ועדת הכספים אישרה פה אחד (יום ב', 15.1.18) צו המאריך בשנתיים את תוקפו של היטל היצף על יבוא זכוכית לא מעובדת לישראל מטורקיה. מדובר בצו עליו חתום שר הכלכלה המחייב תשלום על יבוא זכוכית מטורקיה ובכך מייקר אותה. הצו נכנס לתוקף לפני כשנה וחצי בעקבות פניית הבעלים של מפעל פניציה למשרד הכלכלה בטענה, כי אינם יכולים להתמודד עם הסחר שכולל יבוא מטורקיה. בעקבות הפנייה הובא הצו לאישור ועדת הכספים לפני כשנה וחצי. עתה, לקראת פקיעתו, הובא להארכה בשנתיים נוספות. חברי ועדת הכספים, קואליציה ואופוזיציה, תמכו בהארכת הצו, בנימוק שהדבר ימנע פגיעה במפעל פניציה ופיטורי 170 עובדים. הנהלת המפעל התחייבה שלא לעשות שימוש לרעה בהיטל ולא להעלות את מחיר הזכוכית למעבדים המקומיים. במהלך הדיון דרשו חברי הכנסת לשנות את הצו, שמלכתחילה, החריג זכוכית 'ג'מבו', זכוכית עבה יותר, מהיטל ההיצף ואכן הצו שאושר בסופו של דבר כולל את גם סוג זה של זכוכית, שגם על יבוא שלה יוטל ההיטל. אמיר קירל, מנכ"ל גלסקו מחסני זכוכית בע"מ, נציג מעבדי הזכוכית בישראל ביקש שלא להאריך את הצו. לטענתו, הוא מייצג 2,500 עובדים בתעשיה שעומדים להיפגע בשל הארכת הצו: "אני לא מזלזל בפניציה. אני לקוח שלה, לקוח שבוי. אנחנו ניפגע מההיטל. הבעלים של פניציה הם מעשירי המדינה. מעבדי הזכוכית יושבים בנגב ובגליל, יהודים וערבים מעבדי זכוכית. אין סובסידיה על ייצוא זכוכית מטורקיה בניגוד לטענות שהיו פה בדיונים קודמים. לא רק עובדי פניציה חשובים. אנחנו מדברים על 2,500 עובדים ולא רק על 170 המועסקים בפניציה". נציג פניציה, עו"ד רפי שפירא, הגיב לטענות: "יש אינטרס של מספר מצומצם של מעבדי זכוכית לקבל זכוכיות במחירי היצף, כלומר ליהנות מהורדת המחירים בינתיים עד להשתלטות טורקית על השוק, שאז המחירים דווקא יעלו. הרצון של היצרן הטורקי זה להשתלט על השוק בישראל, כפי שנעשה במקומות אחרים". נציגת הממונה על ההגבלים העסקיים, דנה בר צור: "אנחנו מתנגדים להיטל, זה כלי שצריך להשתמש בו בזהירות. יש יצרן יחיד שהוא מונופול ואנחנו לא חושבים שצריך לתת לו את הכוח. אין כאן היצף". דני טל ממשרד הכלכלה השיב: "אין חסימת יבוא. יש יבוא ממדינות אחרות. יש היצע בשוק, כולל פניציה שמסיטה חלק מהייצור שלה לשוק הפנימי. כמובן שאחרי קבלת ההיטל אין היצף, כי אין יבוא מטורקיה, אבל בעלי פניציה לא מנצלים את המצב ועומדים בהתחייבותם שלא להעלות מחירים לאורך תקופת ההיטל". הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, דני טל, אמר בדיון: "למפעלים בטורקיה יש עודף כושר ייצור העומד בהיקף של יותר מ-30 מיליון טון בהשוואה ליצרנים המקומיים. אם יוחלט על הורדת ההיטל, נחווה פה חידוש של ההיצף והמשמעות יכולה להיות הרסנית למפעל פניציה, ובשלב הבא, לכל שרשרת הייצור, מיצרנים ועד מעבדי הזכוכית. על-כן המלצנו לשר להאריך את ההיטל בעוד שנתיים והוא קיבל את ההמלצה". ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "יש עודף ייצור ענק בטורקיה וברור שיש ניסיון טורקי להשתלט על השוק הישראלי. אנחנו מקבלים את החלטת הממשלה להאריך רק לשנתיים נוספות, אך לא נסכים שזכוכית ג'מבו תוחרג ממנו, כי בכך בעצם יעקפו את הצו ולא תהיה שום משמעות לאישור ההיטל". ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "שאלת ההגנה על תוצרת הארץ היא חלק מהתפיסה שלנו. ברור לי שבניגוד למשרד הכלכלה, יש פקידים במשרד האוצר שמתנגדים להיטל ההיצף. יש כאלה שרצו שארדואן יישב גם על הברז שלנו ויחליט מתי יגיעו לכאן מים ומתי לא. מן הראוי היה להאריך את ההיטל בעוד ארבע שנים, שכן למנכ"ל של מפעל קשה לקבל החלטות שמתבססות על שנתיים קדימה בלבד. יש לאפשר לבעלי המפעל ולמנכ"ל, אופק של ארבע שנים לפחות. מי שמציע שנתיים לא מציע הצעה רצינית, כי מנכ"ל מפעל לא יכול להשקיע בטווח של שנתיים, לא ניתן לנהל מדיניות של מפעל על בסיס תחזית של שנתיים. אם פקידי האוצר והכלכלה היו באים מרקע ניהולי לא היו מציעים הצעות כאלו". ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני): "מפעל פניציה עמד בהתחייבות שלו שלא להעלות מחירים. כשמסתכלים קדימה שנה וחצי לא מספיק לתוכנית עסקית ולכן שנה שנתיים לא מספיק. דבר שני, לגבי הג'מבו - זה כשיש אינטרס לטורקיה לייצא גם במחירי הפסד, יש להם אינטרס לייצא גם את הג'מבו גם אם מבחינה מספרית כאילו לא כדאי כלכלית. מהווה איום על פניציה ועל תעשיה ישראלית. השאלה אילו ערכים אנחנו כאן בכנסת רוצים לקדם - האם רק רווח והפסד או גם מפעלים בפריפריה. גם אני מתנגד להחרגת זכוכית הג'מבו מהצו". ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "כולנו, כל חברי ועדת הכספים, קיבלנו ניירות עמדה. גם מפניציה וגם מהמתנגדים להטלת ההיטל. אני אישית עברתי על על העמדות ואני חייב לציין שהטיעונים שנשמעו על-ידי פניציה נשמעו משכנעים יותר. תכליתו של ההיטל על ההיצף להתמודד עם כשל שוק שלא מאפשר לשוק להתנהל כפי שהוא". מעבד זכוכית שהביע תמיכה בצו ואף קרא להטיל היטל היצף גם על יבוא של זכוכית מעובדת, היה הבעלים של חברת מג'דוב גלאס, מוחמד מג'דוב: "ההיצף מטורקיה התחיל ב-2003 ולא ב-2013. הסוכן של היצרן הטורקי אכן נתן לי במחיר נמוך יותר. כזה שפניציה לא יכלה לתת לי. יש גם היצף של זכוכית מעובדת, יותר מ-50 אחוזים היצף זכוכית מעובדת מטורקיה וכאן הסוכן החליט שהוא משווק ישר לתעשיה וזה פוגע קשה במעבדי הזכוכית. תעשיית הבניין מוצפת בזכוכית מעובדת המיובאת מטורקיה וגם בכך יש לטפל".