המשרד לשירותי דת מציע רפורמה בדין המשמעתי לרבני ערים, בנימוק שהמבנה הנוכחי למעשה אינו מתפקד. המשרד הפיץ (יום ב', 15.1.18) את תזכיר החוק המוצע.
על-פי ההצעה, רב עיר יהיה נתון לשיפוטו של דין משמעתי בן שלושה חברים: עובד מדינה הכשיר להיות שופט מחוזי שימנה שר המשפטים מבין עובדי משרדו ויהיה אב בית הדין; דיין מכהן או בדימוס בבית הדין הרבני הגדול שימנה נשיא בית הדין הרבני; ורב עיר שימנה הרב הראשי המשמש כנשיא מועצת הרבנות. המינוי יהיה לחמש שנים עם אפשרות לשתי קדנציות. כיום מורכב בית הדין משני רבני ערים ומדיין.
בית הדין המשמעתי יעסוק במקרים בהם רב העיר "נהג שלא כראוי במילוי תפקידו", "התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל" או הורשע בעבירה שבעטיה אין זה ראוי שימשיך בתפקידו. השר לשירותי דת ימנה חוקרים מנוסים מבין חוקרי נציבות שירות המדינה לבדיקת חשדות לעבירות משמעת של רבני ערים. חקירה נגד רב עיר תיפתח בהוראת היועץ המשפטי לממשלה, ממצאיה יועברו לפרקליט המדינה או למי שמונה מטעמו, ועל העמדה לדין משמעתי יוכלו להורות השר או היועץ המשפטי.
התזכיר מוסיף וקובע, כי הרב הראשי לישראל יכול להשעות רב עיר שהוגש נגדו כתב אישום (בהתייעצות עם היועץ המשפטי או נציגו) וכן רב עיר שהחל נגדו הליך משמעתי. רב עיר שיורשע בפסק דין חלוט בעבירה שיש עימה קלון, יודח מיידית. בית הדין המשמעתי יוכל להטיל הערה, התראה, נזיפה או הדחה.
