלטרנטיבות. הממשלה עשתה סוג של תרגיל ושינתה כמה דברים בישיבה האחרונה - הן בנושא הסכומים והן בנושא התחילה, שתהיה חצי שנה לאחר פרסום החוק. כל קידומו של החוק שהוא חשוב תלוי במציאת האלטרנטיבות. חשוב לוודא האם אלו אמצעים שהם על הנייר או חדרו כבר למשק, מי יהיה אחראי לשינוי תודעת הציבור ועוד". ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "אני תומך בחוק אך ההחלטה שלי בסוף לגבי הצבעה תהיה לפי הפרטים שייקבעו. יש בחוק הזה פגיעה בכבוד האדם וחירותו. אנחנו דורשים מאדם ישר להפסיק להשתמש במזומן ולהיכנס לפעילות עם בנק כאשר בשנה האחרונה יש החמרה קשה ביחס הבנקים ללקוחות. החוק לא יעצור את משפחות הפשע כך שהמטרה לא תושג, ואתם בינתיים חזקים על חלשים. את הקשיש מקרית שמונה תתפסו וזו פגיעה בזכויותיו. הייתי בטוח שאתם באים עם פתרונות, שהכנתם תשתית, הרי אם החוק עובר היום צריך לומר לקשיש שלא יוציא יותר כסף מזומן אלא לקחת כרטיס שאני לא יודע מה פשרו כי לא הכנתם אותו". ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "יש כאן פגיעה ערכית ומהותית ביחס לאזרח ישר הדרך שאין לה שום הצדקה. אם הוצאתי 10,000 שקלים בצורה לגיטימית בכספומט, מה אתה מתערב לי איך אני משתמש בכסף או שומר אותו. דנו כאן במניעת פשע חמור ושמרנו יותר על כבוד האדם בחוק הטרור וחוק המישוש, עם רף הרבה יותר גבוה למידת הפרטיות. כאן הופכים את כולם לחשודים. לא שמעתי דיון במשמעות הפגיעה באזרחים. החוק המוצע לא הוגן ולא מדתי". ח"כ מוסי רז (מרצ) פנה לבנק ישראל-"אם אתם בעד צמצום המזומן, מדוע אתם מונעים לתת כרטיסים בנקאיים לנוער מתחת לגיל 14. כך הנוער יהיה פחות חשוף לאלימות וחשש מגניבות ואפשר יהיה לדעת בדיוק מה הוא קונה. ידוע מחו"ל שצמצום המזומן מצמצם את פשעי השוד ב-90 אחוזים. צריך חוק יותר רדיקלי ומשמעותי שיגן על אנשים הגונים. אפשר להחריג את כל מי שנולד לפני 1928 אם הבעיה היא קשישים אבל אסור לשרת את ברוני הפשע". ח"כ רחל עזריה (כולנו): "הגיע הזמן שמדינת ישראל תתקדם לטכנולוגיה הקיימת בכל העולם, צמצום המזומן ומעבר לכרטיסי דביט לחיוב מיידי. כרטיס שנטען בסכום מזומן ונוכל לקנות איתם בקופת חולים, במכולת ובקולנוע, בלי עמלות אשראי. השיטה הזאת שאנחנו מחויבים להשתמש במזומן עברה מן העולם. זה משרת רק משפחות פשע וארגוני טרור. כשאתה לא יכול לשלם במזומן תשלומים גדולים בסופו של דבר ערך המזומן יורד". משה אשר מנהל רשות המיסים: "מטרת התהליך היא לצמצם את ההון השחור וליצור נשיאת נטל מס שוויונית יותר בין כל המגזרים. מדובר על כחמישית מהפעילות הכספית בארץ וחלק מהאחריות יעבור לאזרחים. יש נקודה שבה האזרח נמצא בלב העסקה וזה אופן התשלום עליה ופה כן יש לו מה לומר ולדון עם הסוחר וזה נטל לא גדול לומר שעסקה מעל סכום מסוים לא תהיה במזומן. המזומן הוא הדלק של ההון השחור וארגוני הפשיעה". עירית מנדלסון מנהלת מחלקת חות"ם חשבות ומערכות תשלומים בבנק ישראל: "בשנים האחרונות לא המתנו לתהליך החקיקה ופעלנו ליצור תשתיות לעידוד אמצעי תשלום מתקדמים. יש לקחת בחשבון ששינויים במערכות התשלום הם מורכבים ודורשים הטמעה ארוכה. הובלנו כמה מהלכים גדולים- בנק ישראל פרסם קול קורא למערכת סליקת תשלומים קמעונאיים מהירים. התשתית תאפשר לפרטיים ולעסקים לבצע העברות תשלום קטנות ומהירות. היא לא מבוססת על כרטיסי החיוב אלא תהווה אמצעי תשלום חדש שייקרא 'תשלום מהיר'. זה יאפשר גם שירות חדש של 'חשבונות תשלום'- שישמשו רק לתשלומים ויספקו אותו גופים אחרים נוסף לבנקים. נושא נוסף הוא תשתית הסליקה האלקטרונית - אנחנו מובילים רפורמות נרחבות וכן נושא תשתיות כרטיסי החיוב. הבאנו את הסליקה האלקטרונית של השיקים לרמה העולמית ואנחנו בוחנים את המשך הרפורמה בשיקים שתתבצע דיגיטלית מרגע מתן השיק. כל ההתפתחויות הללו משמשות את כלל הציבור ואפשר לראות גם הקלות רגולטוריות שמאפשרות לבנקים לאמץ אמצעים מתקדמים. מנתונים מדווחים שיש לנו- בסכומים של מעל 1000 שקל רק 2% מהעסקות המדווחות נעשות במזומן. יש גידול ברוב העולם במזומן ולא יכולים לשייך את זה לנושא זה או אחר. אנחנו סופרים כמה שטרות יוצאים מבנק ישראל לציבור ויש גם גידול בתוצר וגידול בתשלומים בכל האמצעים". מתן יגל מאגף תקציבים במשרד האוצר: "מאז ועדת לוקר רואים גידול גבוה בשימוש במזומן בעשרות אחוזים. הציבור מעדיף את המזומן. מטרת החוק היא לא לבטל את השימוש אלא להגבילו". שלומית וגמן ראש הרשות לאיסור הלבנת הון: "מאפייני מזומן בעיקר האנונימיות מאפשרת לעבריינים לפעול בלי שהרשויות יוכלו להתחקות אחריהם. עיקר הסיכונים הם בפשיעה מאורגת, הימורים, סמים וטרור. בנוסף היום מנגנון הסבת הצ'קים מאפשר להסב מזומן מיד ליד. אנחנו רואים עלייה בהיקפי המזומנים ב-2013 -75 מיליארד וב2016-2015 כ-80 מיליארד". לב דרוקר סגן הכלכלן הראשי במשרד האוצר: "הסתכלנו על גבייה ממועסקים בשני ערוצים והמהלך התועלת שלו הוא בשנה הראשונה מוערכת בכ-300 מיליון שקלים ובשנה לאחריה כבר 500 מיליון שקלים". עו"ד אלעזר שטרן מצוות הייעוץ המשפטי לוועדה: "הצעת החוק אינה מגבילה רק את המזומן אלא גם את השיקים, דבר שעלול לפגוע שיכולת של עסקים קטנים לקבל אשראי ושל גוף חוץ בנקאיים לתת אשראי. בנוסף יש לשים לב שהמגבלות אינן בהכרח על תשלום כל הסכום במזומן, כלומר ברגע שהסכום הוא מעל 8,000 אסור לשלם במזומן אפילו שקל אחד. כמו-כן יש לקחת בחשבון שתהיה עלייה בעלויות לציבור, ככל שיהיה שימוש באמצעים מתקדמים. בהקשר זה חשוב שיובאו בפני הוועדה תחשיבים ונתונים לגבי העלויות שיש למהלך המוצע למשק. יש לבחון האם הגבלת השימוש במזומן אכן תמנע את הפעולות העברייניות. אדם שלא חושש להיתפס על-ידי הרשויות היום לא בהכרח יחשוש להיתפס לאחר השינוי. יש גם שאלות לגבי יישום הצעת החוק בהיבט האכיפה. כמו-כן, ככל שמגבילים את השימוש במזומן ומעודדים אמצעים מתקדמים תהיה פגיעה גדולה יותר בפרטיות, זו גם המטרה המוצהרת של הרשויות".