מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה (יום ב', 15.1.18) הצעת חוק המעניקה לשוטרים, בין השאר, סמכות לערוך חיפוש על גופו של אדם לשם איתור נשק, במקום שהוכרז בידי מפקד מחוז במשטרה כמקום שעלולה להתבצע בו פעילות חבלנית עוינת, אף אם לא התעורר חשד מוקדם לגבי אותו אדם בנוגע לנשיאת נשק או שימוש בו. 38 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק. 28 ח"כים התנגדו. ההצעה תועבר לדיון בוועדת חוקה. בדברי ההסבר נכתב: "בשל המצב הביטחוני המורכב השורר במדינה, נדרש כי יעמוד לרשותה של משטרת ישראל מגוון של כלים שאותם תוכל להפעיל בהתאם למצב בשטח. מהדיווחים שהעביר השר לביטחון הפנים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עולה כי עד כה הפעילה המשטרה את סמכותה להכריז על מקום כמועד לפעילות חבלנית עוינת, במשורה, תוך איזון בין החשש לפגיעה בזכויות הפרט כתוצאה מהפעלת הסמכות לבין שמירה על ביטחון הציבור. במטרה לאפשר למשטרת ישראל להמשיך ולבחון את התועלת הכרוכה בשימוש בכלי זה, שכאמור, עוגן בחוק הסמכויות כהוראת שעה, מוצע להאריך את תקופת תוקפה של הוראת השעה בשלוש שנים נוספות". השר גלעד ארדן הציג את ההצעה: "החוק הזה כונה בתקשורת חוק המישוש, כשהוא עלה רבים הציגו את החוק כקץ הדמוקרטיה, תארו מציאות כאילו השוטרים ימששו את האזרחים ללא כל הצדקה, למרות שזה היה בעיצומו של גל הטרור ומטרת החוק הייתה להציל חיים. חברי כנסת דרשו אז שהחוק לא יאושר כהוראת קבע אלא כהוראת שעה, החוק פגע וכרגע אין למשטרה את הסמכויות. למי שחשש מהחוק הזה אז מסתבר שבסך-הכל המשטרה עשתה שימוש שלוש או ארבע פעמים ביכולת של מפקד המחוז להכריז על אזור ככזה המאפשר את הסמכות, ברוב המקרים זה היה כדי להגן על משתתפי מצעד הגאווה". ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "הימים שבהם דנו בחוק הזה היו ימי התקפות טרור ומצב ביטחוני לא יציב. היה פה ניצול של המשרד לביטחון פנים שהביא את ההצעה הזו לאחר עשור שהכנסת סירבה לאשר את ההצעה הזו וניצלו את אותם חודשים איומים. ההצעה הזו לא תפעל נגד אותם מפגעים, מי כן ייחשף לבעיה של החוק הזה? כל מיעוט במדינה ששונה מה"מיין סטרים": חרדים, בני העדה האתיופית, אפילו מתנחלים". ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "כששמים לפנינו הצעה שקשורה לטרור כולנו עומדים דום ומצביעים. אבל אל תשלו את עצמכם, החוק הזה הבא למנוע אלימות. אני לא יודעת איך שוטר יכול לחשוד, על-פי צבע עור? על-פי בגדים? האם בגלל מבטא רוסי? זהו חוק שלפי דעות קדומות שוטר יכול לקבוע שמישהו שייך לקבוצה כזו או אחרת חשוד בעבירת אלימות". ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "אם נבין שהשוטר לא יכול לעשות חיפוש על כל אדם שהוא רואה, נבין שהשוטרים יצטרכו לבחור, ואז אני שואל לפי מה יבחרו השוטרים? הם יבחרו באזרחים שיראו להם הכי קרוב לחשודים ואלה יהיו קודם כל התושבים הערבים. זה שיפוט לפי תיוג אתני".